שינויים

הידרופלואורוקרבון (בקיצור HFC) הוא שמה של משפחת תרכובות אורגניות, המכילות מימן ופלואור, והמשמשות כגזי קירור במזגנים ובמקררים. השימוש בחומרים אלו החליף את השימוש בגזי ה-CFC (כלורופולואורוקרבון) שנאסרו לשימוש בפרוטוקול מונטריאול משנת 1987, לאחר שהתגלה שהם גורמים לפגיעה בשכבת האוזון. גזי ה-HFC אמנם אינם פוגעים בשכבת האוזון, אולם הם [[גזי חממה]] התורמים ל[[שינוי האקלים]], ובעלי השפעה חמורה פי עד 10,000 מפחמן דו-חמצני. בנובמבר 2016 נחתם בקיגאלי בירת רואנדה, על ידי 197 מדינות, תיקון לפרוטוקול מונטריאול, להפסקה הדרגתית של השימוש בגזי HFC. בניגוד ל[[הסכם פריז]] מ-2015, הסכם קיגאלי הוא מחייב מבחינה משפטית, ולכן חשיבותו רבה.  

'''הידרופלואורוקרבון''' (באנגלית: '''Hydrofluorocarbo''' בקיצור '''HFC''') הוא שמה של משפחת תרכובות אורגניות, המכילות מימן ופלואור, והמשמשות כגזי קירור במזגנים ובמקררים. השימוש בחומרים אלו החליף את השימוש בגזי ה-CFC (כלורופולואורוקרבון) שנאסרו לשימוש בפרוטוקול מונטריאול משנת 1987, לאחר שהתגלה שהם גורמים לפגיעה בשכבת האוזון. גזי ה-HFC אמנם אינם פוגעים בשכבת האוזון, אולם הם [[גזי חממה]] התורמים ל[[שינוי האקלים]], ובעלי השפעה חמורה פי עד 10,000 מפחמן דו-חמצני. בנובמבר 2016 נחתם בקיגאלי בירת רואנדה, על ידי 197 מדינות, תיקון לפרוטוקול מונטריאול, להפסקה הדרגתית של השימוש בגזי HFC. בניגוד ל[[הסכם פריז]] מ-2015, הסכם קיגאלי הוא מחייב מבחינה משפטית, ולכן חשיבותו רבה.  

==תכונות כימיות ושימושים תעשייתיים==

==תכונות כימיות ושימושים תעשייתיים==

==השפעה אקלימית==

==השפעה אקלימית==

היות ו[[פחמן דו-חמצני]] (CO2) הוא גז החממה הנפוץ ביותר (חוץ מאדי מים), פוטנציאל החימום האקלימי (GWP) של גזי חממה אחרים נמדד בהשוואה אליו. לדוגמה, לגז מתאן יש GWP של 25 (על פי מחשבון גזי החממה של ה-EPA). זאת אומרת שלפליטה של טון אחד של מתאן יש השפעה מחממת על האטמוספירה כמו פליטה של 25 טון CO2. לגזי HFC שונים יש ערכי GWP שונים, ועבור רובם הוא בן כמה אלפים. לדוגמה, ל-HFC-134a יש GWP של 1430, ל-HFC-143a הוא עומד על 4470, ול-HFC-236fa על 9810. החומר בעל ההשפעה החזקה ביותר הוא HFC-23 שהוא בעל GWP של 14,800, אולם השימוש התעשייתי בו הוא נמוך למדי. בנוסף לכך, משך הזמן שגזים אלה צפויים להישאר באטמוספירה הוא ארוך למדי – עד 270 שנה. גזי ה-CFC שהוחלפו על ידי ה-HFC, הם בעלי GWP גבוה עוד יותר.  

היות ו[[פחמן דו-חמצני]] (CO2) הוא גז החממה הנפוץ ביותר (חוץ מאדי מים), פוטנציאל החימום האקלימי (GWP) של גזי חממה אחרים נמדד בהשוואה אליו. לדוגמה, לגז מתאן יש GWP של 25 (על פי מחשבון גזי החממה של ה-EPA). זאת אומרת שלפליטה של טון אחד של מתאן יש השפעה מחממת על האטמוספירה כמו פליטה של 25 טון CO2. לגזי HFC שונים יש ערכי GWP שונים, ועבור רובם הוא בן כמה אלפים. לדוגמה, ל-HFC-134a יש GWP של 1,430, ל-HFC-143a הוא עומד על 4,470, ול-HFC-236fa על 9,810. החומר בעל ההשפעה החזקה ביותר הוא HFC-23 שהוא בעל GWP של 14,800, אולם השימוש התעשייתי בו הוא נמוך למדי. בנוסף לכך, משך הזמן שגזים אלה צפויים להישאר באטמוספירה הוא ארוך למדי – עד 270 שנה. גזי ה-CFC שהוחלפו על ידי ה-HFC, הם בעלי GWP גבוה עוד יותר.  

הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.   

הסכנה הגדולה בשימוש בגזי HFC במערכות קירור היא שהם ידלפו לאוויר. אמנם תוך כדי השימוש השוטף והתחזוקה, הדליפות אמורות להיות זניחות, אולם עם סיום חייהן, מערכות קירור אלו עלולות להיות מושלכות לאשפה. בתהליך ההשלכה עצמו עלול להיגרם נזק שיגרום לדליפה, וגם אם מערכות הקירור יגיעו בשלום למטמנה, בסופו של דבר הקורוזיה תפגע בצינורות, והגז ידלוף לאוויר. הפתרון הוא, אם כן, טיפול בכל מערכת קירור היוצאת משימוש, בו נשאב ממנה גז הקירור, ומועבר לטיפול והשמדה.   

הסופר והאקטיביסט פול הוקן פרסם בשנת 2017 את הספר DrawDown, בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 גיגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת טורבינות רוח יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 גיגה-טון CO2, וצמצום בזבוז מזון הנמצא במקום השלישי עם 70.53 גיגה-טון CO2 .

הסופר והאקטיביסט פול הוקן פרסם בשנת 2017 את הספר DrawDown, בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 גיגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת טורבינות רוח יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 גיגה-טון CO2, וצמצום בזבוז מזון הנמצא במקום השלישי עם 70.53 גיגה-טון CO2.

==הסכם קיגאלי==

==הסכם קיגאלי==

# 4 עד 6 מדרגות ייצור – שנים בהן הייצור יורד בהדרגה.  

# 4 עד 6 מדרגות ייצור – שנים בהן הייצור יורד בהדרגה.  

# יעד הפחתה סופי – בין 80% ל-85% הפחתה יחסית לשנות הבסיס.

# יעד הפחתה סופי – בין 80% ל-85% הפחתה יחסית לשנות הבסיס.

|85%  

|85%  

|-

|-

|ביניים (מדינות בריה"מ לשעבר)

|ביניים (מדינות ברה"מ לשעבר)

|2011-2013  

|2011-2013  

|2020

|2020