שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נאו " ב־"נאו-"
שורה 3: שורה 3:     
==מבוא==
 
==מבוא==
ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] תשחק כנראה תפקיד מרכזי בהתאמת התאוריה והמדיניות הכלכלית לידע הקיים בתחומי המדע האחרים. [[כלכלת רווחה|כלכלת הרווחה]] [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], למרות שהיא ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיח קביעת המדיניות באירופה וארצות הברית, נמצאת במשבר בגלל ההתקפה על שניים מעמודי התווך שלה -
+
ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] תשחק כנראה תפקיד מרכזי בהתאמת התאוריה והמדיניות הכלכלית לידע הקיים בתחומי המדע האחרים. [[כלכלת רווחה|כלכלת הרווחה]] [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]], למרות שהיא ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיח קביעת המדיניות באירופה וארצות הברית, נמצאת במשבר בגלל ההתקפה על שניים מעמודי התווך שלה -
 
# התאוריה על ההתנהגות האנושית שמוטבעת באקסיומות של [[תורת הצרכן]]
 
# התאוריה על ההתנהגות האנושית שמוטבעת באקסיומות של [[תורת הצרכן]]
# [[תאוריית הייצור הנאו קלאסית|תאוריית הייצור]] המוטבעת בתוך הרעיון של [[תחרות משוכללת]] ובתאוריית החלוקה של [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית]].
+
# [[תאוריית הייצור הנאו-קלאסית|תאוריית הייצור]] המוטבעת בתוך הרעיון של [[תחרות משוכללת]] ובתאוריית החלוקה של [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית]].
    
למרות ניסיונות שנעשו כדי לעקוף הנחות אלו הן עדיין מהוות עמודים מרכזיים בתאוריית הרווחה ובמושג של [[יעילות פארטו]]. רוב התאורטיקנים הנאו-קלאסיים נטשו את [[האדם הכלכלי]] ואת [[תחרות משוכללת|התחרות המשוכללת]], אבל המדיניות עדיין מבוססת על מושגים מיושנים אלה. כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית ממשיכה לתת עצות גרועות ההתמודדות עם חלק מהבעיות החברתיות והסביבתיות הבוערות ביותר במאה ה-21 כולל גידול ב[[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]], [[התחממות עולמית]] או [[אובדן המגוון הגנטי]].
 
למרות ניסיונות שנעשו כדי לעקוף הנחות אלו הן עדיין מהוות עמודים מרכזיים בתאוריית הרווחה ובמושג של [[יעילות פארטו]]. רוב התאורטיקנים הנאו-קלאסיים נטשו את [[האדם הכלכלי]] ואת [[תחרות משוכללת|התחרות המשוכללת]], אבל המדיניות עדיין מבוססת על מושגים מיושנים אלה. כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית ממשיכה לתת עצות גרועות ההתמודדות עם חלק מהבעיות החברתיות והסביבתיות הבוערות ביותר במאה ה-21 כולל גידול ב[[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]], [[התחממות עולמית]] או [[אובדן המגוון הגנטי]].
   −
בהיותה קשורה לניתוח העולם הכלכלי החברתי והטבעי, הכלכלה האקולוגית מקיפה חלק גדול מהכלכלה הנאו קלאסית העכשווית, כמו גם זרמים מורדים כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה פוסט קיינסיאנית]], [[כלכלה רדיקלית]] ו[[כלכלה חברתית]].
+
בהיותה קשורה לניתוח העולם הכלכלי החברתי והטבעי, הכלכלה האקולוגית מקיפה חלק גדול מהכלכלה הנאו-קלאסית העכשווית, כמו גם זרמים מורדים כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה פוסט קיינסיאנית]], [[כלכלה רדיקלית]] ו[[כלכלה חברתית]].
    
==כלכלת רווחה==
 
==כלכלת רווחה==
יש שתי תגובות עיקריות של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]] לטענות של כלכלנים אקולוגים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השנייה מתוארת ומקבלת מענה  על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבניית תאוריות חלופיות.  
+
יש שתי תגובות עיקריות של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלנים הנאו-קלאסיים]] לטענות של כלכלנים אקולוגים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו-קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השנייה מתוארת ומקבלת מענה  על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבניית תאוריות חלופיות.  
    
התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  
 
התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  
שורה 21: שורה 21:     
===שינויי אקלים ויעילות פארטו===
 
===שינויי אקלים ויעילות פארטו===
אפשר להדגים את חשיבות הקיבעון של כלכלנים נאו קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|תוצאות אפשריות חמורות]] הכוללות [[הפשרת קרחוני יבשה וים]], [[עלייה במפלס מי ים]], [[פליטים סביבתיים]], התפרצות של מחלות ו[[שינוי אקלים וחקלאות|שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  
+
אפשר להדגים את חשיבות הקיבעון של כלכלנים נאו-קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|תוצאות אפשריות חמורות]] הכוללות [[הפשרת קרחוני יבשה וים]], [[עלייה במפלס מי ים]], [[פליטים סביבתיים]], התפרצות של מחלות ו[[שינוי אקלים וחקלאות|שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  
   −
המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש ו[[הולנד]]). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], [[אי וודאות מוחלטת]], וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  
+
המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו-קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש ו[[הולנד]]). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], [[אי וודאות מוחלטת]], וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  
    
המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד [[ידע מלא|יודע-כל]] ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, [[לינאריות]] וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  
 
המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד [[ידע מלא|יודע-כל]] ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, [[לינאריות]] וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  
שורה 31: שורה 31:  
כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של [[התחממות עולמית]] שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על ה[[תוצר המקומי הגולמי]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).  
 
כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של [[התחממות עולמית]] שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על ה[[תוצר המקומי הגולמי]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).  
   −
שיקולים אתיים הם מרכזיים בדיון לגבי שינויי אקלים, אבל הם מושלכים הצידה על ידי תאורטיקני רווחה נאו קלאסיים. שיפורי יעילות הם ההצדקה השולטת של להחלטה אם להתערב או לא, אבל הטיעון לגבי יעילות מתעלם מכך שגורמים אתיים משפיעים על חלוקת הכנסות, מדיניות סביבתית ורמת ההוצאות על תוכניות רווחה, שבתורם משפיעים על המחירים, הייצור והצריכה הנוכחיים (שקובעים את מקום שיווי המשקל היעיל בתאוריה הנאו קלאסית).
+
שיקולים אתיים הם מרכזיים בדיון לגבי שינויי אקלים, אבל הם מושלכים הצידה על ידי תאורטיקני רווחה נאו-קלאסיים. שיפורי יעילות הם ההצדקה השולטת של להחלטה אם להתערב או לא, אבל הטיעון לגבי יעילות מתעלם מכך שגורמים אתיים משפיעים על חלוקת הכנסות, מדיניות סביבתית ורמת ההוצאות על תוכניות רווחה, שבתורם משפיעים על המחירים, הייצור והצריכה הנוכחיים (שקובעים את מקום שיווי המשקל היעיל בתאוריה הנאו-קלאסית).
    
==הגישה של כלכלה אקולוגית==
 
==הגישה של כלכלה אקולוגית==
   −
הנושאים הקונספטואליים העיקריים העולים מתוך הספרות של הכלכלה האקולוגית הם ערכיות יחידה, מודל השחקן הרציונלי, ניתוח שולי, הטיפול באי וודאות, התפקיד של יעילות במדיניות כלכלית, וייצור כתהליך חברתי ופיזי. נושאים אלו הם קריטיים לתאוריית הרווחה הנאו קלאסית ובטיפול שלה בשורה רחבה של מטרות חברתיות וסביבתיות. בהמשך מתואר כל עמוד מתודולוגי יחד עם גישה חלופית.  
+
הנושאים הקונספטואליים העיקריים העולים מתוך הספרות של הכלכלה האקולוגית הם ערכיות יחידה, מודל השחקן הרציונלי, ניתוח שולי, הטיפול באי וודאות, התפקיד של יעילות במדיניות כלכלית, וייצור כתהליך חברתי ופיזי. נושאים אלו הם קריטיים לתאוריית הרווחה הנאו-קלאסית ובטיפול שלה בשורה רחבה של מטרות חברתיות וסביבתיות. בהמשך מתואר כל עמוד מתודולוגי יחד עם גישה חלופית.  
    
===ערך יחיד===
 
===ערך יחיד===
שורה 45: שורה 45:     
===מודל הסוכן הרציונלי===
 
===מודל הסוכן הרציונלי===
אחת ההנחות הבסיסיות בכלכלה נאו קלאסית היא כי קיימים בה [[תאוריית הבחירה הרציונלית|סוכנים רציונליים]] (או סוכן יחיד בדרך כלל) המקיים החלטות ללב הקשר סביבתי או חברתי. בעיות מתחום תורת המשחקים, ותוצאות של ניסויים שכללו תצפיות על התנהגות של בני אדם בפועל הטילו ספקות בכך שנכונות התמידית של הסוכן הרציונלי.  
+
אחת ההנחות הבסיסיות בכלכלה נאו-קלאסית היא כי קיימים בה [[תאוריית הבחירה הרציונלית|סוכנים רציונליים]] (או סוכן יחיד בדרך כלל) המקיים החלטות ללב הקשר סביבתי או חברתי. בעיות מתחום תורת המשחקים, ותוצאות של ניסויים שכללו תצפיות על התנהגות של בני אדם בפועל הטילו ספקות בכך שנכונות התמידית של הסוכן הרציונלי.  
    
מחקרים מצאו כי [[העדפות אנדוגניות|העדפות הן אנדוגניות]] - הן תלויות בהקשר החברתי-כלכלי, ותלויות בהיסטוריה האישית, וכי העדפות מודעות מתפתחות על פני זמן (Albert and Hahnel, 1990, Bowles, 1998). נעשו נסיונות משוכללים להתאים את העדפות האנדוגניות למודל הסוכן הרציונלי, אבל נסיונות אלה נדרשות להנחות מגבילות ובלתי ריאליסטיות בעליל, כך שאין להם הרבה ערך מעשי.
 
מחקרים מצאו כי [[העדפות אנדוגניות|העדפות הן אנדוגניות]] - הן תלויות בהקשר החברתי-כלכלי, ותלויות בהיסטוריה האישית, וכי העדפות מודעות מתפתחות על פני זמן (Albert and Hahnel, 1990, Bowles, 1998). נעשו נסיונות משוכללים להתאים את העדפות האנדוגניות למודל הסוכן הרציונלי, אבל נסיונות אלה נדרשות להנחות מגבילות ובלתי ריאליסטיות בעליל, כך שאין להם הרבה ערך מעשי.
שורה 51: שורה 51:  
===ניתוח שולי===
 
===ניתוח שולי===
 
{{הפניה לערך מורחב|ניתוח שולי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ניתוח שולי}}
[[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] הוא הנחה בסיסית בתאוריה הנאו קלאסית. הוא מהווה בסיס לקיום של ערך יחיד, לעקרון עלות חלופית, ולשיווי משקל.  
+
[[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] הוא הנחה בסיסית בתאוריה הנאו-קלאסית. הוא מהווה בסיס לקיום של ערך יחיד, לעקרון עלות חלופית, ולשיווי משקל.  
    
גודווי טוען כי ניתוח שולי לא עובד במקרה של הערכת אקו סיסטמה, (גודווי 1997). הסרה או החדרה של מין אחד ל[[מערכת אקולוגית]], לדוגמה, תשפיע על מינים אחרים ועל ההתנהגות הכוללת של המערכת באופן שקשה לחזות מראש. יש מיני מפתח שהשפעתם רבה, ויש אחרים שהשפעתם קטנה. גם בהקשר של השוק המחברים טוענים כי אנשים מחשיבים חלק מהמוצרים והסחורות כחיוניים ולא ניתנים להמרה ([[העדפה לקסיקוגרפית]]).  
 
גודווי טוען כי ניתוח שולי לא עובד במקרה של הערכת אקו סיסטמה, (גודווי 1997). הסרה או החדרה של מין אחד ל[[מערכת אקולוגית]], לדוגמה, תשפיע על מינים אחרים ועל ההתנהגות הכוללת של המערכת באופן שקשה לחזות מראש. יש מיני מפתח שהשפעתם רבה, ויש אחרים שהשפעתם קטנה. גם בהקשר של השוק המחברים טוענים כי אנשים מחשיבים חלק מהמוצרים והסחורות כחיוניים ולא ניתנים להמרה ([[העדפה לקסיקוגרפית]]).  
שורה 90: שורה 90:  
==סיכום==
 
==סיכום==
   −
טענה רווחת היא כי הכלכלנים חייבים ללכת בנתיב הצר של הכלכלה הנאו קלאסית בגלל ש"אין חלופה מפותחת היטב". אבל, כפי שמתואר לעיל, החלופה קיימת, אבל היא מחייבת לנטוש את ה"התאוריה המאחדת הגדולה" הפגומה של כלכלת הרווחה הנאו קלאסית. במקום תאוריה של הכל, נראה שאנו זקוקים לתאוריות על תאוריות של דברים. הבנה של הכלכלה האנושית דורשת הערכה של חשיבותן של היררכיות, מקריות, וארגון עצמי, והכרה בשבירות של כלכלות שוק בחלל הביופיזי ובייחודיות תרבותית.
+
טענה רווחת היא כי הכלכלנים חייבים ללכת בנתיב הצר של הכלכלה הנאו-קלאסית בגלל ש"אין חלופה מפותחת היטב". אבל, כפי שמתואר לעיל, החלופה קיימת, אבל היא מחייבת לנטוש את ה"התאוריה המאחדת הגדולה" הפגומה של כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית. במקום תאוריה של הכל, נראה שאנו זקוקים לתאוריות על תאוריות של דברים. הבנה של הכלכלה האנושית דורשת הערכה של חשיבותן של היררכיות, מקריות, וארגון עצמי, והכרה בשבירות של כלכלות שוק בחלל הביופיזי ובייחודיות תרבותית.
    
בעמוד 25 מופיעה טבלה עם הבדלי הגישות
 
בעמוד 25 מופיעה טבלה עם הבדלי הגישות
שורה 96: שורה 96:  
{| {{table}}
 
{| {{table}}
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נושא רעיוני'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נושא רעיוני'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כלכלת רווחה נאו קלאסית'''
+
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כלכלת רווחה נאו-קלאסית'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''חלופה של הכלכלה האקולוגית'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''חלופה של הכלכלה האקולוגית'''
 
|-
 
|-

תפריט ניווט