שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6 בתים ,  12:47, 26 בנובמבר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  +
[[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית.]]
 
'''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי שימוש בצורה מיטבית ב[[חומר גלם|חומרי גלם]] ו/או [[אנרגיה]].
 
'''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי שימוש בצורה מיטבית ב[[חומר גלם|חומרי גלם]] ו/או [[אנרגיה]].
   −
[[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית.]]
+
כלכלה מעגלית מהווה חלופה למודל הלינארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הלינארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
 
  −
כלכלה מעגלית תוכננה כחלופה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הלינארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
      
הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה.
 
הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה.
   −
מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים [[משאבים מתכלים|ממקורות מתכלים]], ([[דה-קפלינג]]) ובכך להשיג יעדים כגון [[צמיחה כלכלית]] ויצירת [[עבודה (כלכלה)|מקומות עבודה]], תוך צמצום נזקים של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]]. חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות, ולפיכך ממזער סיכונים כלכליים ו[[אקולוגיה|אקולוגים]]. לחלופין אפשר להציג את הכלכלה המעגלית כנתיב ל[[כלכלת מצב יציב]] המשיגה [[שגשוג ללא צמיחה]].  
+
מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים [[משאבים מתכלים|ממקורות מתכלים]], ([[דה-קפלינג]]) ובכך להשיג יעדים כגון [[צמיחה כלכלית]] ויצירת [[עבודה (כלכלה)|מקומות עבודה]], תוך צמצום נזקים של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]]. חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות, ולפיכך ממזער סיכונים כלכליים ו[[אקולוגיה|אקולוגים]]. לחלופין אפשר להציג את הכלכלה המעגלית כנתיב ל[[כלכלת מצב יציב]] המשיגה [[שגשוג ללא צמיחה]].  
    
הכלכלה המעגלית, מתבססת על רעיונות '''[[מעריסה לעריסה]]''', ומחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים – אלו הקרויים "ביולוגיים", המתוכננים לחזור ל[[ביוספרה]] ללא יצירת סיכונים, תוך [[משאבי טבע מתחדשים|חידוש של משאבי הטבע]], ואלו הקרויים "טכניים", המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה - משום שהם עלולים להיות רעילים לטבע או שהפקה שלהם כרוכה ב[[כרייה]]. לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות כי חומרים/מוצרים ביולוגיים "נצרכים", ובמוצרים/חומרים טכניים "משתמשים".  
 
הכלכלה המעגלית, מתבססת על רעיונות '''[[מעריסה לעריסה]]''', ומחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים – אלו הקרויים "ביולוגיים", המתוכננים לחזור ל[[ביוספרה]] ללא יצירת סיכונים, תוך [[משאבי טבע מתחדשים|חידוש של משאבי הטבע]], ואלו הקרויים "טכניים", המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה - משום שהם עלולים להיות רעילים לטבע או שהפקה שלהם כרוכה ב[[כרייה]]. לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות כי חומרים/מוצרים ביולוגיים "נצרכים", ובמוצרים/חומרים טכניים "משתמשים".  
שורה 50: שורה 49:  
=== הכלכלה המעגלית בנויה ומשלבת מספר תפיסות שהתפתחו בעשורים האחרונים ===
 
=== הכלכלה המעגלית בנויה ומשלבת מספר תפיסות שהתפתחו בעשורים האחרונים ===
 
==== מעריסה לעריסה ====
 
==== מעריסה לעריסה ====
[[מעריסה לעריסה]] הוא מושג שהומצא בשנת 1971 על ידי [[ואלטר שטאהל]] (Walter R. Stahel), [[אדריכל]] [[שווייצרי]], בוגר המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה ב[[ציריך]]. הרעיון העיקרי סביב המושג נמצא בקריאה להארכת חיי השירות של מוצרים – בעזרת שימוש חוזר, תיקון, שיחזור ומיחדוש. שטאהל קיבל הכרה ציבורית בזכות מאמר עטור פרסים, 'פקטור חיי המוצר', שפרסם בשנת 1982, ומינף את ההכרה לייסוד מכון Product-Life ב[[ז'נבה]], חברת ייעוץ המוקדשת לפיתוח אסטרטגיות ומדיניות של [[קיימות]].
+
[[מעריסה לעריסה]] הוא מושג שהומצא בשנת 1971 על ידי [[ואלטר שטאהל]] (Walter R. Stahel), [[אדריכל]] [[שווייצרי]], בוגר המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה ב[[ציריך]]. הרעיון העיקרי סביב המושג נמצא בקריאה להארכת חיי השירות של מוצרים – בעזרת שימוש חוזר, תיקון, שיחזור ומיחדוש. שטאהל קיבל הכרה ציבורית בזכות מאמר עטור פרסים, 'פקטור חיי המוצר', שפרסם בשנת 1982, ומינף את ההכרה לייסוד מכון Product-Life ב[[ז'נבה]], חברת ייעוץ המוקדשת לפיתוח אסטרטגיות ומדיניות של [[קיימות]].
   −
המושג התעדכן בשנת 2002 על ידי [[מיכאל בראונגרט]] ו[[ויליאם מק'דונו]], שפרסמו את הספר '[[מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים]]', הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מתוך קיימות, ונותן דוגמאות ליישום עקרונות המודל.
+
המושג התעדכן בשנת 2002 על ידי [[מיכאל בראונגרט]] ו[[ויליאם מק'דונו]], שפרסמו את הספר '[[מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים]]', הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מתוך קיימות, ונותן דוגמאות ליישום עקרונות המודל.
    
==== כלכלת ביצועים ====
 
==== כלכלת ביצועים ====
שורה 110: שורה 109:  
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Circular_economy כלכלה מעגלית], ויקיפדיה באנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Circular_economy כלכלה מעגלית], ויקיפדיה באנגלית
 
* ד"ר לאורה בראון, [https://israel-trade.net/oecd/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95%D7%91/ סוגרים את המעגל – כלכלה מעגלית לעתיד טוב יותר], ישראל וה-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 11 בינואר 2017
 
* ד"ר לאורה בראון, [https://israel-trade.net/oecd/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95%D7%91/ סוגרים את המעגל – כלכלה מעגלית לעתיד טוב יותר], ישראל וה-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 11 בינואר 2017
* עו"ד שרון מדל-ארצי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5388632,00.html כלכלה מעגלית - מי ירוויח מזה?] ynet, 04.11.18
+
* עו"ד שרון מדל-ארצי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5388632,00.html כלכלה מעגלית - מי ירוויח מזה?] ynet{{כ}}, 04.11.2018
 
* ימית נפתלי, [https://www.themarker.com/blogs/yamit-naftali/BLOG-1.8135573 המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף], דה מרקר, 18.11.2019
 
* ימית נפתלי, [https://www.themarker.com/blogs/yamit-naftali/BLOG-1.8135573 המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף], דה מרקר, 18.11.2019
* [https://www.switchmed.eu/en/documents/ge-green-entrepreneurship-corner/handbook_switchmed_hebrew.pdf הקם עסק ירוק משלך! חוברת העזר ליזמים ירוקים באזור הים התיכון], מרכז הפעילות האזורי לצריכה וייצור בני קיימא (SCP/RAC), במסגרת תוכנית   SwitchMed , הממומנת על ידי האיחוד האירופי.
+
* [https://www.switchmed.eu/en/documents/ge-green-entrepreneurship-corner/handbook_switchmed_hebrew.pdf הקם עסק ירוק משלך! חוברת העזר ליזמים ירוקים באזור הים התיכון], מרכז הפעילות האזורי לצריכה וייצור בני קיימא (SCP/RAC), במסגרת תוכנית SwitchMed, הממומנת על ידי האיחוד האירופי.
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט