מודל הפיתוח של קרלה
מודל הפיתוח של קרלה (באנגלית: The Kerala model of development) הוא מודל של פיתוח כלכלי שקיים במדינת קרלה בהודו. המודל מצליח להגיע להישגים גבוהים במדדים חברתיים כמו חינוך, בריאות, תוחלת חיים גבוה, תמותת תינוקות נמוכה ושיעור נמוך של ילודה, על ידי תשתיות חברתיות במקום להתבסס על תשתיות המרוכזות בייצור מוצרים. יש המשווים בין רמת החיים בקרלה לבין זו של מדינות מפותחות, למרות שההתוצר המקומי הגולמי לנפש שקיים במדינה הוא בינוני. הישגים אלה יחד עם הגורמים שאחראים להם נחשבים מאפייני מפתח של "מודל קרלה".
מודל קרלה מוגדר כאוסף של מדדי איכות חיים, יחד עם הכנסות בינונית לנפש, שמתפרשים שניהם על פני כמעט כל האוכלוסייה. המודל מכיל תכנית לחלוקה מחדש של משאבים ועושר שהביעו לתוצאות גבוהות במדדי איכות החיים. כמו כן המודל מכיל מעורבות פוליטית ופעילות פוליטית גבוהה בקרב התושבים, עם רמות גבוהות ובנות קיימה של מנהיגים בכל הרמות.
מודל הפיתוח של קרלה משך תשומת לב בינלאומית בגלל ההישגים שלו בתחום החברתי ובמידה מסויימת הישגים גם בתחום של קיימות. עם זאת, המודל הכלכלי הישן של קרלה, שעסק בצורה נרחבת במדיניות חלוקה מחדש, נכשל בהשגת פיתוח כלכלי. כתוצאה מכך מוקדשת תשומת לב למודל קרלה "חדש" שמנסה לשלב מטרות חברתיות, יצרניות וסביבתיות ברמה המקומית, ומנסה לייצר סינרגיות בין החברה האזרחית, גופי ממשל מקומי וממשלת מדינת קרלה. יש הטוענים כי המודל החדש מהווה שיעור חשוב בפיתוח כלכלי בר קיימא שהוא מבוסס קהילות והשתתפותי. [1]
הישגים
ידיעת קרוא וכתוב בקרלה בשנת 1951 הייתה 58% בקרב גברים ו-36% בקרב נשים, עד 1981 הנתון עלה ל-84% בקרב גברים ו-73% בקרב נשים. בשנת 2011 אחוזי קרוא וכתוב היו 97% בקרב גברים ו-92% בקרב נשים.
הפעיל הסביבתי והכלכלן הבריטי ריצ'ארד דות'וויט הצהיר כי קלרה היא יותר בת-קיימא מכל מקום שהוא באירופה, או צפון אמריקה. הסיבבתן ביל מקיבין (Bill McKibben) טוען כי "קלרה, מדינה בהודו, היא אנומליה מוזרה בין המדינות המתפתחות, מקום שמציע תקווה אמיתית לעתידו של העולם השלישי. למרות שאינה גדולה בהרבה ממדינת מרילנד, אוכלוסיית קרלה דומה לזו של קליפורניה והיא בעלת הכנסה לנפש של פחות מ-300 דולר. אבל שיעור תמותת התינוקות שלה נמוך מאוד, שיעור הקרוא וכתוב שלה בין הגבוהים בעולם, וקצב הלידות שלה נמוך יותר מזה של ארצות הברית ויורד בהתמדה. תושבי קרלה חיים משך זמן דומה לאמריקאים או אירופאים. למרות שרובה ארץ של מישורים מכוסי בוץ, מבחינה סטטיסטית קרלה בולטת כמו הר האוורסט בפיתוח חברתי. באמת שאין מקום דומה לה. [1]
היסטוריה
בשנת 1996 התקיים בקרלה מאבק לביזור הכוח מהשלטון המרכזי. "קמפיין אנשים של קראלה לתכנון מבוזר" (המכונה קמפיין התוכנית של העם, או PPC) נחשב ניסוי פורץ דרך בדמוקרטיה במדינת קראלה, אשר העביר את הכוח לכיוון הציבור, הקצה באופן חסר תקדים 40% מתקציב התוכנית של המדינה ישירות אל השלטון המקומי. מספר תוכניות בולטות יצאו מתוך PPC, כולל התוכנית הגדולה להקלת העוני של נשים Kudumbasree, תוכנית דיור EMS ותוכנית בטחון תזונתי לקראלה.[2]
היוזמה לתכנית הייתה של הממשל של מפלגת Left Democratic Front (LDF), ועם התמיכה של Kerala Peoples Science and Literary Movement (ר"ת KSSP), גיבשה PPC יותר משני מיליון אזרחים, רובם מתנדבים, שישתתפו במפגשים במת המדינה, המחוזות והכפרים. המטרה הייתה לערוך מחקרים על כלכלות מקומיות, לתכנן השקעות ציבוריות ולספק פרטים טכניים ואסטרטגיות יישום עבור הכספים שהוקצו להן. [2]
קמפיין PPC נתקל במספר בעיות, אך הוא פתח פרק חדש של התחדשות השלטון המקומי. השחיתות ירדה כאשר תשתיות הכפרים ואיכות השירותים השתפרו. PPC גם הכינה את התנאים למשימת Kudumbasree, אשר עד כה ארגנה 4.3 מיליון נשים עניות במדינה לקולקטיבים שכונתיים של נשים קולקטיבים אלה פועלים כעת בתחומים שונים כגון חקלאות, ניהול פסולת, עיבוד מזון, בנייה ואפילו הפעלת מרכזי משאבי מגדר ברחבי המדינה.[2]
בשנת 2001 מפלגת LDF ירדה מהשלטון ומפלגת United democratic front ביצעה צעדים אחרים לגמרי, ודיללה חלק מהתכנית. למרות זאת חלק מהתכנית נשאר ויש תהליך תכנון תוסס ומשתף ברמת הממשל המקומי.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מודל קרלה בוויקיפדיה האנגלית
- The “New” Kerala Model: Lessons for Sustainable Development