מאמר: ניטרול כורים גרעיניים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"Dismantling Nuclear Reactors" מתוך סיינטיפיק אמריקן באנגלית, גיליון 3/2003.
עותק של המאמר ניתן למצוא כאן.
המאמר מתאר את התהליך המורכב של ניטרול הכור הגרעיני 'מיין יאנקי' (Maine Yankee) במסצ'וסטס. הכור הוא אחד הכורים הגדולים הראשונים שנבנו בשנות ה-60, הופעל ב-1972 והגיע לסוף חייו ב-1996. ההצלחה של ניטרול הכור הזה תהוה אבן בוחן לתעשייה - אם הניטרול יכשל או יתברר כיקר מידי, תעשיית הגרעין לא תתאושש.
- התהליך קשה ומפרך - רכיבים רבים הפכו רדיואקטיביים ויש לטפל בהם באופן בטיחותי
- מדובר ב-100,000 טון של פסולת, 60,000 מהם בטון - כחצי מהפסולת רדיואקטיבית
- אי אפשר לנטרל את הרדיואקטיביות, כך שבעצם מעבירים את הרכיבים הרדיואקטיביים לאיחסון באתרים מוסדרים (בעצם, עדיין אין אתרים כאלו, ולכן הפסולת תישמר באתר, ובאתרים זמניים באזור, עד שהרשויות הפדרליות יקימו את המטמנות הרשמיות)
- הרכיבים הרדיואקטיביים נאטמו בחביות בטון ופלדה ענקיות שיוטמנו לבסוף בהר יוקה בנבאדה
- הזיהום ברכיבים אחרים נובע משני גורמים:
- מי קירור שדלפו: תוצרי פירוק רדיואקטיבי הובלו עם מי הקירור לצנרת. היות ואי אפשר לאטום לחלוטין מערכת בה מים בטמפרטורה גבוהה וקיטור, דלפו עם השנים מים ועמם תוצרי הפירוק החוצה - למערכת הניקוז, ואף לאויר החופשי. למשל, תוצרים רדיואקטיביים נתגלו במגרש הביסבול של העובדים...
- 'תוצרי הפעלה': ניטרונים מהירים מהריאקציות הגרעיניות בליבת הכור פוגעים בחומרי מבנה ניטראליים והופכים אותם ליסודות רדיואקטיביים. חומרים כאלו נמצאו בעומק של יותר מחצי מטר בכיפת הבטון של הכור. שיכבה זו של בטון נטחנה לאבק ונשאבה בזהירות.
- שאלה חשובה היא לאיזו רמת קרינה יש להגיע. נלקחה אמת מידה מניקוי כימיקלים מסוכנים, של תוספת סיכוי של אחד למיליון לסרטן, שמסתכמת ב-15 מילירם בשנה מעל קרינת הרקע. בעיה ראשונה היא כיצד מודדים כעת את קרינת הרקע באזור... בעיה שניה היא כי מדד המילירם קשה למדידה היות והוא מדד של השפעה על רקמה ביולוגית, ולא מדד פיזיקלי פשוט.
- בשנת 2000 השילטונות המקומיים שינו את החוק, וכעת הם דורשים רמת קרינה של לא יותר מ-10 מילירם מעל קרינת הרקע... שינוי הרגולציה בתחום מקשה מאוד על תיכנון הניטרול.
- עדיין ניטש ויכוח על הרמה הבטוחה של קרינה. יש הטוענים כי 10 מילירם בטוחה לחלוטין, ויש הטועים כי אין רמה בטוחה של קרינה: ל-1000 איש שנחשפו ל-10 מילירם קרינה תהיה אותה תמותה כמו ל-2000 שנחשפו ל-5 מילירם.
- כורים אחרים לא מנסים להגיע לרמת 'שדות ירוקים' (ניקוי מלא של השטח). מחלקם הוצאו רכיבי הליבה, והיום הם פועלים על פחם או גז. בעוד אחרים פשוט נאטמו ונשארו ב'המתנה' לימים טובים יותר.
- עלויות סילוק פסולת רדיואקטיבית יכולים להגיע לכדי יותר מ-21,000$ למ"ק
- עלות ניטרול הכור מוערכת בכ-635M$, זאת בהשוואה ל-231M$ שעלה לבנות אותו!
- עלות זו מחולקת בחשמל שיוצר במשך 40 שנות הפעילות מגיעה לכדי 0.2 סנט לקוט"ש. מחיר קוט"ש 8-9 סנט, כך שזה סכום פעוט, אך יכול להכריע בהחלטה האם האנרגיה הגרעינית כדאית.
- בעייה: על מי להטיל את עלות הניטרול, היות והכור פעל במשך כמעט שני דורות, ועבר מספר בעלויות (בעת כתיבת הדו"ח הבעלים היתה אנרון הידועה לשמצה...)