שינויים

טענה אחרת של דילונרצו וברייסון היא כי הספר "לא מאוזן". טענה זו דומה לטענות מצד [[הכחשת נזקי העישון|תומכי "זכויות" מעשנים]] או [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] על סיקור "לא הוגן" של נושאים "במחלוקת" כמו [[התחממות עולמית]], [[נזקי העישון]] או [[עישון כפוי|נזקים של עישון כפוי]]. בפועל מצד אחד יש חוקרי בריאות או חוקרי אקלים שמנסים להבין כיצד עובדות [[מערכות מורכבות]] מה הנזקים שנגרמים לחברה או האיומים עליה ומצד שני יש חברות שמנסות לזרוע [[דיסאינפורמציה]] בין אם בצורה ישירה ובין עם על ידי ארגוני שהם כביכול לא קשורים אליהם כמו [[מכון הארטלנד]]  - החברות האלה יעשו ככל שהן יכולות כדי להציג את "הצד שלהן" גם כאשר הן משקרות במצח נחושה לציבור (כפי שהתברר לדוגמה לגבי [[תעשיית הטבק]] עקב חשיפת המסמכים הפנימיים של התעשייה בשנת 1998). אין בהכרח סיבה להראות את "שני הצדדים" - דבר זה ראוי רק כאשר שני הצדדים מגיעים ממקום לא מוטה, אין להם אינטרס כלכלי להוכיח בכל מחיר טענה כלשהי, והם מפחדים להטעות את הציבור יותר מאשר הפחד לפשוט את הרגל. הפצת מידע מוטעה אינה מוגבלת רק לחברות טבק. לדוגמה  מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] למחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]

טענה אחרת של דילונרצו וברייסון היא כי הספר "לא מאוזן". טענה זו דומה לטענות מצד [[הכחשת נזקי העישון|תומכי "זכויות" מעשנים]] או [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] על סיקור "לא הוגן" של נושאים "במחלוקת" כמו [[התחממות עולמית]], [[נזקי העישון]] או [[עישון כפוי|נזקים של עישון כפוי]]. בפועל מצד אחד יש חוקרי בריאות או חוקרי אקלים שמנסים להבין כיצד עובדות [[מערכות מורכבות]] מה הנזקים שנגרמים לחברה או האיומים עליה ומצד שני יש חברות שמנסות לזרוע [[דיסאינפורמציה]] בין אם בצורה ישירה ובין עם על ידי ארגוני שהם כביכול לא קשורים אליהם כמו [[מכון הארטלנד]]  - החברות האלה יעשו ככל שהן יכולות כדי להציג את "הצד שלהן" גם כאשר הן משקרות במצח נחושה לציבור (כפי שהתברר לדוגמה לגבי [[תעשיית הטבק]] עקב חשיפת המסמכים הפנימיים של התעשייה בשנת 1998). אין בהכרח סיבה להראות את "שני הצדדים" - דבר זה ראוי רק כאשר שני הצדדים מגיעים ממקום לא מוטה, אין להם אינטרס כלכלי להוכיח בכל מחיר טענה כלשהי, והם מפחדים להטעות את הציבור יותר מאשר הפחד לפשוט את הרגל. הפצת מידע מוטעה אינה מוגבלת רק לחברות טבק. לדוגמה  מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] למחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]

דבר זה חוזר לטענה לפיה הצרכנים "מודעים היום יותר מאי פעם" על הקשר בין בריאות ומזון. מצד אחד חברות המזון מנסות להשפיע על המחקר ולעוות את מה שיודעים הצרכנים על מזון, הן דרך השפעה על המחקר והן דרך הצגה מעוותת של מחקרים בעיתונות הכללית. ומצד שני הן טוענות כי הצרכנים מבינים די צרכם כדי להבין מה קורא.  

דבר זה חוזר לטענה לפיה הצרכנים "מודעים היום יותר מאי פעם" על הקשר בין בריאות ומזון. מצד אחד חברות המזון מנסות להשפיע על המחקר ולעוות את מה שיודעים הצרכנים על מזון, הן דרך השפעה על המחקר והן דרך הצגה מעוותת של מחקרים בעיתונות הכללית. ומצד שני הן טוענות כי הצרכנים מבינים די צרכם כדי להבין מה קורה.  

הטענות לפיהן ספרו של שלוסר מפגין בורות בסיסית בכלכלה, הופכות את היוצרות. דילונרצו נשען על הנחות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמוצגות לתלמידי שנה א' בתור "אקסיומות" שלא ניתן להוכיח או להפריך הנחות אלה - כמו [[הצרכן הרציונלי]] או שאין עלות להשגת מידע הן הנחות שנוחות לצורך מודלים פשוטים (שמגיעים לעיתים קרובות למסקנה כי [[שוק משוכלל]] הוא "טוב" משום שהוא ממקסם את [[יעילות פארטו]]. שלוסר ומחקרים אחריו מראים כי מצב זה לא מתקיים - הצרכנים לאו דווקא יודעים דברים חשובים על איכות המוצר (המוצר מסוכן לבריאות שלהם) ואינם בהכרח מקבלים החלטות רציונליות או מודעות ביחס למזון (השפעת גודל או צבע הצלחות על כמות המזון שאוכלים לדוגמה). במקום להתאים את התאוריה לעובדות דילונרצו מבקש להתאים את העובדות לתאוריה.  

הטענות לפיהן ספרו של שלוסר מפגין בורות בסיסית בכלכלה, הופכות את היוצרות. דילונרצו נשען על הנחות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמוצגות לתלמידי שנה א' בתור "אקסיומות" שלא ניתן להוכיח או להפריך הנחות אלה - כמו [[הצרכן הרציונלי]] או שאין עלות להשגת מידע הן הנחות שנוחות לצורך מודלים פשוטים (שמגיעים לעיתים קרובות למסקנה כי [[שוק משוכלל]] הוא "טוב" משום שהוא ממקסם את [[יעילות פארטו]]. שלוסר ומחקרים אחריו מראים כי מצב זה לא מתקיים - הצרכנים לאו דווקא יודעים דברים חשובים על איכות המוצר (המוצר מסוכן לבריאות שלהם) ואינם בהכרח מקבלים החלטות רציונליות או מודעות ביחס למזון (השפעת גודל או צבע הצלחות על כמות המזון שאוכלים לדוגמה). במקום להתאים את התאוריה לעובדות דילונרצו מבקש להתאים את העובדות לתאוריה.