שינויים

'''נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה''' היא תחום ידע [[מדע]]י העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ספציפיים. המחקר הנוירופסיכולוגי מבוסס על המידע המגיע מתחום ה[[נוירוביולוגיה]] כך שהוא מהווה את הבסיס, ומשם אופן ההתייחסות והמחקר הוא כמו במחקרים פסיכולוגיים (עם בוחנים ונבדקים).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גתית קוה|שם=נוירולוגיה קוגנינטיבית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2008|עמ=9}}}}

'''נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה''' היא תחום ידע [[מדע]]י העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ספציפיים. המחקר הנוירופסיכולוגי מבוסס על המידע המגיע מתחום ה[[נוירוביולוגיה]] כך שהוא מהווה את הבסיס, ומשם אופן ההתייחסות והמחקר הוא כמו במחקרים פסיכולוגיים (עם בוחנים ונבדקים).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גתית קוה|שם=נוירולוגיה קוגנינטיבית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2008|עמ=9}}}}

את התחום ייסד החוקר היהודי-רוסי [[אלכסנדר לוריא|אלכסנדר רומנוביץ' לוריא]]. בני הזוג הבריטיים [[מארק סולמס]] (Mark Solms) ו[[קרן קפלן-סולמס]], חוקרים בולטים בתחום, שהתבססו על מיפויו של לוריא והוסיפו לו נתונים בהתאם לממצאים העדכניים{{הערה|1=ד"ר יורם יובל, '''סערת נפש''', עמ' 315-317}}.

את התחום ייסד החוקר היהודי-רוסי [[אלכסנדר לוריא|אלכסנדר רומנוביץ' לוריא]]. בני הזוג הבריטיים [[מארק סולמס]] (Mark Solms) ו[[קרן קפלן-סולמס]], חוקרים בולטים בתחום, שהתבססו על מיפויו של לוריא והוסיפו לו נתונים בהתאם לממצאים העדכניים{{הערה|1=ד"ר יורם יובל, '''סערת נפש''', עמ' 315-317}}. וכן שותפו של סולמס יאק פאנקספ. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}

==תחום המחקר==

==תחום המחקר==

התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]

התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]

.

 

פסיכולוגים חשבו באופן מסורתי שדחפים הם דבר  אבולוציוני־אינסטינקטיבי שמטרתו בעיקר לדאוג להישרדות ולרבייה. המחקרים של סולמס ושל יאק פאנקספ טוענים כי הדחפים מהווים את  התשתית לתחושה הנפשית של מי שאנו. ישנם הדחפים הגופניים — רעב, צמא, עייפות והצורך להתרוקן מעבר להם ישנם דחפים רגשיים, שלפי הטענה הם ליבת התודעה האנושית והם גם הגורמים למצוקות נפשיות. {{הערה|שם=לב}}

 

==פעילות בישראל ==  

==פעילות בישראל ==