שינויים

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כ-12,000 מהגרים, שהם כשליש מתוך המהגרים מאפריקה, הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כ-12,000 מהגרים, שהם כשליש מתוך המהגרים מאפריקה, הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן, מאריתראה ומדינות נוספות הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדווים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.   

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן, מאריתראה ומדינות נוספות הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדואים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.   

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקשי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.   

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקשי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.   

מסתננים מ[[אריתריאה]] היו כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. נכון לשנת 2017 מספרם מנה 27 אלף בני אדם. והם היוו 72% מכלל המסתננים בישראל (לא כולל עובדים לא חוקיים, או תיירים שנכנסו לארץ ונשארו שלא כחוק). {{הערה|שם=piba2017}}

מסתננים מ[[אריתריאה]] היו כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. נכון לשנת 2017 מספרם מנה 27 אלף בני אדם. והם היוו 72% מכלל המסתננים בישראל (לא כולל עובדים לא חוקיים, או תיירים שנכנסו לארץ ונשארו שלא כחוק). {{הערה|שם=piba2017}}

מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}.  אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה : 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}.  אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה: 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתראה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].  

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתראה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]].