שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי ניצול מרבי של [[חומר גלם|חומרי גלם]] או [[אנרגיה]]. | + | '''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי שימוש בצורה מיטבית ב[[חומר גלם|חומרי גלם]] ו/או [[אנרגיה]]. |
| | | |
− | [[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית]] | + | [[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית.]] |
| | | |
− | כלכלה מעגלית תוכננה כחלופה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הליניארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר. | + | כלכלה מעגלית תוכננה כחלופה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הלינארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר. |
| | | |
| הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה. | | הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אחריות יצרן מורחבת]], [[צריכה שיתופית]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אחריות יצרן מורחבת]], [[צריכה שיתופית]]}} |
| | | |
− | הכלכלה המעגלית חותרת למודלים עסקיים, בהם האחריות והתמריץ ליצור מוצר חסכוני ולשמירתו, נותרת בידי ה[[ייצור|יצרן]] - דבר שקשור לרעיון של [[אחריות יצרן מורחבת]]. תמריץ זה יכול להיות מושג, למשל על ידי השארת ה[[בעלות]] על המוצר בידי היצרן. כך, באמצעות שינוי מודל עסקי ממכירה ל[[חכירה]] או ממכירה ל[[צריכה שיתופית]], נוצר מנגנון בו מוצר יעיל סביבתית הוא win-win עבור הרוכש והיצרן. דוגמה נוספת היא מעבר למכירת [[מגזר השירותים|שירותים]] במקום מכירת מוצרים. | + | הכלכלה המעגלית חותרת למודלים עסקיים, בהם האחריות והתמריץ ליצור מוצר חסכוני ולשמירתו, נותרת בידי ה[[ייצור|יצרן]] - דבר שקשור לרעיון של [[אחריות יצרן מורחבת]]. תמריץ זה יכול להיות מושג, למשל על ידי השארת ה[[בעלות]] על המוצר בידי היצרן. כך, באמצעות שינוי מודל עסקי ממכירה ל[[חכירה]] או ממכירה ל[[צריכה שיתופית]], נוצר מנגנון בו מוצר יעיל סביבתית הוא Win-win עבור הרוכש והיצרן. דוגמה נוספת היא מעבר למכירת [[מגזר השירותים|שירותים]] במקום מכירת מוצרים. |
| | | |
| להלן מוצגים מספר מודלים עסקיים לרכש מעגלי, היכולים לייצר את אותה זהות אינטרסים בין היצרן ללקוח. | | להלן מוצגים מספר מודלים עסקיים לרכש מעגלי, היכולים לייצר את אותה זהות אינטרסים בין היצרן ללקוח. |
שורה 33: |
שורה 33: |
| === תוכן ועיצוב === | | === תוכן ועיצוב === |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[מעריסה לעריסה]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניתוח מחזור חיים]], [[מעריסה לעריסה]]}} |
− | כדי שניתן יהיה להאריך את משך השימוש בחומרי הגלם גם לאחר שחיקתו של המוצר עצמו, יש להכניס שיקולים אלו כבר בשלב תכנון המוצר או השירות. בכלכלה ליניארית תפקיד ה[[עיצוב תעשייתי|עיצוב]] רלוונטי בעיקר לשלבי המכירה והשימוש של המוצר ושם הוא מסתיים. בכלכלה מעגלית לעומת זאת, תפקיד העיצוב רלוונטי לכל שלבי המוצר – הפקת משאבים, ייצור, שימוש וסוף חיי המוצר שלמעשה אינם אמורים להיגמר אלא אמורים להיכנס למחזור חיים חדש. | + | כדי שניתן יהיה להאריך את משך השימוש בחומרי הגלם גם לאחר שחיקתו של המוצר עצמו, יש להכניס שיקולים אלו כבר בשלב תכנון המוצר או השירות. בכלכלה לינארית תפקיד ה[[עיצוב תעשייתי|עיצוב]] רלוונטי בעיקר לשלבי המכירה והשימוש של המוצר ושם הוא מסתיים. בכלכלה מעגלית לעומת זאת, תפקיד העיצוב רלוונטי לכל שלבי המוצר – הפקת משאבים, ייצור, שימוש וסוף חיי המוצר שלמעשה אינם אמורים להיגמר אלא אמורים להיכנס למחזור חיים חדש. |
| | | |
| תפקיד העיצוב חשוב להבנה לאן ואיך המוצר, מרכיביו וחומר הגלם ממנו הוא מיוצר מגיעים למפעל הייצור שוב, ואיך ניתן להפיק מהם תועלת בשנית, שלישית והלאה. תוכן ועיצוב הם גורמים מאוד חשובים בלוגיסטיקה הפוכה ועיצוב נכון אמור לסייע באיסוף של המוצר ובהחזרתו אל שרשרת האספקה לקראת שימוש חוזר/שיקום ושיפוץ/מיחזור ועוד. | | תפקיד העיצוב חשוב להבנה לאן ואיך המוצר, מרכיביו וחומר הגלם ממנו הוא מיוצר מגיעים למפעל הייצור שוב, ואיך ניתן להפיק מהם תועלת בשנית, שלישית והלאה. תוכן ועיצוב הם גורמים מאוד חשובים בלוגיסטיקה הפוכה ועיצוב נכון אמור לסייע באיסוף של המוצר ובהחזרתו אל שרשרת האספקה לקראת שימוש חוזר/שיקום ושיפוץ/מיחזור ועוד. |