שינויים

בשנת 2014 עמד משרד הבריאות לאסור על מכירת משקאות ממותקים במוסדות חינוך ופתח בקמפיין נרחב נגדם. בשנת 2014 עלה לראשונה הרעיון של מס סוכר על משקאות ממותקים כדי לספק תמריץ נגד שתייה שלהם. דבר זה היה צפוי לפגוע בצורה קשה בחברות למשקאות ממותקים כמו טמפו והחברה המרכזית למשקאות קלים (משווקת קוקה קולה).{{הערה|שם=ליאת_לוי}}

בשנת 2014 עמד משרד הבריאות לאסור על מכירת משקאות ממותקים במוסדות חינוך ופתח בקמפיין נרחב נגדם. בשנת 2014 עלה לראשונה הרעיון של מס סוכר על משקאות ממותקים כדי לספק תמריץ נגד שתייה שלהם. דבר זה היה צפוי לפגוע בצורה קשה בחברות למשקאות ממותקים כמו טמפו והחברה המרכזית למשקאות קלים (משווקת קוקה קולה).{{הערה|שם=ליאת_לוי}}

בין מרץ 2013 ל-מאי 2015 ליצמן לא כיהן כשר הבריאות, בזמן זה תרמו לעמותות המזוהות עם גור החברות טמפו, ושמן מרוקאי.{{הערה|שם=ליאת_לוי}}

בין מרץ 2013 למאי 2015 ליצמן לא כיהן כשר הבריאות, בזמן זה תרמו לעמותות המזוהות עם גור החברות טמפו, ושמן מרוקאי.{{הערה|שם=ליאת_לוי}}

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן,) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ -50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ₪ לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח . אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}  

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן, ועוד) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ-50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ₪ לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח . אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}  

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב נסיונות רגולציה מול [[השפעות בריאותיות של אלכוהול]]. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת  השכרות (תיקוני  חקיקה)",שקבע ,איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב- 21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו. {{הערה|דו"ח תקופתי של חברת טמפו, 2017}}  

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב נסיונות רגולציה מול [[השפעות בריאותיות של אלכוהול]]. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת  השכרות (תיקוני  חקיקה)",שקבע ,איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב- 21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו. {{הערה|דו"ח תקופתי של חברת טמפו, 2017}}  

בשנת 2016  ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

בשנת 2016  ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של  

הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}

בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 [[סוכר|כפיות סוכר]]  – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות מזיקות של סוכר]] על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 [[סוכר|כפיות סוכר]]  – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות מזיקות של סוכר]] על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}