שינויים

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים , חניות, כבישים ראשיים בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון (ראשון מערב) ומרחבים רבים שנבנים בישראל. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, שבהם אין כמעט אנשים. צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוהה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה. הצפיפות הנמוכה מקשה על הגעה ליעדים במרחק הליכה או על שימוש בתחבורה ציבורית.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים , חניות, כבישים ראשיים בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון (ראשון מערב) ומרחבים רבים שנבנים בישראל. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, שבהם אין כמעט אנשים. צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוהה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה. הצפיפות הנמוכה מקשה על הגעה ליעדים במרחק הליכה או על שימוש בתחבורה ציבורית.  

* '''כבישים מהירים ומחלפים באמצע העיר''' כבישים מהירים עם המחלפים כמו נתיבי איילון בתל אביב, או דרך בגין בירושלים מהווים מחסום להולכי רגל וגורמים לכך ששכונות שלמות מנותקות משכונות אחרות וממרכז העיר. דבר זה מקשה מאוד על הליכה ברגל ויכול שכן במקום הליכה של כמה מאות מטרים הולכי רגל נדרשים לעבור מרחק של כמה קילומטרים. חסם כזה להליכה גורם הן להפחתת ההליכה ברגל והן להפחתת השימוש בתחבורה ציבורית. הכבישים המהירים בתוך העיר הם חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]], הדבר גורם להפחתת הליכה בעיר והגברת שימוש במכוניות. תוך מספר שנים הכביש המהיר הופך פקוק. בעבר עיריות ומהנדסי תנועה האמינו כי פתרון לדבר זה הוא הקמה של עוד כבישים מהירים. כיום בחלק מהמקומות בעולם נמנעים מדבר זה ואף מפחיתים או סוגרים כבישים מהירים בתוך העיר במגמה להפחית שימוש במכוניות ולעודד חלופות. דוגמה להשפעה של צעד כזה היא העיר [[וונקובר]] ב[[קנדה]]. וונקובר הייתה העיר היחידה בצפון אמריקה שהתנגדה להעברת כביש מהיר בתוך שטח העיר, בהמשך הדבר סייע לעיר להיות אחת הערים המובילות בצפון אמריקה במעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] העירייה התוותה יעד של שימוש בתחבורה בת קיימא (הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) בשיעור של 50% מהנסיעות עד שנת 2020. היא הגיעה ליעד כבר בשנת 2016.  

* '''כבישים מהירים ומחלפים באמצע העיר''' כבישים מהירים עם המחלפים כמו נתיבי איילון בתל אביב, או דרך בגין בירושלים מהווים מחסום להולכי רגל וגורמים לכך ששכונות שלמות מנותקות משכונות אחרות וממרכז העיר. דבר זה מקשה מאוד על הליכה ברגל ויכול שכן במקום הליכה של כמה מאות מטרים הולכי רגל נדרשים לעבור מרחק של כמה קילומטרים. חסם כזה להליכה גורם הן להפחתת ההליכה ברגל והן להפחתת השימוש בתחבורה ציבורית. הכבישים המהירים בתוך העיר הם חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]], הדבר גורם להפחתת הליכה בעיר והגברת שימוש במכוניות. תוך מספר שנים הכביש המהיר הופך פקוק. בעבר עיריות ומהנדסי תנועה האמינו כי פתרון לדבר זה הוא הקמה של עוד כבישים מהירים. כיום בחלק מהמקומות בעולם נמנעים מדבר זה ואף מפחיתים או סוגרים כבישים מהירים בתוך העיר במגמה להפחית שימוש במכוניות ולעודד חלופות. דוגמה להשפעה של צעד כזה היא העיר [[וונקובר]] ב[[קנדה]]. וונקובר הייתה העיר היחידה בצפון אמריקה שהתנגדה להעברת כביש מהיר בתוך שטח העיר, בהמשך הדבר סייע לעיר להיות אחת הערים המובילות בצפון אמריקה במעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] העירייה התוותה יעד של שימוש בתחבורה בת קיימא (הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) בשיעור של 50% מהנסיעות עד שנת 2020. היא הגיעה ליעד כבר בשנת 2016.  

* '''עצי תנועה''' ו'''שכונות בלון''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכנון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. הדבר גם מייצר חסמי הליכה. חסימות ההליכה לא נראות מהויות במבט ראשון, אבל ללא [[הליכתיות]] קשה לפתח צפיפות עירונית שתאפשר תחבורה ציבורית יעילה. הדבר מוחרף על ידי '''שכונות בלון''' - שכונות שבהן יש יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני, לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פירושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות בערים וותיקות - כמו שכונות רמת אביב בתל אביב והשכונות החדשות שנבנו בירושלים. לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז ודרום תל אביב, או בשכונות שנבנו בירושלים לפני 1950, ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישוריות בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''עצי תנועה''' ו'''שכונות בלון''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכנון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. הדבר גם מייצר חסמי הליכה. חסימות ההליכה לא נראות מהויות במבט ראשון, אבל ללא [[הליכתיות]] קשה לפתח צפיפות עירונית שתאפשר תחבורה ציבורית יעילה. הדבר מוחרף על ידי '''שכונות בלון''' - שכונות שבהן יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני, לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פירושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות בערים וותיקות - כמו שכונות רמת אביב בתל אביב והשכונות החדשות שנבנו בירושלים. לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז ודרום תל אביב, או בשכונות שנבנו בירושלים לפני 1950, ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישוריות בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאוד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצורכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבניית "בתי רכבת" שאופייניים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאוד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצורכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבניית "בתי רכבת" שאופייניים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב ל[[חניה]]. הפרדת שימושי קרקע מגבירה את ה[[תלות ברכב פרטי]] שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות, חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים. הפרדת שימושים אפשר לראות גם בערים צפופות יחסית כמו תל אביב או בני ברק -במגמה של הקמת "מתחמים" כמו מתחם שרונה, מתחם התחנה, אזור התעסוקה "עתידים" או איזור התעסוקה של בני ברק - איזורים אלה מקשים על הגעה אליהם ברגל. במקביל בערים וותיקות וצפופות יש לעיתים קרובות בנייה ישנה יותר שבה יש [[עירוב שימושי קרקע]] - מסחר ועסקים באותו רחוב מגורים - לדוגמה רחוב אבן גבירול בתל אביב, רחוב כצנלסון בגבעתיים ועוד.  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב ל[[חניה]]. הפרדת שימושי קרקע מגבירה את ה[[תלות ברכב פרטי]] שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות, חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים. הפרדת שימושים אפשר לראות גם בערים צפופות יחסית כמו תל אביב או בני ברק -במגמה של הקמת "מתחמים" כמו מתחם שרונה, מתחם התחנה, אזור התעסוקה "עתידים" או איזור התעסוקה של בני ברק - איזורים אלה מקשים על הגעה אליהם ברגל. במקביל בערים וותיקות וצפופות יש לעיתים קרובות בנייה ישנה יותר שבה יש [[עירוב שימושי קרקע]] - מסחר ועסקים באותו רחוב מגורים - לדוגמה רחוב אבן גבירול בתל אביב, רחוב כצנלסון בגבעתיים ועוד.