שינויים

אחר כך למד האדם לכתוב ולקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון.  

אחר כך למד האדם לכתוב ולקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון.  

כל זה לא יכול להחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. כאשר האדם למד לחשוב ולהבין מושגים מופשטים הוא שם לב לכל מיני דברים שאליהם לא שמו לב בעלי החיים: שאם משתפים פעולה נהיה יותר טוב שלהרוג אחד את השני זה גרוע, שכאשר מכבדים את ההורים מרגישים ותר טוב שכאשר כורתים עץ הקרקע מסביב מתייבשת ועוד. האדם יסה איך שהוא יכול להבין מה "הכוונה" בעולם ואיך לחיות יותר טוב ויצר כל מיני אדאולוגיות קודם בעל פה ואז בכתב. האנשים שכתבו את התנ"ך, את הספרים הבודהיסטיים או את כתבי הקודש במצרים העתיקה ניסו להבין כיצד פועל העולם האמיתי ולהסיק מכך מסקנות איך לחיות בו טוב יותר. לשם כך הם כמובן השתמשו בדמיון כמו שמשתמשים בו הם הוגי הדעות והמדענים היום לצורך יצירת התאוריות שלהם. עד כמה נכונות היו האידאולוגיות האלה, עד כמה הם הצליחו בניסיונות האלה - זה כבר סיפור אחר ועל כך יש הרבה חילוקי דעות.  

כל זה לא יכול להיחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. כאשר האדם למד לחשוב ולהבין מושגים מופשטים הוא שם לב לכל מיני דברים שאליהם לא שמו לב בעלי החיים: שאם משתפים פעולה נהיה יותר טוב שלהרוג אחד את השני זה גרוע, שכאשר מכבדים את ההורים מרגישים יותר טוב שכאשר כורתים עץ הקרקע מסביב מתייבשת ועוד. האדם יסה איך שהוא יכול להבין מה "הכוונה" בעולם ואיך לחיות יותר טוב ויצר כל מיני אידאולוגיות קודם בעל פה ואז בכתב. האנשים שכתבו את התנ"ך, את הספרים הבודהיסטיים או את כתבי הקודש במצרים העתיקה ניסו להבין כיצד פועל העולם האמיתי ולהסיק מכך מסקנות איך לחיות בו טוב יותר. לשם כך הם כמובן השתמשו בדמיון כמו שמשתמשים בו הם הוגי הדעות והמדענים היום לצורך יצירת התאוריות שלהם. עד כמה נכונות היו האידאולוגיות האלה, עד כמה הם הצליחו בניסיונות האלה - זה כבר סיפור אחר ועל כך יש הרבה חילוקי דעות.  

נוסף על כך הציורים, הפסלים והספרים שמשו לאדם כדי להביע עצמו וכדי לתקשר עם בני אדם אחרים. אומנם היו יוצאי דופן רמזים לכך אפשר למצוא בסיפור על פיגמליון או בתופעת "טולעת ספרים" אבלבדרך כלל המטרות היו כנאמר לעיל.

נוסף על כך הציורים, הפסלים והספרים שמשו לאדם כדי להביע עצמו וכדי לתקשר עם בני אדם אחרים. אומנם היו יוצאי דופן רמזים לכך אפשר למצוא בסיפור על פיגמליון או בתופעת "טולעת ספרים" אבלבדרך כלל המטרות היו כנאמר לעיל.