47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 10:
שורה 10: − ביקוש מושרה מוכר על ידי מומחים של מערכות תחבורה מזה מספר עשורים. ג'י.ג'י למינג (J. J. Leeming), מהנדס כבישים וסוקר שטח בריטי שעבד בין 1924 ו-1964, תאר את התופעה בספרו "תאונות דרכים:מניעה או ענישה" (Road Accidents: Prevent or Punish) שיצא לאור בשנת 1969.<ref>Road Accidents: Prevent or Punish, J. J. Leeming, 1969,Cassell, SBN 304932132</ref> − − {{ציטוט|תוכן=כבישים ומעקפים מייצרים תנועה, כלומר, מייצרים עוד תנועה, חלקית על ידי עידוד אנשים לערוך נסיעות שאלמלא כן לא היו מבצעים, על ידי הפיכת הנתיב החדש נוח יותר מהישן, חלקית על אנשים שסוטים מהנתיב הישיר שלהם כדי להנות מהנוחות הגדולה יותר של הדרך החדשה, וחלקית על ידי אנשים שמשתמשים בכבישי המעקפים היות והם נוחים יותר לקניות ולביקורים כאשר התנועה העירונית נעדרת מהם"}} − − למינג סיפק דוגמה לביקוש מושרה, בעקבות פתיחת מעקף דוצ'סטר בדרך A1 בבריטניה, בשנת 1961. − שורה 30:
שורה 24: − + + + + + + + + + + + + + + + +
←ביקוש מושרה במערכות תחבורה
===ביקוש מושרה בטווח הקצר===
===ביקוש מושרה בטווח הקצר===
מחקרים מראים כי [[גמישות הביקוש]] של תחבורת [[רכב פרטי]] ביחס להרחבת כבישים היא בין 0 ל-1, דבר המרמז כי בטווח הקצר, עליה של 1% בהרחבת כבישים תניב עליה של פחות מ-1% בביקוש לתחבורה. עם זאת, הגמישות גבוהה מ-0% כך שהרחבת כבישים תגרום לתוספת של נסועת מכוניות שלא הייתה מתרחשת ללא הרחבת ההיצע. בטווח הקצר, ביקוש מוגבר לנסועה במכוניות בגלל כביש חדש או כביש מורחב, נובע מאנשים שמבצעים נסיעות שאחרת היו מוותרים עליהן (בגלל שעלות הנסיעה במונחי זמן, כסף ונוחות ירדה), או בגלל שאנשים מתזמנים מחדש את זמני הנסיעות שלהם (הם יכולים לנסוע בזמן שעת שיא התנועה ולא מוקדם יותר לדוגמה).
מחקרים מראים כי [[גמישות הביקוש]] של תחבורת [[רכב פרטי]] ביחס להרחבת כבישים היא בין 0 ל-1, דבר המרמז כי בטווח הקצר, עליה של 1% בהרחבת כבישים תניב עליה של פחות מ-1% בביקוש לתחבורה. עם זאת, הגמישות גבוהה מ-0% כך שהרחבת כבישים תגרום לתוספת של נסועת מכוניות שלא הייתה מתרחשת ללא הרחבת ההיצע. בטווח הקצר, ביקוש מוגבר לנסועה במכוניות בגלל כביש חדש או כביש מורחב, נובע מאנשים שמבצעים נסיעות שאחרת היו מוותרים עליהן (בגלל שעלות הנסיעה במונחי זמן, כסף ונוחות ירדה), או בגלל שאנשים מתזמנים מחדש את זמני הנסיעות שלהם (הם יכולים לנסוע בזמן שעת שיא התנועה ולא מוקדם יותר לדוגמה).
[[אפקט הבייגלה]] והתרחבות הפרברים גורמים להגדלת [[רמת המינוע]] - כמות המכוניות הממוצעת באוכלוסייה. שכן משפחות הגרות בפרברים מחזיקות בממוצע יותר רכבים ממשפחות עירוניות. בנוסף יש תוספת נסיעות ברכב שכן דפוסי פיתוח פרבריים, כמו צפיפות בנייה נמוכה, שימוש תכוף ברחובות ללא מוצא, [[הפרדת שימושי קרקע]] מעודדים שימוש גדול יותר ברכב הפרטי והקטנת שימוש באמצעים אחרים וכן הם גורמים להתארכות משך ומרחק הנסיעה. הגידול בביקוש לשימוש במכוניות גדל. דבר זה יוצר לחץ כלכלי ופוליטי שמעודד תושבים ומקבלי החלטות לתמוך בהוספת עוד נתיבים, כבישים וחנייה לטובת רכב פרטי.
[[אפקט הבייגלה]] והתרחבות הפרברים גורמים להגדלת [[רמת המינוע]] - כמות המכוניות הממוצעת באוכלוסייה. שכן משפחות הגרות בפרברים מחזיקות בממוצע יותר רכבים ממשפחות עירוניות. בנוסף יש תוספת נסיעות ברכב שכן דפוסי פיתוח פרבריים, כמו צפיפות בנייה נמוכה, שימוש תכוף ברחובות ללא מוצא, [[הפרדת שימושי קרקע]] מעודדים שימוש גדול יותר ברכב הפרטי והקטנת שימוש באמצעים אחרים וכן הם גורמים להתארכות משך ומרחק הנסיעה. הגידול בביקוש לשימוש במכוניות גדל. דבר זה יוצר לחץ כלכלי ופוליטי שמעודד תושבים ומקבלי החלטות לתמוך בהוספת עוד נתיבים, כבישים וחנייה לטובת רכב פרטי.
מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי [[פקק תנועה|פקקי התנועה]] בארצות הברית עלו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת תובלה לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/] מחקר נוסף מאותה שנה מצא כי הוספת כבישים ונתיבים לא קצרה את זמני הנסיעה [http://www.aeaweb.org/articles.php?doi=10.1257/aer.101.6.2616]
===היסטוריה של מחקרי ביקוש מושרה===
ביקוש מושרה מוכר על ידי מומחים של מערכות תחבורה מזה מספר עשורים. הנושא כונה בתחילה "יצירת תנועה" או "יצירת פקקים". "traffic generation".
בשנת 1930 המנהל של חברת הרכבות החשמליות בסט. לואיס אמר לוועדת התחבורה המפקחת כי הרחבת כבישים פשוט מייצרת עוד תנועה ופקקי תנועה חזקים יותר. {{הערה|Report of the Transportation Survey Commission of the City of St. Louis (1930), p.109, cited in Fogelson, Robert M. (2001) Downtown: Its Rise and Fall, 1880-1950 New Haven, Connecticut: Yale University Press. p.66. ISBN 0-300-09062-5}}
בשנת 1942 רוברט מוזס (Robert Moses), מתכנן מפורסם של העיר ניו יורק, חשד בקיומו של ביקש מושרה, זאת לאחר שראה שהאוטוסטרדות הגדולות שבנה בסביבות ניו יורק כמה שנים קודם לכן לא הפחיתו את הפקקים אלא הגבירו אותם. {{הערה|מתואר בביוגרפיה של מוזס, The Power Broker מאת Robert Caro}}{{הערה|שם=פרדיסון|אריה פרידסון, [https://www.stlanguage.com/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%94/ ביקוש מושרה], מגזין "שפת רחוב", 14.03.2019}}
בשנת 1969 תאר ג'י.ג'י למינג (J. J. Leeming), מהנדס כבישים וסוקר שטח בריטי תאר את הנושא של ביקוש מושרה בספרו "תאונות דרכים:מניעה או ענישה" (Road Accidents: Prevent or Punish). למינג סיפק דוגמה לביקוש מושרה, בעקבות פתיחת מעקף דוצ'סטר בדרך A1 בבריטניה, בשנת 1961. הוא תאר ביקוש מושרה כך :<ref>Road Accidents: Prevent or Punish, J. J. Leeming, 1969,Cassell, SBN 304932132</ref>
{{ציטוט|תוכן=כבישים ומעקפים מייצרים תנועה, כלומר, מייצרים עוד תנועה, חלקית על ידי עידוד אנשים לערוך נסיעות שאלמלא כן לא היו מבצעים, על ידי הפיכת הנתיב החדש נוח יותר מהישן, חלקית על אנשים שסוטים מהנתיב הישיר שלהם כדי להנות מהנוחות הגדולה יותר של הדרך החדשה, וחלקית על ידי אנשים שמשתמשים בכבישי המעקפים היות והם נוחים יותר לקניות ולביקורים כאשר התנועה העירונית נעדרת מהם"}}
התופעה של ביקוש מופרה תועדה במקומות רבים. לדוגמה, מחקר שנערך ב-1989 על ידי גוף התכנון המטרופוליני Southern California Association of Governments קבע כי פעולות להרחבת נפח הכבישים לא צפויות לשפר את פקקי התנועה של לוס אנג'לס. בבריטניה, הממשלה הגיעה למסקנה דומה לאחר שמחקרים הראו שמחצית מכל חיסכון בזמן שהושג בזכות כבישים חדשים הלך איבוד בטווח הקצר, ושבטווח הארוך אין כל חסכון בזמן.{{הערה|שם=פרדיסון|}}
מחקר משנת 2011 אישש את מה שהכלכלן האמריקאי אנתוני דואנס (Downs) כינה "החוק הבסיסי של עומס בכבישים מהירים" - "The Fundamental Law of Highway Congestion". המחקר מצא שהנסועה בקילומטרים (VKT – vehicle-kilometers traveled) עלתה ביחס של 1:1 עם הגדלת נפח הכבישים המהירים. החוקרים טענו כי תוצאות המחקר מראות כי הוספה של כבישים מהירים ודרכים עירוניות ראשיות לא צפויה להפחית את עומסי התנועה בכבישים אלו. מחקר אחר מאוניברסיטת ברקלי מצא שבכל עלייה של 10% בנפח הכבישים, היקף התעבורה עלה ב-9% בתוך שנה.{{הערה|שם=פרדיסון|}}
מחקר משנת 2011 מצא כי [[פקק תנועה|פקקי התנועה]] בארצות הברית עלו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, שהיא תוספת של 20 שעות המתנה בפקקים לעומת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת תובלה לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/] מחקר נוסף מאותה שנה מצא כי הוספת כבישים ונתיבים לא קצרה את זמני הנסיעה [http://www.aeaweb.org/articles.php?doi=10.1257/aer.101.6.2616]
==ביקוש מושרה במוצרי צריכה==
==ביקוש מושרה במוצרי צריכה==