שינויים

גודווין מזכיר את הספר '''[[חברת השפע]]''' של [[ג'ון קנת גלבריית]]. גלבריית ציין שאיש לא היה טורח לפרסם בכסף רב אם אלו היו דברים שאנחנו רוצים לקנות בלאו הכי. גלבריית תאר מצב שבו אנחנו שמחים בחלקנו רק לזמן מוגבל ואחר כך אנחנו רוצים לקנות עוד בגלל שינוי של הציפיוות שלנו ממה יש לאחרים ולנו. בזמנו, "חברת השפע" היה ספר רב מכר אבל כיום הוא כמעט נשכח. אבל הספר מסביר [[חקר הכלכלה|תופעות כלכליות]] שקיימות עד היום. לדוגמה זה שהצורך של העסקים הגדולים למכור חשוב יותר מהרצון שלנו לקנות. דוגמה אחת להיבט זה הוא הנושא של [[התיישנות מכוונת]] דוגמה אחרת זה [[התיישנות נתפסת]] - רעיון לפיו מוצרים יוצאים מהאופנה. דבר שהגיע לשיא עם הנסיון לגרום לכך שמכוניות יצאו מהאופנה על ידי עיצוב סנפירי הכנף שלהן בשנות ה-50. גלבריית היה אחד הראשונים שהעיר על הנושא של עלייה בצריכת [[מזון זבל]] לאחר מלחמת העולם השנייה, וטען כי בארצות הברית מספר המתים מאוכל רב מידי גדול ממספר המתים מאוכל מועט מדי. הפרסום הרב מסביר אולי גם מדוע אחר המלחמה החלו האמריקאים לתאר את עצמם כצרכנים ולא בתפקידים חברתיים אחרים כמו עובדים או אזרחים - הם הפנימו את נקודת המבט של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לפיה התפקיד העיקרי שלהם הוא לצרוך מוצרים. הם גם הפנימו שמוצרי צריכה מהמגזר הפרטי חשובים יותר מכל דבר אחר- גם מהוצאות של המגזר הציבורי. הוא גם מזכיר את הטענה של גבלריית על בעיית שחיקה של [[מוצר ציבורי]] - מה שגלבריית כינה '''"שפע פרטי והזנחה ציבורית"'''.  

גודווין מזכיר את הספר '''[[חברת השפע]]''' של [[ג'ון קנת גלבריית]]. גלבריית ציין שאיש לא היה טורח לפרסם בכסף רב אם אלו היו דברים שאנחנו רוצים לקנות בלאו הכי. גלבריית תאר מצב שבו אנחנו שמחים בחלקנו רק לזמן מוגבל ואחר כך אנחנו רוצים לקנות עוד בגלל שינוי של הציפיוות שלנו ממה יש לאחרים ולנו. בזמנו, "חברת השפע" היה ספר רב מכר אבל כיום הוא כמעט נשכח. אבל הספר מסביר [[חקר הכלכלה|תופעות כלכליות]] שקיימות עד היום. לדוגמה זה שהצורך של העסקים הגדולים למכור חשוב יותר מהרצון שלנו לקנות. דוגמה אחת להיבט זה הוא הנושא של [[התיישנות מכוונת]] דוגמה אחרת זה [[התיישנות נתפסת]] - רעיון לפיו מוצרים יוצאים מהאופנה. דבר שהגיע לשיא עם הנסיון לגרום לכך שמכוניות יצאו מהאופנה על ידי עיצוב סנפירי הכנף שלהן בשנות ה-50. גלבריית היה אחד הראשונים שהעיר על הנושא של עלייה בצריכת [[מזון זבל]] לאחר מלחמת העולם השנייה, וטען כי בארצות הברית מספר המתים מאוכל רב מידי גדול ממספר המתים מאוכל מועט מדי. הפרסום הרב מסביר אולי גם מדוע אחר המלחמה החלו האמריקאים לתאר את עצמם כצרכנים ולא בתפקידים חברתיים אחרים כמו עובדים או אזרחים - הם הפנימו את נקודת המבט של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לפיה התפקיד העיקרי שלהם הוא לצרוך מוצרים. הם גם הפנימו שמוצרי צריכה מהמגזר הפרטי חשובים יותר מכל דבר אחר- גם מהוצאות של המגזר הציבורי. הוא גם מזכיר את הטענה של גבלריית על בעיית שחיקה של [[מוצר ציבורי]] - מה שגלבריית כינה '''"שפע פרטי והזנחה ציבורית"'''.  

גודווין שואל מדוע האנשים בארצות הברית שמחים כאשר אנשים קונים עוד מכוניות אבל עצובים כשם קונים עוד ביטוח בריאות. התשובה שלו היא שהחברה הפנימה את נקודת המבט של העסקים הגדולים. גודווין לא חושב שהתורה של רובינסון, צ'מבליין וגלבריית עומדת בסתירה למודל ההיצע והביקוש. בכל מקרה המחיר נקבע לפי כוח מיקוח. ביקוש והיצע הם מרכיבים חשובים בכוח המיקוח. - אבל המודל של ביקוש והיצע פשוט לא מביא בחשבון מרכיבים אחרים של כוח מיקוח - אולי בגלל שהוא רוצה להמחיש בצורה חזותית וברורה את יחסי הגומלין בין ביקוש והיצע בגרפים. כלכלנים מחוץ לזרם המרכזי ניסו להוסיף לניתוח הכלכלי מרכיבים אחרים לכוח המיקוח כמו השפעה על הממשלה, הוצאות בטחוניות, כוחם של התאגידים, פרסום והשפעה על התקשורת. לגישה זו היתה השפעה רבה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 אבל בסופו של דבר היא לא התבססה.   

גודווין שואל מדוע האנשים בארצות הברית שמחים כאשר אנשים קונים עוד מכוניות אבל עצובים כשם קונים עוד ביטוח בריאות. התשובה שלו היא שהחברה הפנימה את נקודת המבט של העסקים הגדולים. גודווין לא חושב שהתורה של רובינסון, צ'מבליין וגלבריית עומדת בסתירה למודל ההיצע והביקוש. בכל מקרה המחיר נקבע לפי כוח מיקוח. ביקוש והיצע הם מרכיבים חשובים בכוח המיקוח. - אבל המודל של ביקוש והיצע פשוט לא מביא בחשבון מרכיבים אחרים של כוח מיקוח - אולי בגלל שהוא רוצה להמחיש בצורה חזותית וברורה את יחסי הגומלין בין ביקוש והיצע בגרפים. כלכלנים מחוץ לזרם המרכזי ניסו להוסיף לניתוח הכלכלי מרכיבים אחרים לכוח המיקוח כמו השפעה על הממשלה, הוצאות ביטחוניות, כוחם של התאגידים, פרסום והשפעה על התקשורת. לגישה זו היתה השפעה רבה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 אבל בסופו של דבר היא לא התבססה.   

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה שלנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של [[פיזיוקרטים|הפיזיוקרטים]] - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה, בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה, אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר. {{הערה|הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא [[השפעת ההון על האקדמיה]] ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו-עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של [[דיוויד קורטן]] - [[כשתאגידים שולטים בעולם]]}}.

גודווין מציין כי ככל הידוע לו - אף אחד מעולם לא נתן הסבר מלא של העסקים הגדולים, אבל זה לא אומר שהם לא משפיעים עלינו - הם משפיעים על התרבות, על הכלכלה ועל הפוליטיקה שלנו. זה מזכיר לו קצת את המצב של [[פיזיוקרטים|הפיזיוקרטים]] - הם חיו בכלכלת שוק אבל לא יכלו להסביר אותה אלא התמקדו בכלכלה חקלאית כי אותה היה להם קל להסביר. באופן דומה, בשנות ה-60 עסקים גדולים חלשו על חלק גדול מהכלכלה כבר מאה שנה, אבל איש לא פיתח תאוריה שלמה של הכלכלה הזו - אנשים התמקדו בהסבר של כלכלת שוק (עם הרבה קונים ומוכרים) - כי אותה היה קל להסביר. {{הערה|הערה - הסבר אפשרי אחר שגודווין לא מביא הוא [[השפעת ההון על האקדמיה]] ודחיקת אקדמאים שהם לא פרו-עסקים גדולים לשולי המקצוע הכלכלי - דבר שמתואר יותר על ידי הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]], או בפרק "הברית בין הכלכלנים ליבטרים ועסקים גדולים שיש בספר של [[דיוויד קורטן]] - [[כשתאגידים שולטים בעולם]]}}.

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומוניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת ויאטנם. הוא גם הכניס ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית. בין 1971 ל-1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס, כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמריקאית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מ[[קרטל]] של אופ"ק ב[[נפט]]. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה-70 הראשנות ולא יכלה להתחרות עם אופ"ק. עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדברים שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

בשנת 1958 נבחר ניקסון לנשיאות. הוא נקט מדיניות שילבה דברים ימניים ושמאליים - לדוגמה הוא הרחיב את מלחמת ויאטנם, אבל מצד שני הוא גם הגיע לדנאטנט - הבנה עם הרוסים ונועד עם הקומוניסטים הסינים והצליח להוציא את ארה"ב ממלחמת ויאטנם. הוא גם הכניס ביטוח בריאות לכל - מדיניות סוציאליסטית. בין 1971 ל-1973 הוא ניסה לבלום את האינפלציה על ידי הקפאת שכר ומחירים. בשנת 1971 ניקסון ניתק את הדולר מהזהב - בניגוד להסכמי ברטון וודס, כדי למנוע את עליית האינפלציה. העליה באינפלציה נבעה הן ממלחמת ויאטנם והדפסת כסף של הממשלה האמריקאית והן ממשבר האנרגיה של שנת 1973 שנבע מ[[קרטל]] של אופ"ק ב[[נפט]]. ארה"ב עברה את [[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנות ה-70 הראשונות ולא יכלה להתחרות עם אופ"ק. עם עליית הנפט עלו המחירים של כל הדברים שיוצרו איתו - כולל מחירי המזון - זה היה אינפלציה מסוג חדש שנבעה מהתייקרות ההיצע - לתושבים המערב זה היה בעיקר מטרד כמו תורים לדלק, אבל לאנשים עניים בעולם זה היה אסון - מחסור במזון. בשנת 1974 סבלו באפריקה 17 מדינות רעב.  

חלק מהבעיה של ה[[רעב]] הייתה פוליטית - במדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה [[צמיחה כלכלית]]. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחבורת מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית. לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה ל[[עיור]] מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם ל[[פיצוץ אוכלוסין]].  

חלק מהבעיה של ה[[רעב]] הייתה פוליטית - במדינות לא דמוקרטית החלוקה של המזון לא היתה טובה וגם לא היתה [[צמיחה כלכלית]]. בעיה נוספת סיוע החוץ של מדינות מערביות עזר בעיקר לחברות מערביות גדולות שפעלו באפריקה יותר מאשר לאוכלוסיה המקומית. לדוגמה הקמת סכרים שהציפה אדמות וגרמה ל[[עיור]] מהיר. המדינות הפכו לתלויות בכסף של המערב במקום בכלכלה המקומית. בנוסף הרפואה והתברואה החלו להקטין תמותת תינוקות במדינות אפריקה ואסיה וזה גרם ל[[פיצוץ אוכלוסין]].  

דבר דומה קרה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] באירופה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שעודפי האוכלוסייה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של [[מלתוס]] חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסייה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמיסים עליו יותר מידי [[משאב מתכלה|המשאבים מתכלים]] וה[[פסולת]] מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופליטות שהוא גורם.  

דבר דומה קרה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] באירופה - אבל באותו זמן היו יבשות "ריקות" שעודפי האוכלוסייה מאירופה היגרו אליהן - אמריקה ואוסטרליה. דבר זה כבר לא היה בשנות ה-60 וה-70. תורתו של [[מלתוס]] חזרה לכותרות - המדינות המערביות האשימו את המדינות העניות שהן מתרבות מהר מידי. הפתרון הוא לכאורה [[מעבר דמוגרפי]] שבו עשירים עושים פחות ילדים. וכך אפשר לחכות שכולם יהיו עשירים יותר והאוכלוסייה תתייצב. אבל יש מלכוד - ספרי הכלכלה לא מראים את התשומות של משאבים אנרגיה שנכנסים אל הכלכלה במחוץ - מהמערכות האקולוגיות ומכריית משאבים, ולא את הפסולת והזרמים היוצאים מתוך הכלכלה אל שאר המערכת. לטבע יש גבולות - אם מעמיסים עליו יותר מידי [[משאב מתכלה|המשאבים מתכלים]] וה[[פסולת]] מצטברת. העשירים צורכים יותר מאשר העניים וזה מאיר את הנושא של גידול אוכלוסין בצורה אחרת - על פי הכנסת הרעיון של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' - שטח האדמה הדרוש לאדם בודד כדי לספק לאדם את המשאבים הדרושים לו ולקלוט פסולות ופליטות שהוא גורם.