לימודי כלכלה
לימודי כלכלה הם לימודים על כלכלה כפי שהם נלמדים באוניברסיטאות ופחות מכך לימודים של הכלכלה בתיכונים או במכונים פרטיים.
רוב לימודי הכלכלה בארץ ובעולם נשלטים כיום על ידי הזרם הנאו-קלאסי, שהתפתח משנות ה-70 של המאה ה-19 ותפס תאוצה משנות ה-70 של המאה ה-20. לימודי מיקרו-כלכלה בנויים אך ורק מתאוריה זו, ולימודי מאקרו-כלכלה בנויים בדרך כלל מניסיונות סינתזה בין התאוריה המיקרו-כלכלית הנאו-קלאסית, התאוריה המאקרו-כלכלית של קיינס והתאוריה המוניטריסטית של מילטון פרידמן.
מלבד תחומים אלה, לומדים תלמידי כלכלה גם כלים מתמטיים טכניים למחקר כלכלי: אקונומטריקה שהיא יישום של כלים סטטיסטיים למחקר כלכלי; חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (משמש בעיקר למציאת נגזרות); אלגברה לינארית (בעיקר ככלי לאקונומטריקה) וכן משוואות דיפרנציאליות רגילות (משמשות בתארים מתקדמים ביישומי מאקרו-כלכלה).
למרות שרוב המשקל ניתן לזרם הנאו-קלאסי, במדינות שונות ובאוניברסיטאות שונות יש מתן משקל שונה לזרמי כלכלה שונים. בארצות הברית הנטיה היא יותר נאו-קלאסית ומוניטריסטית, עם דגש רב על מתמטיקה ועל הכלכלה כזרם מחשבה מבודד. בית הספר המוביל מגמה זו הוא אוניברסיטת שיקגו. באירופה יש נטיה לשים דגש רב יותר על לימוד גם של זרמים אחרים (כמו הפוסט-קיינסיאנים או בתי הספר ההיסטוריים), וכן שילוב רב יותר של הוגים מתחומים שונים, לימוד היסטוריה של החשיבה הכלכלית (כמו אדם סמית, ג'ון מיינרד קיינס וכו'). בישראל רוב המוסדות דומים יותר למוסדות האמריקאים וניתן דגש רב לתאוריה ולמתמטיקה.
הן בארצות הברית והן באירופה ובשאר העולם יש כיום (2007) מגמה לסטות מההנחות המרכזיות של הכלכלה הנאו-קלאסית (לפחות בתארים מתקדמים ובפרסומים מחקריים), אם כדי לנסות לשכלל אותה ואם כדי לתקן בה דברים יסודיים. דברים אלה כוללים את הפיתוח של תורת המשחקים, בעיקר בהקשר של כלכלה אבולוציונית; כלכלת ניסויים וכלכלה התנהגותית; כלכלה מוסדית; כלכלה אקולוגית ועוד.
בטאונים מחקריים מרכזיים
- AER- American Economic Review
- אקונומטריקה (מגזין)
ביקורת
יש ביקורת רבה של כלכלנים הטרודוקסים על לימודי הכלכלה בעולם, ובמיוחד בארצות הברית, בטענה שהם סובלים משליטה של דעות מיושנות ושל התאוריה הנאו-קלאסית. השפעה של לימודים אלה הם דוגמטיות בחשיבה וחוסר הכרות עם תאוריות אחרות והוגים מחוץ לזרם הנאו-קלאסי.
כמה מבקרים, ביניהם חברי העמותה לכלכלה בת קיימא, ופרופסור אביה ספיבק טוענים כי לימודי הכלכלה בארץ, ובמיוחד התואר הראשון סובלים מדוגמטיות, חשיבה צרה, ונשלטים על ידי התאוריה הנאו-קלאסית.
סוג אחר של ביקורת הוא על כך שתלמידי הכלכלה לומדים יותר מידי תאוריות תאורטיות על סמך הנחות ו"אקסיומות" במקום להכיר נתונים כלכליים מהשטח. טענה זו מובאת לדוגמה בהקשר של עוני עולמי ופיתוח של מדינות עניות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מירב ארלוזורוב, מוזוליאום לזכר האקדמיה על נטישת מרצים את ישראל, במיוחד אלו של החוג לכלכלה בתל אביב, דה מרקר
- עוד אחד שלא מבין כלום בכלכלה ראיון עם פרופ' אביה ספיבק
- ליאור דטל, לימודי הכלכלה בישראל על סף הכחדה: "הביטחון הכלכלי של המדינה בסכנה", דה מרקר, 25.4.2018
- ליאור דטל, לימודי הכלכלה בישראל בסכנת חיסול: כלכלנים בכירים מגיבים, דה מרקר, 25.4.2018