שינויים

הגברת השימוש במכוניות בערים בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20 גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל, בעיקר הולכי רגל, שנדרסו למוות. עשרות אלפי ילדים נהרגו בכל שנה בתאונות עם מכוניות. כתוצאה מכך קמה זעקה ציבורית, בעיקר של הורים שילדיהם נפגעו ושל עיתונאים. הדבר כלל גם הפגנות ציבוריות בתמיכת עיריות. חלק מהפתרונות כללו דרישה להגביל את מהירות המכוניות בעיר. ביקורת כלפי המכוניות בעיר כללו התייחסות אל "חזירי כביש" ("Road hogs") או "שדי מהירות" ("Speed demons") ומכוניות כ-"Juggernauts" או "מכוניות מוות" (Death cars).  

הגברת השימוש במכוניות בערים בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20 גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל, בעיקר הולכי רגל, שנדרסו למוות. עשרות אלפי ילדים נהרגו בכל שנה בתאונות עם מכוניות. כתוצאה מכך קמה זעקה ציבורית, בעיקר של הורים שילדיהם נפגעו ושל עיתונאים. הדבר כלל גם הפגנות ציבוריות בתמיכת עיריות. חלק מהפתרונות כללו דרישה להגביל את מהירות המכוניות בעיר. ביקורת כלפי המכוניות בעיר כללו התייחסות אל "חזירי כביש" ("Road hogs") או "שדי מהירות" ("Speed demons") ומכוניות כ-"Juggernauts" או "מכוניות מוות" (Death cars).  

בתגובה החליטו חברות המכוניות לנקוט בצעד של [[האשמת הקורבן]] והאשימו את הולכי הרגל בתאונות משום שהם חוצים את הכבישים בצורה לא בטוחה מספיק.  אנשים שביצעו הליכה ברחוב כונו jaywalking, המילה Jay בזמנו הייתה בעלת קונוטציה מלוכלכת ומעליבה. חברות המכוניות טענו שהולכי הרגל האלה (שהוצגו כתמהונים), הם האחראים לתאונות. חברות המכוניות קיימו מסע [[יחסי ציבור]] נגד סוג כזה של הליכה והכניסו כתבות לעיתונים שבהם נטען שהולכי רגל גרמו לתאונות שפגעו בנהגים.[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM]

בתגובה החליטו חברות המכוניות לנקוט בצעד של [[האשמת הקורבן]] והאשימו את הולכי הרגל בתאונות משום שהם חוצים את הכבישים בצורה לא בטוחה מספיק.  אנשים שביצעו הליכה ברחוב כונו jaywalking, המילה Jay בזמנו הייתה בעלת קונוטציה מלוכלכת ומעליבה. חברות המכוניות טענו שהולכי הרגל האלה (שהוצגו כתמהונים), הם האחראים לתאונות. חברות המכוניות קיימו מסע [[יחסי ציבור]] נגד סוג כזה של הליכה ו[[ספין עיתונאי|הכניסו כתבות לעיתונים]] שבהם נטען שהולכי רגל גרמו לתאונות שפגעו בנהגים.[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM]

עד שנת 1930 רוב הרחובות הפכו לדרכי מעבר עבור מכוניות, ואילו ילדים ו[[הולכי רגל]] הודרו מהמרחב, הוגבלו בצורות שונות. הוחלט להטיל מיסוי על מכוניות. בתחילה התנגדו החברות למהלך זה, אבל בהמשך הם תמכו בו כאשר הובטח כי המיסוי ילך למימון תשתיות למכוניות. עם הזמן נבנו כבישים מהירים גם בתוך הערים וגם מחוצה להם והחל תהליך של [[פרבור]]. מאבקים אלה מכוסים בספר [[Fighting Traffic]] של ההיסטוריון פטר די נורטון. עם הזמן ועקב [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] הולכי הרגל בארצות הברית הפכו להיות דבר נדיר יותר ויותר, כך שכיום ברוב הערים הגדולות בארצות הברית אחוז הולכי הרגל נמוך מ-5% ויש ערים שבהן אחוז הולכי הרגל מסך [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] הוא 1%.  

עד שנת 1930 רוב הרחובות הפכו לדרכי מעבר עבור מכוניות, ואילו ילדים ו[[הולכי רגל]] הודרו מהמרחב, הוגבלו בצורות שונות. הוחלט להטיל מיסוי על מכוניות. בתחילה התנגדו החברות למהלך זה, אבל בהמשך הם תמכו בו כאשר הובטח כי המיסוי ילך למימון תשתיות למכוניות. עם הזמן נבנו כבישים מהירים גם בתוך הערים וגם מחוצה להם והחל תהליך של [[פרבור]].  

צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות וככל שהליכה הפכה להיות דבר לא נעים וארוך כך ירדה גם השימושיות של התחבורה הציבורית. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). דבר זה הוא דוגמה ל[[יתרון לגודל]] שבו חברות גדולות יכולות לנצל את כוחן הכלכלי כדי להשפיע על המדיניות הממשלתית כדי לדחוק יריבים - במקרה זה חברות המכוניות דחקו החוצה [[מוצר חלופי]] כמו הליכה ברגל ותחבורה ציבורית.<ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות וככל שהליכה הפכה להיות דבר לא נעים וארוך כך ירדה גם השימושיות של התחבורה הציבורית. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). דבר זה הוא דוגמה ל[[יתרון לגודל]] שבו חברות גדולות יכולות לנצל את כוחן הכלכלי כדי להשפיע על המדיניות הממשלתית כדי לדחוק יריבים - במקרה זה חברות המכוניות דחקו החוצה [[מוצר חלופי]] כמו הליכה ברגל ותחבורה ציבורית.<ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

התוצאה של צעדים אלה היתה ירידה מתמשכת בהליכה ברגל, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית בערים בארצות הברית, לצד עליה בשימוש במכוניות וב[[פרבור]]. בניגוד לערים רבות באירופה או באסיה, שבהן הליכה ברגל מהווה לפעמים 10% מהתנועה ולעיתים הרבה יותר, [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות בערים שונות]] בארצות הברית מראים על כך שיש ערים רבות בהן שיעור ההליכה נמוך מ 4% ויש ערים שאף פחות מכך - סביב 1%. העובדה שיש מעט הולכי רגל לא אומרת שהן בטוחים,  [[בטיחות הולכי הרגל]] בארצות הברית היא בין הגרועות בעולם המערבי. לדברים אלה יש השפעות גם על [[בריאות הציבור]] שכן הפרוש הוא שיעור נמוך של [[תחבורה פעילה]] בארצות הברית ולכן [[אורח חיים יושבני]].  

התוצאה של צעדים אלה היתה ירידה מתמשכת בהליכה ברגל, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית בערים בארצות הברית, לצד עליה בשימוש במכוניות וב[[פרבור]]. בניגוד לערים רבות באירופה או באסיה, שבהן הליכה ברגל מהווה לפעמים 10% מהתנועה ולעיתים הרבה יותר. [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות בערים שונות]] בארצות הברית מראים על כך שיש ערים רבות בהן שיעור ההליכה נמוך מ 4% ויש ערים שאף פחות מכך - סביב 1%. העובדה שיש מעט הולכי רגל לא אומרת שהן בטוחים. [[בטיחות הולכי הרגל]] בארצות הברית היא בין הגרועות בעולם המערבי. לדברים אלה יש השפעות גם על [[בריאות הציבור]] שכן הפרוש הוא שיעור נמוך של [[תחבורה פעילה]] בארצות הברית ולכן [[אורח חיים יושבני]] שגורם לשורה ארוכה של מחלות. דבר זה מתקיים גם במדינות נוספות, עקב שילוב של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] גם בתוך ערים ישנות שנבנו לפני עידן המכוניות לדוגמה הקמת כבישים מהירים בתוך העיר.  

דבר זה מתקיים גם במדינות נוספות עקב שילוב של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכונית]] גם בתוך ערים ישנות שנבנו לפני עידן המכוניות לדוגמה הקמת כבישים מהירים בתוך העיר.  

כתנועת נגד, קמו בהמשך ארגונים לקידום [[עירונית מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא]] וכן מאבקים שהובילו ל[[ביטול כבישים מהירים]] בתוך הערים כדי להפחית חסמי הליכה. כיום יש מודעות גוברת להביטים אלה כמו צעדי תכנון ומדיניות לעידוד [[הלכיתיות]].  

כתנועת נגד, קמו בהמשך ארגונים לקידום [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא]] וכן מאבקים שהובילו ל[[ביטול כבישים מהירים]] בתוך הערים כדי להפחית חסמי הליכה. כיום יש מודעות גוברת להביטים אלה כמו צעדי תכנון ומדיניות לעידוד [[הליכתיות]].

===סיוע לפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד===

===סיוע לפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד===