47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 70:
שורה 70: − + + + + + + + + + + + + +
←פרק 4 - הכל קורס
==פרק 4 - הכל קורס==
==פרק 4 - הכל קורס==
הפרק הזה עוסק במלחמות העולם וגם בשפל הגדול. הוא מתאר את הגותו של קיינס ומתאר כיצד הכלכלנים התקשו להבין מה קורה.
הפרק הזה עוסק במלחמות העולם וגם בשפל הגדול. הוא מתאר את הגותו של קיינס ומתאר כיצד הכלכלנים התקשו להבין מה קורה.
מלחמת העולם הראשונה היא אחת הדוגמאות הראשונות לכוחם של צבאות בעידן התעשייתי – מיליוני אנשים נהרגים בשדות הקרב .
לאחר המלחמה יש בארצות הברית עידן של פריחה כלכלית. אחת הסיבות לכך היא צמיחת כלכלת המכוניות תודות לרעיון של פס ייצור בהובלתו ג'ארלד פורד ומכוניות מודל ה-T שלו. לפורד היו רעיונות משונים – הוא שילם לפועלים שלו כסף רב וייצר מכוניות במחיר הנמוך ביותר שאפשר כדי לאפשר לאנשי המעמד הבינוני לרכוש מכוניות. המכונית שעד אז היתה סמל סטטוס של אנשי המעמד העליון הפכה להיות מוצר צריכה נפוץ. כמה מתחרות של פורד מתאחדות ומקימות את ג'נרל מוטורס, הן מציעות מבחר של דגמים גדול יותר מפורד והוא מתחיל להפסיד –ולהאמין בתאוריות קונספירציה כמו זו שהיהודים שולטים בעולם.
תקופת השפע מעלה את המפלגה הרפובליקנית לשלטון. שר האוצר של שלושה נשיאים הוא אנדרו ויליאם מלון, שדואג לקצץ את המיסוי על ההון והטבות מס שונות לעשירים. ומתחילה בועה בבורסה וגאות כלכלית של שנות ה-20 .
בתקופה זו עוד אין מדדים כלכלים של המדינות כמו התמ"ג או אחוזי אבטלה ולכן המדד הכלכלי העיקרי הוא מדד הדאו –ג'ונס. מדד זה מודד את המצב של -20 החברות הגדולות והעשירות ביותר ולא את מצבה של כל הכללה. בשנות 1920 המדד יוצר תחושה של צמיחה כלכלית גדולה ואנשים רבים מתפתים להשקיע בבורסה. במקביל לא נספרים היבטים רבים שמאוחר יותר יגרמו למשבר- לדוגמה חוואים רבים נמצאים כבר בחובות ומגלגלים את החובות הלאה. האווירה שאוהדת מאד את העסקים הגדולים מלובה על ידי תעמולה מצד החברות הגדולות.
בשנת 1929 הבועה הפיננסית פוקעת ומתחיל עידן השפל הגדול. בתחילה המשבר פוגע בעיקר בבנקים ובמשקיעים אבל בהמשך הוא פוגע בכלל המשק האמריקאי. בתחילת המשבר מנסה הנשיא הרפובליקני הובר להתמודד איתו. רעיונות כמו זה שמדובר רק בתיקון קטן לשוק ושהוא יתקן את עצמו לא מצליחים. בניסיון לשפר את המצב הממשל מכריז על הגבלות סחר שנועדו להגן על היצרנים בארצות הברית. אבל דבר זה גורר מלחמת סחר כאשר מדינות אחרות מכריזות על הגנות דומות מצד התוצרת של ארצות הברית –דבר שפוגע בכלל המדינות. חקלאים רבים לא מצליחים לעמוד בהחזר החובות שלהם, שכן הם היו בחובות עמוקים עוד לפני המשבר, ופושטים את הרגל. במקביל חברות רבות נקלעות למצוקה ומפטרות עובדים רבים. בלי עובדים שמרוויחים כסף –גם אין קונים ולכן המערכת מתדרדרת עוד. הובר מנסה צעדים שונים אבל הם לא מצליחים.
בשנת 1933 נבחר פרנקלין רוזוולד לנשיא. אבל בין זמן הבחירה לבין סיום שלטונו של הובר המצב מתדרדר עוד יותר, בנקים רבים פשטו רגל, ומספר המובטלים בארצות הברית נוסק לרמות של 20 אחוז. רוזוולד טוען שהבעיה הגדולה היא "הפחד מהפחד" ואובדן האמון של הציבור במוסדות. הוא מחוקק את חוק גלאס סטיל ומבצע צעדים שונים להחזרת האמון בבנקים. כמו כן הוא מנסה צעדים שונים ומשונים בשיטת "מה שעובד עובד" – צעדים רבים לא מצליחים אולם בסופו של דבר האבטלה יורדת- גם אם לא חוזרת לרמות שהיו לפני השפל הגדול, והאמון של הציבור במערכת חוזר.
==פרק 5- חמאה ותותחים==
==פרק 5- חמאה ותותחים==