שורה 10: |
שורה 10: |
| קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד. | | קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד. |
| | | |
− | היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה. סיבה נוספת לכך היא שב[[קפיטליזם]] יש לגורמים רבים סיבה לתמוך בהמשך של [[צמיחה כלכלית]] כולל בעלי עסקים (שרוצים "שקט תעשייתי" והגדלת המכירות), ממשלות (שקט חברתי, הגדלת ההשפעה הפוליטית) וכן אנשים מכלל שכבות החברה - לדוגמה בגלל חשש מ[[אבטלה]] או בגלל אמונה בצורך בעוד [[צמיחה כלכלית]] כדי לשפר את המצב. | + | היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה. |
− | | |
| == הגדרות למחסור ועודף == | | == הגדרות למחסור ועודף == |
| [[הבנק העולמי]] הגדיר ב-2015 [[עוני]] כמצב בו אדם מקבל ביום הכנסה של 1.55 דולר או פחות(לפי ערך הדולר ב-2015){{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2015/10/04/world-bank-forecasts-global-poverty-to-fall-below-10-for-first-time-major-hurdles-remain-in-goal-to-end-poverty-by-2030 World Bank Forecasts Global Poverty to Fall Below 10% for First Time; Major Hurdles Remain in Goal to End Poverty by 2030] 04.10.2015}}. הגדרה זו נתקלת בביקורת היות ומדובר בערך שאינו מוחלט - שכן כוח הקניה של דולר תלוי בשאלות פוליטיות, בטכנולוגיה ועוד. כמו כן הגדרה זו של עוני היא עוני יחסי. קיימות גם הגדרות רפואיות למצב של [[תת תזונה]] - שיכול להיגרם עקב מחסור בקלוריות או עקב מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים. תחומים אחרים ברפואה מגדירים מצבים שגורמים לפגיעה ב[[הומאוסטאזיס]] - לדוגמה חשיפה לקור או לחום במשך זמן רב מידי עלולים לגרום לכוויות קור, כוויות חום, היפותרמיה ועוד, חשיפה כזו היא בדרך כלל תלות של שילוב של האקלים החיצוני ושל היבטים כמו ביגוד, משאבי דיור, בידוד ולפעמים גם [[אנרגיה]] לחימום או למיזוג. מחסור באנרגיה הוא בדרך כלל מגבלה על תפקוד של כל מערכת פיזיקלית ובכלל זה [[מערכות מפזרות]] שנדרשות לזרם מינימלי של אנרגיה כדי לשרוד ולשגשג. | | [[הבנק העולמי]] הגדיר ב-2015 [[עוני]] כמצב בו אדם מקבל ביום הכנסה של 1.55 דולר או פחות(לפי ערך הדולר ב-2015){{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2015/10/04/world-bank-forecasts-global-poverty-to-fall-below-10-for-first-time-major-hurdles-remain-in-goal-to-end-poverty-by-2030 World Bank Forecasts Global Poverty to Fall Below 10% for First Time; Major Hurdles Remain in Goal to End Poverty by 2030] 04.10.2015}}. הגדרה זו נתקלת בביקורת היות ומדובר בערך שאינו מוחלט - שכן כוח הקניה של דולר תלוי בשאלות פוליטיות, בטכנולוגיה ועוד. כמו כן הגדרה זו של עוני היא עוני יחסי. קיימות גם הגדרות רפואיות למצב של [[תת תזונה]] - שיכול להיגרם עקב מחסור בקלוריות או עקב מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים. תחומים אחרים ברפואה מגדירים מצבים שגורמים לפגיעה ב[[הומאוסטאזיס]] - לדוגמה חשיפה לקור או לחום במשך זמן רב מידי עלולים לגרום לכוויות קור, כוויות חום, היפותרמיה ועוד, חשיפה כזו היא בדרך כלל תלות של שילוב של האקלים החיצוני ושל היבטים כמו ביגוד, משאבי דיור, בידוד ולפעמים גם [[אנרגיה]] לחימום או למיזוג. מחסור באנרגיה הוא בדרך כלל מגבלה על תפקוד של כל מערכת פיזיקלית ובכלל זה [[מערכות מפזרות]] שנדרשות לזרם מינימלי של אנרגיה כדי לשרוד ולשגשג. |
שורה 59: |
שורה 58: |
| | | |
| עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך. | | עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך. |
| + | |
| + | בגלל זה ב[[קפיטליזם]] יש לגורמים רבים סיבה לתמוך בהמשך של [[צמיחה כלכלית]] כולל בעלי עסקים (שרוצים "שקט תעשייתי" והגדלת המכירות), ממשלות (שקט חברתי, הגדלת ההשפעה הפוליטית) וכן אנשים מכלל שכבות החברה - לדוגמה בגלל חשש מ[[אבטלה]] או בגלל אמונה בצורך בעוד [[צמיחה כלכלית]] כדי לשפר את המצב. |
| | | |
| הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור והעודף. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}} | | הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור והעודף. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}} |