שינויים

הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.   

הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.   

הסופר והפעיל החברתי [[פול הוקן]] פרסם בשנת 2017 את הספר [[DrawDown]], בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 גיגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת [[טורבינות רוח]] יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 גיגה-טון CO2, וצמצום [[בזבוז מזון]] הנמצא במקום השלישי עם 70.53 גיגה-טון CO2.

הסופר והפעיל החברתי [[פול הוקן]] פרסם בשנת 2017 את הספר [[DrawDown]], בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 ג'יגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת [[טורבינות רוח]] יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 ג'יגה-טון CO2, וצמצום [[בזבוז מזון]] הנמצא במקום השלישי עם 70.53 ג'יגה-טון CO2.

==הסכם קיגאלי==

==הסכם קיגאלי==

ההסכם שנחתם בקיגאלי, בירת רואנדה, באוקטובר 2016, הוא תיקון לפרוטוקול מונטריאול משנת 1987. פרוטוקול מונטריאול הוא ההסכם הבינלאומי שהכיר בכך שגזי ה-CFC הם גורם חשוב ב[[התדלדלות שכבת האוזון]] (המכונה "החור באוזון"), וחייב את המדינות החתומות עליו להפסיק בהדרגה את השימוש בחומרים אלה. פרוטוקול מונטריאול נחשב הצלחה גדולה היות והשימוש ב-CFC אכן ירד משמעותית מאז, ושכבת האוזון מראה סימני התאוששות.   

ההסכם שנחתם בקיגאלי, בירת רואנדה, באוקטובר 2016, הוא תיקון לפרוטוקול מונטריאול משנת 1987. פרוטוקול מונטריאול הוא ההסכם הבינלאומי שהכיר בכך שגזי ה-CFC הם גורם חשוב ב[[התדלדלות שכבת האוזון]] (המכונה "החור באוזון"), וחייב את המדינות החתומות עליו להפסיק בהדרגה את השימוש בחומרים אלה. פרוטוקול מונטריאול נחשב הצלחה גדולה היות והשימוש ב-CFC אכן ירד משמעותית מאז, ושכבת האוזון מראה סימני התאוששות.   

|85%  

|85%  

|}

|}

==חשיבות הטיפול ב-HFC==

==חשיבות הטיפול ב-HFC==