שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 13 בתים ,  22:08, 2 בדצמבר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:     
==גורמים לדיכאון==
 
==גורמים לדיכאון==
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן:  [[בדידות]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד. נטיות משפחתיות גנטיות או אירועי דיכאון קודמים עשוים לפעול כ"גורם מכפיל סיכון" יחד עם גורמים אחרים.  
+
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן:  [[בדידות]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד. נטיות משפחתיות גנטיות או אירועי דיכאון קודמים עשויים לפעול כ"גורם מכפיל סיכון" יחד עם גורמים אחרים.  
   −
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים בתחום התעסקוה (כמו פיטורין) או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שחוו דיכאון בעברם. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
+
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים בתחום התעסוקה (כמו פיטורין) או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שחוו דיכאון בעברם. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
   −
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר יש איום בניתוק הקשר וגורם לנו לפעול כדי לחזק אותו (לדוגמה לפעוט לבכות אם הוא חושש שאיבד את אימו). זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב.  [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון , שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. במבט ראשון נראה שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}  
+
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר יש איום בניתוק הקשר וגורם לנו לפעול כדי לחזק אותו (לדוגמה לפעוט לבכות אם הוא חושש שאיבד את אימו). זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב.  [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון, שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. במבט ראשון נראה שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}  
    
===גנטיקה ומגדר===
 
===גנטיקה ומגדר===
שורה 58: שורה 58:  
תחושה של [[בדידות]] יכולה לגרום לדיכאון. הבדידות אינה חייבת להתקיים דווקא עקב בידוד חברתי - יש אנשים שחווים אותה גם כאשר יש להם בני זוג, משפחה וכו'. הבדידות היא תופעה חברתית שמתגברת בחברה המודרנית.
 
תחושה של [[בדידות]] יכולה לגרום לדיכאון. הבדידות אינה חייבת להתקיים דווקא עקב בידוד חברתי - יש אנשים שחווים אותה גם כאשר יש להם בני זוג, משפחה וכו'. הבדידות היא תופעה חברתית שמתגברת בחברה המודרנית.
   −
בדידות כגורם לדיכאון מחזקת את הרעיון לפיו פגיעה בדחף של קבלת הגנה גורמת לתגובה של פאניקה-יגון שמופיע ב[[נוירופסיכולוגיה]]. כמו כן הדבר מתאים לטיפול פשוט שיש נגד דיכאון - חיבוקים , ליטופים, ובאופן כללי מגע גופני. בני אדם שחיים לבד יכולם להעזר באימוץ בעל חיים. [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why]
+
בדידות כגורם לדיכאון מחזקת את הרעיון לפיו פגיעה בדחף של קבלת הגנה גורמת לתגובה של פאניקה-יגון שמופיע ב[[נוירופסיכולוגיה]]. כמו כן הדבר מתאים לטיפול פשוט שיש נגד דיכאון - חיבוקים, ליטופים, ובאופן כללי מגע גופני. בני אדם שחיים לבד יכולם להעזר באימוץ בעל חיים. [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why]
    
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
 
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
שורה 85: שורה 85:  
בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] עוני גורר עומס נפשי וקוגניטיבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'.  
 
בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] עוני גורר עומס נפשי וקוגניטיבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'.  
   −
בטחון ביחס למצב הכלכלי עשוי להיות מנגנון קרוב למנגון של פאניקה\יגון שמוצג ב[[נוירופסיכולוגיה]]. לדוגמה אם אנשים מבוגרים מפתחים בטחון בפרנסה בדומה לכך שילד קטן מפתח בטחון באמו בכך שהיא תפרנס אותו ותדאג לו. אפשרות נוספת היא שלאדם בצרות כלכליות יש יותר צרות מול המשפחה ומול הפרטנר המיני וזה גורר מתח נפשי או דיכאון. כמו כן יש פגיעה בתחושת הערך העצמי והבטחון העצמי.  
+
בטחון ביחס למצב הכלכלי עשוי להיות מנגנון קרוב למנגנון של פאניקה/יגון שמוצג ב[[נוירופסיכולוגיה]]. לדוגמה אם אנשים מבוגרים מפתחים בטחון בפרנסה בדומה לכך שילד קטן מפתח בטחון באמו בכך שהיא תפרנס אותו ותדאג לו. אפשרות נוספת היא שלאדם בצרות כלכליות יש יותר צרות מול המשפחה ומול הפרטנר המיני וזה גורר מתח נפשי או דיכאון. כמו כן יש פגיעה בתחושת הערך העצמי והביטחון העצמי.  
    
הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.
 
הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.
שורה 99: שורה 99:     
===הפחתה בכמות המשחק החופשי בקרב ילדים===
 
===הפחתה בכמות המשחק החופשי בקרב ילדים===
הפסיכולוג פיטר גריי מייחס את העליה בכמות ה[[חרדה]] והדיכאון בארצות הברית לכך שילדים משחקים פחות משחקים חופשיים עם בני גילם. שינויים רבים הובילו הורים לאסור על ילדים לשחק עם בני גילם הרחק מעין המבוגרים , והדבר מתקיים גם עקב [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ועקב [[התמכרות למסכים]]. לפי גריי עם צמצום הזדמנויות המשחק הגיעו גם דעיכה ב[[אמפתיה]] ועליה בנרקיסיזם. לפי גריי, אמפתיה היא דבר שנלמד תוך כדי משחק.  
+
הפסיכולוג פיטר גריי מייחס את העליה בכמות ה[[חרדה]] והדיכאון בארצות הברית לכך שילדים משחקים פחות משחקים חופשיים עם בני גילם. שינויים רבים הובילו הורים לאסור על ילדים לשחק עם בני גילם הרחק מעין המבוגרים, והדבר מתקיים גם עקב [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ועקב [[התמכרות למסכים]]. לפי גריי עם צמצום הזדמנויות המשחק הגיעו גם דעיכה ב[[אמפתיה]] ועליה בנרקיסיזם. לפי גריי, אמפתיה היא דבר שנלמד תוך כדי משחק.  
    
ילדים לא לומדים את הכישורים והערכים החברתיים האלה בבית הספר כי בית הספר הוא סביבה אוטוריטרית, לא דמוקרטית. בית הספר מעודד תחרותיות, לא שיתוף פעולה. משחק הוא למידה ודבר זה נכון גם לגבי חיות אחרות. גרי טוען כי בשעת המשחק, ילדים לומדים את הלקחים החשובים ביותר לגבי החיים, אלה שאי אפשר ללמוד בבית הספר. כדי להפנים את הלקחים האלה, הילדים זקוקים לשעות משחק רבות בלי מעורבות של מבוגרים. לפי גרי, אנתרופולוגים מעידים כי בקרב [[ציידים לקטים]] הילדים משחקים שעות רבות ביחד. הוא מציין גם את [[בית הספר סאדברי]] כמקום בו לומדים תוך כדי משחק. גריי מביא גם ביקורת ומחקרים על שיטת השינון הנהוגה בסין, ומביא ראיות שהיא פוגעת בכישורים, ביצירתיות וביכולות המצאה. הוא טוען כי משחק הוא דרך יעילה מאוד ללמידת כישורים חברתיים כי הוא נעשה ברצון. המְשַחקים תמיד רשאים לפרוש, ואם הם לא מרוצים הם אכן יפרשו. לכן הכלל החשוב ביותר במשחק בחברה אינו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך," אלא משהו מורכב יותר: "עשה לחברך מה שאהוב עליו." לשם כך, עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. כך מלמד משחק את הכישורים החברתיים שבלעדיהם יהיו החיים אומללים. אבל הוא מלמד גם כיצד להתמודד עם רגשות שליליים עזים כגון פחד וכעס. [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/] רעיון לקשר בין משחק עם אנשים אחרים ועם פיתוח אמפתיה נתמך ידי פרופסור מארק סולמס על סמך מחקרים בתחום ה[[נוירופסיכולוגיה]] לפיהם משחק הוא כלי טוב לפתח כישורי אמפתיה עקב הבנה מה הם הגבולות החברתיים ומה הם רצונות השותפים למשחק.{{הערה|שם=לב}}
 
ילדים לא לומדים את הכישורים והערכים החברתיים האלה בבית הספר כי בית הספר הוא סביבה אוטוריטרית, לא דמוקרטית. בית הספר מעודד תחרותיות, לא שיתוף פעולה. משחק הוא למידה ודבר זה נכון גם לגבי חיות אחרות. גרי טוען כי בשעת המשחק, ילדים לומדים את הלקחים החשובים ביותר לגבי החיים, אלה שאי אפשר ללמוד בבית הספר. כדי להפנים את הלקחים האלה, הילדים זקוקים לשעות משחק רבות בלי מעורבות של מבוגרים. לפי גרי, אנתרופולוגים מעידים כי בקרב [[ציידים לקטים]] הילדים משחקים שעות רבות ביחד. הוא מציין גם את [[בית הספר סאדברי]] כמקום בו לומדים תוך כדי משחק. גריי מביא גם ביקורת ומחקרים על שיטת השינון הנהוגה בסין, ומביא ראיות שהיא פוגעת בכישורים, ביצירתיות וביכולות המצאה. הוא טוען כי משחק הוא דרך יעילה מאוד ללמידת כישורים חברתיים כי הוא נעשה ברצון. המְשַחקים תמיד רשאים לפרוש, ואם הם לא מרוצים הם אכן יפרשו. לכן הכלל החשוב ביותר במשחק בחברה אינו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך," אלא משהו מורכב יותר: "עשה לחברך מה שאהוב עליו." לשם כך, עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. כך מלמד משחק את הכישורים החברתיים שבלעדיהם יהיו החיים אומללים. אבל הוא מלמד גם כיצד להתמודד עם רגשות שליליים עזים כגון פחד וכעס. [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/] רעיון לקשר בין משחק עם אנשים אחרים ועם פיתוח אמפתיה נתמך ידי פרופסור מארק סולמס על סמך מחקרים בתחום ה[[נוירופסיכולוגיה]] לפיהם משחק הוא כלי טוב לפתח כישורי אמפתיה עקב הבנה מה הם הגבולות החברתיים ומה הם רצונות השותפים למשחק.{{הערה|שם=לב}}
שורה 118: שורה 118:  
בסקר הנפשי העולמי נמצא כי בהמצאות דיכאון יש חיזוק מסויים ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ-50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות, סובלים גם מהתמכרות ל[[חומרים ממכרים]] כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ-30% מסך האנשים שמאובחנים בבעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}}
 
בסקר הנפשי העולמי נמצא כי בהמצאות דיכאון יש חיזוק מסויים ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ-50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות, סובלים גם מהתמכרות ל[[חומרים ממכרים]] כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ-30% מסך האנשים שמאובחנים בבעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}}
   −
דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה דיכאון צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הנסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה לא עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שעלול למנוע ממנו לעבור לאופן מחשבה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול.
+
דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה דיכאון צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הניסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה לא עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שעלול למנוע ממנו לעבור לאופן מחשבה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול.
   −
גם היבט זה מחזק הסבר [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגי]] על מעורבות מגנון פאניקה-יגון, שכן לאלכוהול יש השפעה של "הקהיית כאב" ביחס לקשר עם אנשים אחרים , פיתוח מאין אפתיה אליה, ומצד שני דבר זה בדיוק גם גורם לכך שאלכוהול גורם לפגיעה משמעותית בקשרים עם בני משפחה או חברים דבר שמעודד דיכאון.  
+
גם היבט זה מחזק הסבר [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגי]] על מעורבות מגנון פאניקה-יגון, שכן לאלכוהול יש השפעה של "הקהיית כאב" ביחס לקשר עם אנשים אחרים, פיתוח מאין אפתיה אליה, ומצד שני דבר זה בדיוק גם גורם לכך שאלכוהול גורם לפגיעה משמעותית בקשרים עם בני משפחה או חברים דבר שמעודד דיכאון.  
    
===נכות ומוגבלות===
 
===נכות ומוגבלות===
שורה 140: שורה 140:     
==מניעה וטיפול בדיכאון==
 
==מניעה וטיפול בדיכאון==
פעולה פשוטה כמו חיבוק של בני משפחה או חברים קרובים , וקבלת חיבוקים מהם עשויה להפחית דיכאון ו[[חרדה]]. ההורמון אוקסיטוצין מופרש בעקבות חיבוקים, כירבולים, עירסולים (של תינוק) או בעקבות פעילות אינטימית (כמו התעלסות). ההורמון יכול לסייע לאנשים להתגבר על דחייה חברתית. ניתן לקבל זאת כתרופה אבל הדבר עלול להיות עם השפעות לוואי. הדרך הפשוטה ביותר להפריש הורמון זה היא לחבק אנשים אהובים ולקבל מהם חיבוקים. בנוסף לכך, אנשים שכבר נמצאים במצב של דיכאון או חרדה זקוקים לתחושת קשר לאנשים אבל לעיתים קרובות נוטים גם להמנע ממנה על ידי בידוד עצמי - לדוגמה על ידי רצון לישון לבד. קבלת חיבוקים יכולה להפחית בעיה זו ולסייע ליצור אינטמיות ויצירת קשר עם אדם קרוב - פרטנר מיני, קרוב משפחה, חבר קרוב וכו'. אדם הסובל מדיכאון או חרדה כדאי שיהיה מודע לכך שהוא מבודד את עצמו וכי דבר זה בעצם מגביר את הסבל שלו.  אנשים שחיים לבד, יכולים להעזר בבעל חיים כדי לקבל תחושת מגע. {{הערה| [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why Science Says Cuddling Helps Curb Depression And Anxiety, Here’s Why]}} [https://www.healthline.com/health/hugging-benefits]
+
פעולה פשוטה כמו חיבוק של בני משפחה או חברים קרובים, וקבלת חיבוקים מהם עשויה להפחית דיכאון ו[[חרדה]]. ההורמון אוקסיטוצין מופרש בעקבות חיבוקים, כירבולים, עירסולים (של תינוק) או בעקבות פעילות אינטימית (כמו התעלסות). ההורמון יכול לסייע לאנשים להתגבר על דחייה חברתית. ניתן לקבל זאת כתרופה אבל הדבר עלול להיות עם השפעות לוואי. הדרך הפשוטה ביותר להפריש הורמון זה היא לחבק אנשים אהובים ולקבל מהם חיבוקים. בנוסף לכך, אנשים שכבר נמצאים במצב של דיכאון או חרדה זקוקים לתחושת קשר לאנשים אבל לעיתים קרובות נוטים גם להימנע ממנה על ידי בידוד עצמי - לדוגמה על ידי רצון לישון לבד. קבלת חיבוקים יכולה להפחית בעיה זו ולסייע ליצור אינטימיות ויצירת קשר עם אדם קרוב - פרטנר מיני, קרוב משפחה, חבר קרוב וכו'. אדם הסובל מדיכאון או חרדה כדאי שיהיה מודע לכך שהוא מבודד את עצמו וכי דבר זה בעצם מגביר את הסבל שלו.  אנשים שחיים לבד, יכולים להיעזר בבעל חיים כדי לקבל תחושת מגע. {{הערה| [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why Science Says Cuddling Helps Curb Depression And Anxiety, Here’s Why]}} [https://www.healthline.com/health/hugging-benefits]
    
באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים להכרה בקיום הדיכאון, כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>
 
באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים להכרה בקיום הדיכאון, כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>
שורה 169: שורה 169:  
אחת הטענות המרכזיות של תומכי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] היא שלמרות ששיטה זו גורמת ל[[קיימות|משבר סביבתי]] היא גורמת לאנשים לאושר.  אחת הטענות היא שקנייה בשוק החופשי של מוצרים שונים גורמת למיקסום של רווחה. העליה באחוזי הדיכאון, במיוחד במדינות שהן כבר עשירות למדי, מערערת על טיעון זה ומצביעה על כך שהקשר בין פיתוח כלכלי, חברה ונפש הוא מורכב יותר מאשר סתם קניות בשוק. בעוד שקניות של מוצרים ושירותים שונים יכולה לעורר תחושה של שמחה או שביעות רצון, למערכת הכוללת של קפיטליזם יש השפעות לוואי רבות נוספות, וחלק מדברים אלה יכולים לגרור הגברה של גורמים חברתיים שמעודדים דיכאון.  
 
אחת הטענות המרכזיות של תומכי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] היא שלמרות ששיטה זו גורמת ל[[קיימות|משבר סביבתי]] היא גורמת לאנשים לאושר.  אחת הטענות היא שקנייה בשוק החופשי של מוצרים שונים גורמת למיקסום של רווחה. העליה באחוזי הדיכאון, במיוחד במדינות שהן כבר עשירות למדי, מערערת על טיעון זה ומצביעה על כך שהקשר בין פיתוח כלכלי, חברה ונפש הוא מורכב יותר מאשר סתם קניות בשוק. בעוד שקניות של מוצרים ושירותים שונים יכולה לעורר תחושה של שמחה או שביעות רצון, למערכת הכוללת של קפיטליזם יש השפעות לוואי רבות נוספות, וחלק מדברים אלה יכולים לגרור הגברה של גורמים חברתיים שמעודדים דיכאון.  
   −
דוגמאות לכך הן פגיעה במוסד המשפחה, בקשרים בין ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג בגלל היבטים כמו הגברת הניידות של עובדים, שעות עבודה ארוכות יותר וחשיבות גדלה של עולם העבודה כך שהוא פולש למרחב המשפחתי. באופן כללי בקפיטליזם יש בעיה גדלה של [[בדידות]] גוברת ושל צמצום התא המשפחתי (כך שיותר אנשים גרים לבדם). ניידות עובדים שנובעת מרצון לשמור על יעילות כלכלית, גורמת לפגיעה ביחסים במשפחה וכן לכרסום בקשרים קהילתיים. בדידות נובעת גם ממגמות של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] שגורמים לפחות מפגשים ברחוב ובשכונה וכרסום של [[הון חברתי]]. גורם אפשרי נוסף הוא היבט של עודף [[מתח נפשי]] בגלל מגוון סיבות כמו עודף [[פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]], פחד להתדרדר לעוני, בגלל חובות ועוד. היבטים כמו [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]] ומקרי אלימות עקב [[התמכרות|התמכרויות]] או סיבות אחרות עלולה לגרום תחושה של ייאוש ונסיון בריחה. רבים מהיבטים אלה קשורים לטיעון של הספר [[מחלת השפע]] לפיה השוק החופשי הוא מכשיר טוב כדי לספק שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו גרביים או טלוויזיות, אבל הוא גרוע בהספקה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כמו צבא, [[אמון]] או מערכות אקולוגיות. אנשים סובלים מבדידות אבל המבנה הבסיסי שמפחית בדידות - נוכחות של משפחה חברים או קהילה  הוא לא דבר שהקפיטליזם מגן עליו, ו[[מוסד חברתי|המוסדות]] של שוק, ממשלה ותאגידים גדולים נמצאים בדרך כלל בהתנגשות עם אינטרסים של משפחות וקהילות.  
+
דוגמאות לכך הן פגיעה במוסד המשפחה, בקשרים בין ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג בגלל היבטים כמו הגברת הניידות של עובדים, שעות עבודה ארוכות יותר וחשיבות גדלה של עולם העבודה כך שהוא פולש למרחב המשפחתי. באופן כללי בקפיטליזם יש בעיה גדלה של [[בדידות]] גוברת ושל צמצום התא המשפחתי (כך שיותר אנשים גרים לבדם). ניידות עובדים שנובעת מרצון לשמור על יעילות כלכלית, גורמת לפגיעה ביחסים במשפחה וכן לכרסום בקשרים קהילתיים. בדידות נובעת גם ממגמות של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] שגורמים לפחות מפגשים ברחוב ובשכונה וכרסום של [[הון חברתי]]. גורם אפשרי נוסף הוא היבט של עודף [[מתח נפשי]] בגלל מגוון סיבות כמו עודף [[פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]], פחד להתדרדר לעוני, בגלל חובות ועוד. היבטים כמו [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]] ומקרי אלימות עקב [[התמכרות|התמכרויות]] או סיבות אחרות עלולה לגרום תחושה של ייאוש וניסיון בריחה. רבים מהיבטים אלה קשורים לטיעון של הספר [[מחלת השפע]] לפיה השוק החופשי הוא מכשיר טוב כדי לספק שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו גרביים או טלוויזיות, אבל הוא גרוע בהספקה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כמו צבא, [[אמון]] או מערכות אקולוגיות. אנשים סובלים מבדידות אבל המבנה הבסיסי שמפחית בדידות - נוכחות של משפחה חברים או קהילה  הוא לא דבר שהקפיטליזם מגן עליו, ו[[מוסד חברתי|המוסדות]] של שוק, ממשלה ותאגידים גדולים נמצאים בדרך כלל בהתנגשות עם אינטרסים של משפחות וקהילות.  
   −
טענה נוספת ביחס לקפיטזלים היא שהוא אפשר את העליה ב[[תוחלת החיים]] בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. טענה זו נכונה באופן ניכר, בשל הקשר בין קפיטליזם, תעוש, [[התמחות כלכלית]], [[פיתוח טכנולוגי]] ו[[השיטה המדעית|חקירה מדעית]] שהובילו לשינוי עצום בתוחלת החיים ובירידה משמעותית גם בתמותת תינוקות. עם זאת נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019
+
טענה נוספת ביחס לקפיטליזם היא שהוא אפשר את העליה ב[[תוחלת החיים]] בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. טענה זו נכונה באופן ניכר, בשל הקשר בין קפיטליזם, תיעוש, [[התמחות כלכלית]], [[פיתוח טכנולוגי]] ו[[השיטה המדעית|חקירה מדעית]] שהובילו לשינוי עצום בתוחלת החיים ובירידה משמעותית גם בתמותת תינוקות. עם זאת נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019
 
Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ - 200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.
 
Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ - 200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.
  

תפריט ניווט