שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  18:26, 16 בספטמבר 2019
מ
שורה 32: שורה 32:  
גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה הייתה יותר חופשית מזו של צרפת, עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאלצו לשלם [[מס]] לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפרלמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלאת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין.  
 
גודווין מתאר אירועים של אותה תקופה. למרות שהכלכלה של אנגליה הייתה יותר חופשית מזו של צרפת, עדיין היה בה הרבה מיסוי, מונופולים בחסות המדינה ומגבלות על מסחר. הדבר הזה גרם לבעיות רבות מול תושבי המושבות באמריקה הצפונית. מצד אחד הם נאלצו לשלם [[מס]] לאנגליה בלי שהיה להם יצוג בפרלמנט. מצד שני הרגיזו אותם גם התאגידים הגדולים של בריטניה שהיו בעלי מונופול על מכירת סחורות כמו תה ומכרו את המוצרים במחיר מופרז. כאשר תאגידים אלה נקלעו לבעיות הממשלה הבריטית מיהרה לסייע להם על חשבון מיסוי המושבות. בסופו של הדבר גרם ל[[מהפכה בארצות הברית]]. הצרפתים נחלצו בשלב מסויים למלחמה נגד בריטניה. הדבר גרר קשיים כלכליים בצרפת שחייבו העלאת מיסים, ודבר זה גרר את כינוס אסיפת המעמדות, אסיפה זו דרשה שינויים שהובילו בסופו של דבר ל[[מהפכה הצרפתית]]. בעקבות דבר זה התרחש [[שלטון הטרור]] בצרפת. הדבר גרר גל בהלה מה[[קידמה]] בסיפורים כמו פרנקינשטיין.  
   −
הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא '''[[תומס מלתוס]]'''. מלתוס מציין כי [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה מהר]], ב[[קצב מעריכי]], ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה ו[[הקידמה]] שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האוכלוסייה. בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסייה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור [[עוני|אנשים עניים]] (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוהה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]).  
+
הפסימיזם של התקופה הזו הוא רקע לעליית שני מדענים. אחד מהם הוא '''[[תומס מלתוס]]'''. מלתוס מציין כי [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה מהר]], ב[[קצב מעריכי]], ואילו כמות המזון לא יכולה לגדול באותו קצב. הוא גם טוען שאין טעם בצעדים אחרים - לדוגמה אין טעם לסייע בכסף לעניים שכן הם פשוט יתרבו עוד ולכן שוב פעם הבעיה תחזור. הוא גם יוצא נגד שיפור הרפואה וה[[קידמה]] שכן דברים אלה רק יעלו עוד יותר את האוכלוסייה. בתאוריה של מלתוס יש משהו נכון כי בעולם סופי אין מקום לצמיחה אינסופית של האוכלוסייה. מלתוס אומר שהבעיה תפטר רק עם אנשים עניים יעשו פחות סקס ופחות ילדים. מצד שני מלתוס לא מביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אחד מהם שבתקופה זו מתחילים להתפתח [[אמצעי מניעה]]. דבר שני הוא שעבור [[עוני|אנשים עניים]] (במיוחד באותה תקופה) הילדים הם מעין "תכנית פנסיה" ובגלל התמותה הגבוהה של ילדים מולידים ילדים רבים. אם העוני של אנשים יורד הם עושים פחות ילדים (הרעיון של [[מעבר דמוגרפי]]).  
    
גודווין מצביע על דמותו של '''[[דייוויד ריקארדו]]''' כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של [[כסף]] ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקראדו מתאר את '''[[תורת הערך של העבודה]]''' שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה  (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו).  
 
גודווין מצביע על דמותו של '''[[דייוויד ריקארדו]]''' כאחד הכלכלנים החשובים ביותר, אבל שכמעט לא מכירים אותו. הסיבה לחשיבותו העצומה הוא שהוא הראשון שמבצע פישוט-יתר של הכלכלה. הוא מתאר את הכלכלה במונחים מופשטים של [[כסף]] ושעות עבודה, ומתעלם מהאנשים שנמצאים בתוכה כמו עובדים. ריקראדו מתאר את '''[[תורת הערך של העבודה]]''' שבה המחיר או הערך של דבר כמו גרזן מורכב מסף שעות העבודה שהושקעו בייצור של הגרזן הזה  (בתוספת שעות העבודה להכשרת העובדים או להכנת המכונות שסייעו להכנתו).  

תפריט ניווט