שינויים

==דפוסים בפיתוח מוטה רכב פרטי==

==דפוסים בפיתוח מוטה רכב פרטי==

{{תחבורה בישראל}}

{{תחבורה בישראל}}

דפוסי פיתוח של בינוי עירוני המותאם למכוניות פרטיות, באו לידי ביטוי בתכנון הערים והפרברים ב[[ארצות הברית]] החל מתום מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50 וה-60. דפוסים אלה משמשים עד היום בפיתוח שכונות רבות במדינות רבות כולל בישראל. דפוסים אלה מקלים על השימוש ברכב פרטי אבל מקשים גם על בחירה בחלופות אחרות לתחבורה, אם על ידי התושבים ואם על ידי הרשויות.  

דפוסי פיתוח של בינוי עירוני המותאם למכוניות פרטיות, וחוקים לעידוד שימוש במכוניות החלו כבר בשנות ה-30 בארצות הברית , והתחזקו בתכנון הערים והפרברים ב[[ארצות הברית]] החל מתום מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50 וה-60. דפוסים אלה משמשים עד היום בפיתוח שכונות רבות במדינות רבות, כולל בישראל. דפוסים אלה מקלים על השימוש ברכב פרטי אבל מקשים גם על בחירה בחלופות אחרות לתחבורה, אם על ידי התושבים ואם על ידי הרשויות.  

[[קובץ:High Five.jpg|ממוזער|מחלף ענק בדאלאס טקסס. כבישים מהירים ומחלפים כאלה מקשים מאוד על הליכה ברגל או רכיבת אופניים בעיר. למעט ניו יורק סיטי וסן פרנסיסקו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|כמעט כל התנועה בערים הגדולות בארצות הברית]] היא באמצעות מכוניות פרטיות, דבר שעומד בניגוד חריף לערים גדולות אחרות בעיקר באירופה ובאסיה.]]

[[קובץ:High Five.jpg|ממוזער|מחלף ענק בדאלאס טקסס. כבישים מהירים ומחלפים כאלה מקשים מאוד על הליכה ברגל או רכיבת אופניים בעיר. למעט ניו יורק סיטי וסן פרנסיסקו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|כמעט כל התנועה בערים הגדולות בארצות הברית]] היא באמצעות מכוניות פרטיות, דבר שעומד בניגוד חריף לערים גדולות אחרות בעיקר באירופה ובאסיה.]]

דוגמה מוכרת היא ברזיליה שבה על הולכי רגל לחצות 10 נתיבי מכוניות. דוגמה אחרת היא פנמה סיטי שבה במקומות רבים אין מדרכות. [http://tlv1.co.il/2014/09/16/%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA/]

דוגמה מוכרת היא ברזיליה שבה על הולכי רגל לחצות 10 נתיבי מכוניות. דוגמה אחרת היא פנמה סיטי שבה במקומות רבים אין מדרכות. [http://tlv1.co.il/2014/09/16/%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA/]

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לתכנון מוטה רכב פרטי היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר [[Fighting Traffic]], מאת ההיסטוריון פטר די נורטון (Peter D. Norton),, מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת על [[תאונות דרכים|פגיעת מכוניות]] ב[[הולכי רגל]]. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (Jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר- המונח בעברית הוא "התפרצות לכביש") ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות, כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים [[הולכי רגל|להליכה]], ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו [[פרבור]]. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). דבר זה הוא דוגמה ל[[יתרון לגודל]] שבו חברות גדולות יכולות לנצל את כוחן הכלכלי כדי להשפיע על המדיניות הממשלתית כדי לדחוק יריבים - במקרה זה חברות המכוניות דחקו החוצה [[מוצר חלופי]] כמו הליכה ברגל ותחבורה ציבורית.<ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לתכנון מוטה רכב פרטי היא ארצות הברית. הספר [[Fighting Traffic]], מאת ההיסטוריון פטר די נורטון (Peter D. Norton), מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה מכוניות כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת ציבורית על [[בטיחות הולכי רגל|פגיעת מכוניות בהולכי רגל]]. חברות המכוניות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (Jaywalking, שהיה מורכב מכינוי מעליב בזמנו Jay - מישהו גס רוח או המוני, המונח בעברית הוא "התפרצות לכביש") ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות, כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים [[הולכי רגל|להליכה]], ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות.  

 

צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו [[פרבור]]. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). דבר זה הוא דוגמה ל[[יתרון לגודל]] שבו חברות גדולות יכולות לנצל את כוחן הכלכלי כדי להשפיע על המדיניות הממשלתית כדי לדחוק יריבים - במקרה זה חברות המכוניות דחקו החוצה [[מוצר חלופי]] כמו הליכה ברגל ותחבורה ציבורית.<ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

 

==חלופות==

==חלופות==