שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  00:23, 2 בדצמבר 2019
מ
שורה 47: שורה 47:  
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
 
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
   −
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון , שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}} המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר ניתק הקשר. זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגונן חשוב . [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402]
+
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון , שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}} המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר ניתק הקשר. זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402]
 
      
===גנטיקה ומין===
 
===גנטיקה ומין===

תפריט ניווט