שינויים

כהנמן מתאר כיצד שטף הזמינות של דוגמאות יכול להשפיע עלינו בצורה הפוכה כאשר יש לנו ציפיה מוגזמת ממנו.  

כהנמן מתאר כיצד שטף הזמינות של דוגמאות יכול להשפיע עלינו בצורה הפוכה כאשר יש לנו ציפיה מוגזמת ממנו.  

קבוצה פסיכולוגים בראשות נורברט שווארץ חקרה בשנות ה-90 כיצד רושם של שכיחות משתנה אם מבקשים מאנשים למנות מספר נקוב של דוגמאות. לדוגמה מבקשים מאנשים לנקוב שישה מקרים בהם הם היו אסרטיביים ואז להעריך כמה הם עצמם אסרטייביים . משתתפים אחרים התבקשו לתת 12 דוגמאות שבהם היו אסטרייבים והתבקשו להעריך כמה הם אסרטיביים. התוצאה היא שהקבוצה השניה העריכה את עצמה כפחות אסרטיבית, זאת משום שקשה יותר לחשוב על 12 דוגמאות ולכן נוצר הרושם אצל המגיבים שבעצם התנהגות אסרטיבית היא נדירה ולכן הם לא אסטריביים. כמו כן אנשים שהתבקשו להעריך 12 מקרים שבהם לא היו אסטרייביים העריכו עצמם כאסרטיביים למדי - שוב מסיבה דומה. {{הערה |שם=כהנמן13}}

קבוצה פסיכולוגים בראשות נורברט שווארץ חקרה בשנות ה-90 כיצד רושם של שכיחות משתנה אם מבקשים מאנשים למנות מספר נקוב של דוגמאות. לדוגמה מבקשים מאנשים לנקוב שישה מקרים בהם הם היו אסרטיביים ואז להעריך כמה הם עצמם אסרטייביים . משתתפים אחרים התבקשו לתת 12 דוגמאות שבהם היו אסטרייבים והתבקשו להעריך כמה הם אסרטיביים. התוצאה היא שהקבוצה השניה העריכה את עצמה כפחות אסרטיבית, זאת משום שקשה יותר לחשוב על 12 דוגמאות ולכן נוצר הרושם אצל המגיבים שבעצם התנהגות אסרטיבית היא נדירה ולכן הם לא אסטריביים. כמו כן אנשים שהתבקשו להעריך 12 מקרים שבהם לא היו אסטרייביים העריכו עצמם כאסרטיביים למדי - שוב מסיבה דומה. {{הערה |שם=כהנמן12}}

כאשר מבקשים מאיתנו לספק 6 דוגמאות להתנהגות אסרטיבית שלנו, ואז שואלים אותנו אם אנחנו אסרטיביים, התשובה תהיה שונה מאשר אם מבקשים מאיתנו לתת 12 דוגמאות. כאשר מבקשים מאיתנו כמות גדולה של דוגמאות, אנחנו מתקשים לספק את הדוגמאות האחרונות, מופתעים מכך שהיה לנו קשה להיזכר ולכן מתארים את עצמנו כפחות אסרטיביים.  

כאשר מבקשים מאיתנו לספק 6 דוגמאות להתנהגות אסרטיבית שלנו, ואז שואלים אותנו אם אנחנו אסרטיביים, התשובה תהיה שונה מאשר אם מבקשים מאיתנו לתת 12 דוגמאות. כאשר מבקשים מאיתנו כמות גדולה של דוגמאות, אנחנו מתקשים לספק את הדוגמאות האחרונות, מופתעים מכך שהיה לנו קשה להיזכר ולכן מתארים את עצמנו כפחות אסרטיביים.  

התגלית של שווארץ הודגמה במגוון גדול של מקרים לדוגמה אם אנשים מתבקשים להזכר ביותר דוגמאות שבהם הם רוכבים באופניים הם מעריכים כי הם ממעטים לרכוב באופניים לעומת אנשים שהתבקשו לספק מעט דוגמאות כאלה. הם פחות בטוחים בעמדה כלשהי כאשר הם מתבקשים לתת יותר נימוקים בעדה, הם מתרשמים פחות ממכונית כאשר הם מתבקשים למנות יותר יתרונות שלה. {{הערה |שם=כהנמן13}}

התגלית של שווארץ הודגמה במגוון גדול של מקרים לדוגמה אם אנשים מתבקשים להזכר ביותר דוגמאות שבהם הם רוכבים באופניים הם מעריכים כי הם ממעטים לרכוב באופניים לעומת אנשים שהתבקשו לספק מעט דוגמאות כאלה. הם פחות בטוחים בעמדה כלשהי כאשר הם מתבקשים לתת יותר נימוקים בעדה, הם מתרשמים פחות ממכונית כאשר הם מתבקשים למנות יותר יתרונות שלה. {{הערה |שם=כהנמן12}}

אנחנו מעריכים שיהיה לנו קשה יותר ויותר לתת עוד ועוד דוגמאות אבל בדרך כלל אנחנו מופתעים מהעוצמה של דבר זה ולא מעריכים כמה קשה לנו לזכור דוגמאות כאלה. לכן ניתן לכנות השפעה זו כהטיה עקב "אי-זמינות בלתי מוסברת" - כאשר ניתן לנו הסבר לגבי כך - כאשר אומרים לנו לדוגמה שיש מוזיקה וזו תקשה עלינו להיזכר בדוגמאות להתנהגות אסרטיבית - אז ההשפעה של הטיה זו נעלמת.  

אנחנו מעריכים שיהיה לנו קשה יותר ויותר לתת עוד ועוד דוגמאות אבל בדרך כלל אנחנו מופתעים מהעוצמה של דבר זה ולא מעריכים כמה קשה לנו לזכור דוגמאות כאלה. לכן ניתן לכנות השפעה זו כהטיה עקב "אי-זמינות בלתי מוסברת" - כאשר ניתן לנו הסבר לגבי כך - כאשר אומרים לנו לדוגמה שיש מוזיקה וזו תקשה עלינו להיזכר בדוגמאות להתנהגות אסרטיבית - אז ההשפעה של הטיה זו נעלמת.