שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''התמכרות למשככי כאבים''' היא [[התמכרות]] לאופיואידים - סוג מסויים של חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם ודבר זה תורם באופן מהותי למוות של אנשים צעירים בארצות הברית ולירידה בתוחלת החיים שם. בשנים האחרונות מתבררים גם מימדי ההונאה וההסתרה וקשרי [[הון שלטון]] ו[[הון אקדמיה]] שהיו מעורבים בשיווק התרופות בשיטות המזכירות את [[הכחשת נזקי העישון]] ושיטות נוספות של [[חברות הטבק]] - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], הקמת ארגוני קש שהם כביכול למען החולים אבל הם במימון החברות ומקדמות את האג'נדה שלהן, שימוש בתועמלנים רפואיים כדי להשפיע על רופאים, פרסום מטעה לציבור ועוד. בעיה דומה אם כי בהיקף נמוך הרבה יותר קיימת גם בישראל. חברה מרכזית הקשורה לפרשה היא חברת '''פורדו פארמה''' בבעלות משפחת סאקלר - משפחה יהודית עשירה מארצות הברית שתורמת באופן נרחב למוסדות בריאות ברחבי העולם -כולל לאוניברסטית תל אביב לדוגמה (בניין הרפואה על שם בני המשפחה).  
+
'''התמכרות למשככי כאבים''' היא [[התמכרות]] לאופיואידים - סוג מסויים של חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם ודבר זה תורם באופן מהותי למוות של אנשים צעירים בארצות הברית ולירידה בתוחלת החיים שם. בשנים האחרונות מתבררים גם מימדי ההונאה וההסתרה וקשרי [[הון שלטון]] ו[[הון אקדמיה]] שהיו מעורבים בשיווק התרופות בשיטות המזכירות את [[הכחשת נזקי העישון]] ושיטות נוספות של [[חברות הטבק]] - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], הקמת ארגוני קש שהם כביכול למען החולים אבל הם במימון החברות ומקדמות את האג'נדה שלהן, שימוש בתועמלנים רפואיים כדי להשפיע על רופאים, פרסום מטעה לציבור ועוד. בעיה דומה אם כי בהיקף נמוך הרבה יותר קיימת גם בישראל. חברה מרכזית הקשורה לפרשה היא חברת '''פורדו פארמה''' בבעלות משפחת סאקלר - משפחה יהודית עשירה מארצות הברית שתורמת באופן נרחב למוסדות בריאות ברחבי העולם -כולל ל[[אוניברסיטת תל אביב]] לדוגמה (בניין הרפואה על שם בני המשפחה).  
    
==מוות כתוצאה מצריכת האופיואידים==
 
==מוות כתוצאה מצריכת האופיואידים==
בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע ל-42,249 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}  
+
בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע ל-42,249 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}  
    
בישראל לעומת זאת יש פיקוח משמעותי על אופיואידים - לדוגמה אסור לפרסם תרופות כאלה לציבור. בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. {{הערה|Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, [https://www.karger.com/Article/Abstract/485033 Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014], European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033}}
 
בישראל לעומת זאת יש פיקוח משמעותי על אופיואידים - לדוגמה אסור לפרסם תרופות כאלה לציבור. בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. {{הערה|Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, [https://www.karger.com/Article/Abstract/485033 Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014], European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033}}
שורה 11: שורה 11:  
המחלוקת סביב החברה צמחה כתוצאה מהתרופות שייצרה והדרך בה נוצר פוטנציאל גבוה לשימוש לא ראוי על ידי אנשים עם עבר של התמכרות. התרופות הנפוצות ביותר המשמשות את החברה הן MS Contin ואוקסיקונטין. בשתיהן ניתן להשתמש באופן לא ראוי על ידי ריסוק, לעיסה, הסנפה, או הזרקת המוצר המומס. זהו סיכון משמעותי עבור המשתמש, העלול ליטול מנת יתר ולמות. טקטיקות שמכורים משתמשים בהן כדי להשיג את הסם כוללות "שוק רופאים", כלומר, ביקור רופאים שונים כדי לקבל מרשמים נוספים וסירוב לעבור מעקב ובדיקות מתאימות. יחד עם הפוטנציאל הגבוה לשימוש לא ראוי על ידי מכורים, קיים גם סיכון להתרגלות (וירידה בהשפעה) ולתלות פיזית של חולים הנוטלים את התרופות הללו. עם זאת, משככי כאבים חזקים מקובלים כחיוניים לחולים הסובלים מכאב חריף חמור ולחולים עם כאב הקשור בסרטן מתקדם.{{הערה|<div> ארגון הבריאות העולמי. הקלה על הכאב והטיפול הפליאטיבי. ז'נבה: WHO 1990 </div>}}
 
המחלוקת סביב החברה צמחה כתוצאה מהתרופות שייצרה והדרך בה נוצר פוטנציאל גבוה לשימוש לא ראוי על ידי אנשים עם עבר של התמכרות. התרופות הנפוצות ביותר המשמשות את החברה הן MS Contin ואוקסיקונטין. בשתיהן ניתן להשתמש באופן לא ראוי על ידי ריסוק, לעיסה, הסנפה, או הזרקת המוצר המומס. זהו סיכון משמעותי עבור המשתמש, העלול ליטול מנת יתר ולמות. טקטיקות שמכורים משתמשים בהן כדי להשיג את הסם כוללות "שוק רופאים", כלומר, ביקור רופאים שונים כדי לקבל מרשמים נוספים וסירוב לעבור מעקב ובדיקות מתאימות. יחד עם הפוטנציאל הגבוה לשימוש לא ראוי על ידי מכורים, קיים גם סיכון להתרגלות (וירידה בהשפעה) ולתלות פיזית של חולים הנוטלים את התרופות הללו. עם זאת, משככי כאבים חזקים מקובלים כחיוניים לחולים הסובלים מכאב חריף חמור ולחולים עם כאב הקשור בסרטן מתקדם.{{הערה|<div> ארגון הבריאות העולמי. הקלה על הכאב והטיפול הפליאטיבי. ז'נבה: WHO 1990 </div>}}
   −
אוקסיקונטין, המשווק מ-1995, היווה פריצת דרך של פורדו פארמה בתחום הטיפול בכאב כרוני. על פי אסטרטגיה שיווקית שארתור סאקלר היה חלוץ שלה לפני עשרות שנים, החברה לחצה בתקיפות על הרופאים לרשום את התרופה, חיזרה אחריהם בטיולים חינם לסמינרים-לניהול-כאב ושילמה על מפגשי הסברה. מכירות התרופה זינקו.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.nytimes.com/2017/07/19/business/raymond-sackler-dead-of-purdue-pharma.html|title=Opinion - Raymond Sackler, Psychopharmacology Pioneer and Philanthropist, Dies at 97|date=19 July 2017|accessdate=11 February 2018|publisher=|last=Roberts|first=Sam}}}} למרות שלא הייתה עדות מדעית לכך, התרופה שווקה כ"איזון-כאב חלק ומתמשך כל היום וכל הלילה", כאשר נלקחה מדי 12 שעות, וכבעלת פוטנציאל שימוש-לרעה נמוך יותר מאשר אוקסיקודון בשחרור מיידי בגלל תכונות השחרור שלה.{{הערה|{{Cite web|url=http://opiateaddictionsupport.com/chasing-heroin-review-frontline-documentary/|title=FRONTLINE DOCUMENTARY "CHASING HEROIN" INVESTIGATES THE OPIOID EPIDEMIC|accessdate=4 March 2016|last=Quinoes|first=Sam}}}} בשנים הראשונות הללו, פורדו פארמה הייתה מודעת לשימוש-לרעה באוקסיונטין, כולל "דיווחים על כך שהכדורים רוסקו ונשאפו, נגנבו מבתי מרקחת, וכי חלק מהרופאים הואשמו במכירת מרשמים". לפי [[ניו יורק טיימס]], עלה מדו"ח סודי של משרד המשפטים שנחשף במאי 2018. למעלה ממאה תזכירים פנימיים בין השנים 1997 ו-1999 כללו את המילים "המחיר ברחוב", "לרסק" או "לשאוף".{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2018/05/29/health/purdue-opioids-oxycontin.html|title=Origins of an Epidemic: Purdue Pharma Knew Its Opioids Were Widely Abused|last=Meier|first=Barry|date=29 May 2018|publisher=New York Times|access-date=30 May 2018}}}}
+
אוקסיקונטין, המשווק מ-1995, היווה פריצת דרך של פורדו פארמה בתחום הטיפול בכאב כרוני. על פי אסטרטגיה שיווקית שארתור סאקלר היה חלוץ שלה לפני עשרות שנים, החברה לחצה בתקיפות על הרופאים לרשום את התרופה, חיזרה אחריהם בטיולים חינם לסמינרים-לניהול-כאב ושילמה על מפגשי הסברה. מכירות התרופה זינקו.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.nytimes.com/2017/07/19/business/raymond-sackler-dead-of-purdue-pharma.html|title=Opinion - Raymond Sackler, Psychopharmacology Pioneer and Philanthropist, Dies at 97|date=19 July 2017|accessdate=11 February 2018|publisher=|last=Roberts|first=Sam}}}} למרות שלא הייתה עדות מדעית לכך, התרופה שווקה כ"איזון-כאב חלק ומתמשך כל היום וכל הלילה", כאשר נלקחה מדי 12 שעות, וכבעלת פוטנציאל שימוש-לרעה נמוך יותר מאשר אוקסיקודון בשחרור מיידי בגלל תכונות השחרור שלה.{{הערה|{{Cite web|url=http://opiateaddictionsupport.com/chasing-heroin-review-frontline-documentary/|title=FRONTLINE DOCUMENTARY "CHASING HEROIN" INVESTIGATES THE OPIOID EPIDEMIC|accessdate=4 March 2016|last=Quinoes|first=Sam}}}} בשנים הראשונות הללו, פורדו פארמה הייתה מודעת לשימוש-לרעה באוקסיונטין, כולל "דיווחים על כך שהכדורים רוסקו ונשאפו, נגנבו מבתי מרקחת, וכי חלק מהרופאים הואשמו במכירת מרשמים". לפי [[ניו יורק טיימס]], עלה מדו"ח סודי של משרד המשפטים שנחשף במאי 2018. למעלה ממאה תזכירים פנימיים בין השנים 1997 ו-1999 כללו את המילים "המחיר ברחוב", "לרסק" או "לשאוף".{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2018/05/29/health/purdue-opioids-oxycontin.html|title=Origins of an Epidemic: Purdue Pharma Knew Its Opioids Were Widely Abused|last=Meier|first=Barry|date=29 May 2018|publisher=New York Times|access-date=30 May 2018}}}}
    
בתחילת שנת 2000 התפרסמו דיווחים נרחבים על שימוש לרעה באוקסיקונטין. בעקבות זאת נערכה בחסות חברת Purdue Pharma LP תוכנית מחקר למעקב יזום אחר שימוש לרעה, הנקראת 'מעקב שימוש לרעה, הסחה והתמכרות' (RADARS). המחקר מצא כי בין התרופות המשמשות-לרעה, אוקסיקונטין ו- hydrocodone הן תרופות הכאב הנפוצות ביותר.{{הערה|{{Cite journal|url=|title=Trends in abuse of Oxycontin and other opioid analgesics in the United States: 2002-2004|journal=J Pain|issue=10|doi=10.1016/j.jpain.2005.05.004|year=2005|volume=6|pages=662–72|pmid=16202959}}}} ב-2012 פרסם "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מחקר שמצא כי "76% מאלה המבקשים עזרה עקב התמכרות להרואין החלו את ההתמכרות בתרופות, בעיקר אוקסיקונטין"{{הערה|{{Cite web|url=https://addictionunscripted.com/kingpinsoxycontin-heroin-and-the-sackler-sinaloa-connection/|title=Kingpins: OxyContin, Heroin, and the Sackler-Sinaloa Connection|accessdate=4 March 2016|last=Smith|first=Jason}}}} ושורטט קו ישיר בין שיווק אוקסיקונטין על ידי פורדו לבין מגפת ההרואין בארצות הברית.
 
בתחילת שנת 2000 התפרסמו דיווחים נרחבים על שימוש לרעה באוקסיקונטין. בעקבות זאת נערכה בחסות חברת Purdue Pharma LP תוכנית מחקר למעקב יזום אחר שימוש לרעה, הנקראת 'מעקב שימוש לרעה, הסחה והתמכרות' (RADARS). המחקר מצא כי בין התרופות המשמשות-לרעה, אוקסיקונטין ו- hydrocodone הן תרופות הכאב הנפוצות ביותר.{{הערה|{{Cite journal|url=|title=Trends in abuse of Oxycontin and other opioid analgesics in the United States: 2002-2004|journal=J Pain|issue=10|doi=10.1016/j.jpain.2005.05.004|year=2005|volume=6|pages=662–72|pmid=16202959}}}} ב-2012 פרסם "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מחקר שמצא כי "76% מאלה המבקשים עזרה עקב התמכרות להרואין החלו את ההתמכרות בתרופות, בעיקר אוקסיקונטין"{{הערה|{{Cite web|url=https://addictionunscripted.com/kingpinsoxycontin-heroin-and-the-sackler-sinaloa-connection/|title=Kingpins: OxyContin, Heroin, and the Sackler-Sinaloa Connection|accessdate=4 March 2016|last=Smith|first=Jason}}}} ושורטט קו ישיר בין שיווק אוקסיקונטין על ידי פורדו לבין מגפת ההרואין בארצות הברית.
שורה 17: שורה 17:  
מדינת מסצ'וסטס הגישה תביעה נגד פורדו פארמה בטענה שהחברה ומנהליה הסתירו מידע והוליכו שולל את המטופלים תוך שימוש בתרופות ממכרות. על פי הצהרת התביעה במשפט, "במעשיהם הפסולים, משפחת סאקלר פגעה במשפחות במסצ'וסטס בכל דרך אפשרית, והסטיגמה שהם השתמשו בה ככלי ניגוח רק הפכה את המשבר לגרוע יותר". בתסיעה צוין כי מאז 2007 מכרה פורדו פארמה יותר מ-70 מיליון מנות של אופיאטיים תמורת 500 מיליון דולר במסצ'וסטס לבדה.[https://hebrewnews.com/article/25543]
 
מדינת מסצ'וסטס הגישה תביעה נגד פורדו פארמה בטענה שהחברה ומנהליה הסתירו מידע והוליכו שולל את המטופלים תוך שימוש בתרופות ממכרות. על פי הצהרת התביעה במשפט, "במעשיהם הפסולים, משפחת סאקלר פגעה במשפחות במסצ'וסטס בכל דרך אפשרית, והסטיגמה שהם השתמשו בה ככלי ניגוח רק הפכה את המשבר לגרוע יותר". בתסיעה צוין כי מאז 2007 מכרה פורדו פארמה יותר מ-70 מיליון מנות של אופיאטיים תמורת 500 מיליון דולר במסצ'וסטס לבדה.[https://hebrewnews.com/article/25543]
   −
מסמכים שנחשפו בתביעה שהגישה מדינת מסצ'וסטס נגד פורדו פארמה בינואר 2019 מראים כי החברה ידע על התמכרות והחליטה על טקטיקה של "האשמת הקורבן". בשנת 2001, חמש שנים לאחר השקת התרופה, החלו להיחשף עדויות של מטופלים בתרופה והתברר כי היא ממכרת בהרבה משדווח. החליט ד"ר ריצ'רד סאקלר, מבעלי השליטה בחברה ואחיינו של ד"ר ארתור סאקלר, לקדם במפיין שיטיל את האחריות למשתמשים עצמם. באימייל ששלח לבכירי החברה בפברואר 2001, הרבה לפני התפשטות מגפת ההתמכרות לתרופה, כתב סאקלר: "אנחנו חייבים להכות במכורים בכל דרך אפשרית. הם הבעיה ואותם צריך להאשים. הם פושעים חסרי עכבות".[https://hebrewnews.com/article/25543]
+
מסמכים שנחשפו בתביעה שהגישה מדינת מסצ'וסטס נגד פורדו פארמה בינואר 2019 מראים כי החברה ידע על התמכרות והחליטה על טקטיקה של "האשמת הקורבן". בשנת 2001, חמש שנים לאחר השקת התרופה, החלו להיחשף עדויות של מטופלים בתרופה והתברר כי היא ממכרת בהרבה משדווח. החליט ד"ר ריצ'רד סאקלר, מבעלי השליטה בחברה ואחיינו של ד"ר ארתור סאקלר, לקדם קמפיין שיטיל את האחריות למשתמשים עצמם. באימייל ששלח לבכירי החברה בפברואר 2001, הרבה לפני התפשטות מגפת ההתמכרות לתרופה, כתב סאקלר: "אנחנו חייבים להכות במכורים בכל דרך אפשרית. הם הבעיה ואותם צריך להאשים. הם פושעים חסרי עכבות".[https://hebrewnews.com/article/25543]
    
ב-2003, מינהל אכיפת הסמים מצא כי "שיטות אגרסיביות" של פורדו "החריפו מאוד את ההתמכרות הנרחבת לאוקסיקונטין".{{הערה|<div> https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain </div>}}
 
ב-2003, מינהל אכיפת הסמים מצא כי "שיטות אגרסיביות" של פורדו "החריפו מאוד את ההתמכרות הנרחבת לאוקסיקונטין".{{הערה|<div> https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain </div>}}
שורה 41: שורה 41:  
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Sackler_family משפחת סאקלר], ויקיפדיה באנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Sackler_family משפחת סאקלר], ויקיפדיה באנגלית
 
* [[רוני לינדר]], [https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.7213744 "עברתי מ-3 כדורים ביום ל-18": השיטה המתוחכמת והמרושעת שייצרה תרופה ממכרת וקטלנית], דה מרקר, 10.5.2019
 
* [[רוני לינדר]], [https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.7213744 "עברתי מ-3 כדורים ביום ל-18": השיטה המתוחכמת והמרושעת שייצרה תרופה ממכרת וקטלנית], דה מרקר, 10.5.2019
* דנה נחום הרמן, [https://13news.co.il/item/news/domestic/health/painkillers-addiction-232190/ עשרות אלפי ישראלים חיים עם התמכרות למשככי כאבים], ערוץ 13, 30.4.2019
+
* דנה נחום הרמן, [https://13news.co.il/item/news/domestic/health/painkillers-addiction-232190/ עשרות אלפי ישראלים חיים עם התמכרות למשככי כאבים], ערוץ 13, 30.4.2019
 
* [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.7762617 משפחת סאקלר תוותר על החברה שהציתה את מגפת האופיואידים בארה"ב], דה מרקר, (במקור ניו יורק טיימס), 28.8.2019
 
* [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.7762617 משפחת סאקלר תוותר על החברה שהציתה את מגפת האופיואידים בארה"ב], דה מרקר, (במקור ניו יורק טיימס), 28.8.2019
 
* [https://hebrewnews.com/article/25543 מסצ'וסטס נגד סאקלר: מסמכי בית המשפט חושפים דינמיקה מזעזעת], אתר hebrewnews{{כ}}, 16.1.2019
 
* [https://hebrewnews.com/article/25543 מסצ'וסטס נגד סאקלר: מסמכי בית המשפט חושפים דינמיקה מזעזעת], אתר hebrewnews{{כ}}, 16.1.2019

תפריט ניווט