שורה 6: |
שורה 6: |
| היוריסיטיקה זו, כמו היוריסטיקות שיפוט אחרות, ממירה שאלה אחת בשאלה אחרת - במקום לאמוד גודל של קטגוריה או שכיחות של אירוע, אנחנו מדווחים כמה קל לנו לחשוב על מקרים שעולים בדעתנו. יש כמה גורמים מלבד השכיחות שמשפיעים על כמה קל לנו לבצע זאת ולכן היוריסטיקה זו עלולה לגרום להטיות. לדוגמה אירוע בולט שמשך את תשומת הלב - לכן לדוגמה קל לנו יותר להיזכר בגירושין של ידוענים מהוליווד מאשר גרושים של מנהלי חשבונות. היבט אחר הוא אירוע דרמטי שמושך את תשומת הלב - כמו התרסקות של מטוס או רעידת אדמה - שיוצרים רושם זמני של סכנה מוגברת. דוגמה אחרת היא התנסות אישית, דוגמאות חיות או תמונות - כולם דברים שמשפיעים על קלות הזיכרון יותר מאשר נתונים סטטיסטיים - אם אנו נתקלים בטעות שיפוטית שקרתה לנו אנחנו מאמינים פחות למערכת המשפט - והשפעה זו זכירה יותר מאשר סיפור שקראנו על מישהו אחר. | | היוריסיטיקה זו, כמו היוריסטיקות שיפוט אחרות, ממירה שאלה אחת בשאלה אחרת - במקום לאמוד גודל של קטגוריה או שכיחות של אירוע, אנחנו מדווחים כמה קל לנו לחשוב על מקרים שעולים בדעתנו. יש כמה גורמים מלבד השכיחות שמשפיעים על כמה קל לנו לבצע זאת ולכן היוריסטיקה זו עלולה לגרום להטיות. לדוגמה אירוע בולט שמשך את תשומת הלב - לכן לדוגמה קל לנו יותר להיזכר בגירושין של ידוענים מהוליווד מאשר גרושים של מנהלי חשבונות. היבט אחר הוא אירוע דרמטי שמושך את תשומת הלב - כמו התרסקות של מטוס או רעידת אדמה - שיוצרים רושם זמני של סכנה מוגברת. דוגמה אחרת היא התנסות אישית, דוגמאות חיות או תמונות - כולם דברים שמשפיעים על קלות הזיכרון יותר מאשר נתונים סטטיסטיים - אם אנו נתקלים בטעות שיפוטית שקרתה לנו אנחנו מאמינים פחות למערכת המשפט - והשפעה זו זכירה יותר מאשר סיפור שקראנו על מישהו אחר. |
| | | |
− | קבוצה פסיכולוגים בראשות נוברט שווארץ חקרה בשנות ה-90 כיצד רושם של שכיחות משתנה אם מבקשים מאנשים למנות מספר נקוב של דוגמאות. לדוגמה מבקשים מאנשים לנקוב שישה מקרים בהם הם היו אסרטיביים ואז להעריך כמה הם עצמם אסרטייביים . משתתפים אחרים התבקשו לתת 12 דוגמאות שבהם היו אסטרייבים והתבקשו להעריך כמה הם אסרטיביים. התוצאה היא שהקבוצה השניה העריכה את עצמה כפחות אסרטיבית, זאת משום שקשה יותר לחשוב על 12 דוגמאות ולכן נוצר הרושם אצל המגיבים שבעצם התנהגות אסרטיבית היא נדירה ולכן הם לא אסטריביים. כמו כן אנשים שהתבקשו להעריך 12 מקרים שבהם לא היו אסטרייביים העריכו עצמם כאסרטיביים למדי - שוב מסיבה דומה. {{הערה |שם=כהנמן13}} | + | ==הטיה בגלל קושי בלתי מוסבר להיזכר בדוגמאות== |
| + | כהנמן מתאר כיצד שטף הזמינות של דוגמאות יכול להשפיע עלינו בצורה הפוכה כאשר יש לנו ציפיה מוגזמת ממנו. |
| + | |
| + | קבוצה פסיכולוגים בראשות נורברט שווארץ חקרה בשנות ה-90 כיצד רושם של שכיחות משתנה אם מבקשים מאנשים למנות מספר נקוב של דוגמאות. לדוגמה מבקשים מאנשים לנקוב שישה מקרים בהם הם היו אסרטיביים ואז להעריך כמה הם עצמם אסרטייביים . משתתפים אחרים התבקשו לתת 12 דוגמאות שבהם היו אסטרייבים והתבקשו להעריך כמה הם אסרטיביים. התוצאה היא שהקבוצה השניה העריכה את עצמה כפחות אסרטיבית, זאת משום שקשה יותר לחשוב על 12 דוגמאות ולכן נוצר הרושם אצל המגיבים שבעצם התנהגות אסרטיבית היא נדירה ולכן הם לא אסטריביים. כמו כן אנשים שהתבקשו להעריך 12 מקרים שבהם לא היו אסטרייביים העריכו עצמם כאסרטיביים למדי - שוב מסיבה דומה. {{הערה |שם=כהנמן13}} |
| + | |
| + | כאשר מבקשים מאיתנו לספק 6 דוגמאות להתנהגות אסרטיבית שלנו, ואז שואלים אותנו אם אנחנו אסרטיביים, התשובה תהיה שונה מאשר אם מבקשים מאיתנו לתת 12 דוגמאות. כאשר מבקשים מאיתנו כמות גדולה של דוגמאות, אנחנו מתקשים לספק את הדוגמאות האחרונות, מופתעים מכך שהיה לנו קשה להיזכר ולכן מתארים את עצמנו כפחות אסרטיביים. |
| | | |
| התגלית של שווארץ הודגמה במגוון גדול של מקרים לדוגמה אם אנשים מתבקשים להזכר ביותר דוגמאות שבהם הם רוכבים באופניים הם מעריכים כי הם ממעטים לרכוב באופניים לעומת אנשים שהתבקשו לספק מעט דוגמאות כאלה. הם פחות בטוחים בעמדה כלשהי כאשר הם מתבקשים לתת יותר נימוקים בעדה, הם מתרשמים פחות ממכונית כאשר הם מתבקשים למנות יותר יתרונות שלה. {{הערה |שם=כהנמן13}} | | התגלית של שווארץ הודגמה במגוון גדול של מקרים לדוגמה אם אנשים מתבקשים להזכר ביותר דוגמאות שבהם הם רוכבים באופניים הם מעריכים כי הם ממעטים לרכוב באופניים לעומת אנשים שהתבקשו לספק מעט דוגמאות כאלה. הם פחות בטוחים בעמדה כלשהי כאשר הם מתבקשים לתת יותר נימוקים בעדה, הם מתרשמים פחות ממכונית כאשר הם מתבקשים למנות יותר יתרונות שלה. {{הערה |שם=כהנמן13}} |
| | | |
− | ==הטיה בגלל קושי בלתי מוסבר להיזכר בדוגמאות==
| + | אנחנו מעריכים שיהיה לנו קשה יותר ויותר לתת עוד ועוד דוגמאות אבל בדרך כלל אנחנו מופתעים מהעוצמה של דבר זה ולא מעריכים כמה קשה לנו לזכור דוגמאות כאלה. לכן ניתן לכנות השפעה זו כהטיה עקב "אי-זמינות בלתי מוסברת" - כאשר ניתן לנו הסבר לגבי כך - כאשר אומרים לנו לדוגמה שיש מוזיקה וזו תקשה עלינו להיזכר בדוגמאות להתנהגות אסרטיבית - אז ההשפעה של הטיה זו נעלמת. |
− | כהנמן מתאר גם כיצד שטף הזמינות של דוגמאות יכול להשפיע עלינו בצורה הפוכה כאשר יש לנו ציפיה מוגזמת ממנו.
| |
| | | |
− | כאשר מבקשים מאיתנו לספק 6 דוגמאות להתנהגות אסרטיבית שלנו, ואז שואלים אותנו אם אנחנו אסרטיביים, התשובה תהיה שונה מאשר אם מבקשים מאיתנו לתת 12 דוגמאות. כאשר מבקשים מאיתנו כמות גדולה של דוגמאות, אנחנו מתקשים לספק את הדוגמאות האחרונות, מופתעים מכך שהיה לנו קשה להיזכר ולכן מתארים את עצמנו כפחות אסרטיביים. אנשים מדווחים על עצמם כנוסעים פחות באופניים כאשר הם מתבקשים לתת יותר דוגמאות לכך שהם באמת נסעו וכו'. אנחנו מעריכים שיהיה לנו קשה יותר ויותר לתת עוד ועוד דוגמאות אבל בדרך כלל אנחנו מופתעים מהעוצמה של דבר זה ולא מעריכים כמה קשה לנו לזכור דוגמאות כאלה. לכן ניתן לכנות השפעה זו כהטיה עקב "אי-זמינות בלתי מוסברת" - כאשר ניתן לנו הסבר לגבי כך - כאשר אומרים לנו לדוגמה שיש מוזיקה וזו תקשה עלינו להיזכר בדוגמאות להתנהגות אסרטיבית - אז ההשפעה של הטיה זו נעלמת. | + | ההטיה של קושי של הזכרות היא פחות חזקה כאשר אנחנו מעורבים יותר בנושא - אז אנחנו נותנים משקל גדול יותר למספר הדוגמאות שנתנו ופחות לקושי להיזכר בדוגמאות אלה. ההטיה של שטף ההזכרות היא חזקה יותר כאשר אנחנו נדרשים למטלה נוספת (מערכת 2 עמוסה), כשאנחנו במצב רוח טוב, אם יש לנו ידע בסיסי בלבד ביחס לנושא, אם יש לנו בטחון רב באינטואיציה, אם אנחנו בעלי עוצמה (או מרגישים כאלה). כהנמן מזכיר את דוגמה של ג'ורג' בוש שמעיד כי הוא נדרש רק לתחושה הפנימית כדי לדעת איך לפעול. (נובמבר 2002) - הנקודה היא שהסתכמות על אינטואיציה אינה רק תכונה של האישיות, אלא גם אם מזכירים לאנשים תקופה שבה הם היו בעלי עוצמה כדי לחזק מגמה זו. |
| | | |
− | ההטיה של קושי של הזכרות היא פחות חזקה כאשר אנחנו מעורבים יותר בנושא - אז אנחנו נותנים משקל גדול יותר למספר הדוגמאות שנתנו ופחות לקושי להיזכר בדוגמאות אלה. ההטיה של שטף ההזכרות היא חזקה יותר כאשר אנחנו נדרשים למטלה נוספת (מערכת 2 עמוסה), כשאנחנו במצב רוח טוב, אם יש לנו ידע בסיסי בלבד ביחס לנושא, אם יש לנו בטחון רב באינטואיציה, אם אנחנו בעלי עוצמה (או מרגישים כאלה). כהנמן מזכיר את דוגמה של ג'ורג' בוש שמעיד כי הוא נדרש רק לתחושה הפנימית כדי לדעת איך לפעול. (נובמבר 2002) - הנקודה היא שהסתכמות על אינטואיציה אינה רק תכונה של האישיות, אלא גם אם מזכירים לאנשים תקופה שבה הם היו בעלי עוצמה כדי לחזק מגמה זו.
| + | ==היורסטית זמינות בתחום הביטוח== |
| + | הכלכלן הווארד קונרויתר שחקר את הנושא של סיכון וביטוח הבחין כי אפקט של זמינות משפיע על נכונות לרכוש ביטוח ופעולות להתגוננות נגד אסונות. מי שנפגע או כמעט נפגע מאסון מקפיד יותר לנקוט פעולות נגד אסונות, כל עוד הזיכרון טרי. עם הזמן הרושם מהאירוע נחלש ואיתו גם הנכונות לפעול. {{הערה |שם=כהנמן14|[[דניאל כהנמן]], [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]], פרק 14}} |
| | | |
| ==מפל זמינות== | | ==מפל זמינות== |