כוח ניבוי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף כוח חיזוי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כוח ניבוי (Predictive power) או יכולת חיזוי הוא כוחה של תיאוריה מדעית ליצור תחזיות שניתנות לבדיקה - בדרך כלל באמצעות ניסוי או תצפיות. בכך הוא נבדל מכוח הסבר אן כוח התיאור - שהם הסברים לתופעות שכבר ידועות, והן מוסברות בדיעבד או מתוארות על ידי תיאוריה מסויימת. תאוריה על כוח חיזוי היא מאפשרת מבחן פרוספקטיבי של ההבנה התאורטית.

דוגמאות

דוגמה קלאסית לכוח הניבוי של תיאוריה היא גילוי כוכב הלכת נפטון. הכוכב התגלה כתוצאה מתחזיות שנעשו על ידי המתמטיקאים ג'ון קוץ' אדמס ואורבן לה ורייר, שהתבססה על תורת הכבידה של ניוטון. יכולת חיזוי נפוצה יותר בתאוריה של ניוטון מבוצעת כאשר תלמידים מבצעים ניסויים במעעבדה לימודית או כאשר מהנדסים מנצלים את חוקי ניוטון כדי לוודא בטיחות של כביש שפונה, בטיחות של מכוניות או של גשרים ונעזרים במשוואות של ניוטון לשם כך.

דוגמה נוספת לכוח הניבוי של תיאוריות או מודלים היא השימוש של דמיטרי מנדלייב בטבלה המחזורית שלו כדי לחזות יסודות כימיים שטרם התגלו ואת ותכונותיהם. למרות שמנדלייב צדק במידה רבה והטבלה שלו משמשת עד היום, הוא העריך לא נכון את המסות האטומיות היחסיות של היסודות טלוריום ויוד.

מדע דת ופוליטיקה

לעיתים קרובות פוליטיקאים, כהני דת, מנהיגי כתות, וכן אנשי שיווק, תאגידים תעמולנים ומקדמים של תאוריות קונספירציה משתמשים בכוחם כדי לשקר או לעוות את האמת. בין היתר על ידי ניצול של זהות, אמון וסגידה של אנשים, פניה להגיון פשוט, פניה לרגש ועוד. לרוב על ידי שילוב של חינוך מגיל צעיר, תעמולה, צנוזרה או עודף מידע. מה שמשותף להסברים לא נכונים אלה הוא שהם גם מאד משכענים לגבי תת קבוצה של אנשים, כך שהם מוכנים לשלם כסף, לפגוע באנשים אחרים ולסכן את חייהם ואת חיי משפחתם תוך כדי אחיזה באמונות לא נכונות. דוגמאות לכך הן שקרים של חברות הטבק, תמיכה של אנשים במדינות הדרום בעבדות מתוך צידוקים לעבדות, מלחמות דת ואלימות בשם הדת, ואנשים שמוכנים להתגייס למלחמה שיזמו דיקטטורים.

ההבחנה בין יכולת ניבוי לבין יכולת הסבר מהווה דרך להביל בין תאוריה או הסבר נכון לבין תאוריות לא נכונות. כל מנהיג או דת יכולים להסביר כמעט כל דבר באמצעות הסברים בדיעבד. אבל יש להם קושי לתת תחזיות לעתיד.

דוגמה קיצונית להבדל בין כוח חיזוי לבין כוח הסבר היא משל החיפושית הענקית. לפי "תאוריה" זו חיפושית זבל ענקית (בדומה לחיפושית של המצרים הקדמונים) בראה את העולם לפני 5 שניות. כל הזכרונות שיש לנו ולאנשים אחרים, כל המציאות שאנו רואים, וכל הרגשות והמחשבות שלנו נוצרו על ידי החיפושית. להסבר זה יש כוח הסבר אינסופי, וכוח ניבוי אפסי. כוח ההסבר הוא אינוספי שכן ניתן להסביר כל דבר על ידי ההסבר "זהו רצון החיפושית" (לדוגמה מדוע אנחנו זוכרים דברים שקראו לפני שבוע אם העולם קיים רק חמש שניות? כך רצתה החיפושית!). כוח הניבוי של סיפור זה או אפסי שכן "כך רצתה החיפושית" לא אומר לנו לדוגמה אם מלונים ותפוחים יפלו באותה מהירות לאדמה או מה המשקל הסגולי של מים.

דתות הן בדרך כלל מעין גרסה מרוככת למשל החיפושית. הן לא טוענות שהעולם נברא לפני 5 שניות ויש להן כוח הסבר והן כוח ניבוי מסויים (בהקשרים חברתיים - לדוגמה אם תלך להתפלל בחברת אנשים אחרים - סביר שתרגיש טוב יותר). לעומת זאת רוב הדתות האבהרימיות טענו כי העולם נברא לפני כ-6000 שנה. יכולת הניבוי וההסבר של דתות התברר כנמוך בהרבה מאלו של תאוריות מדעיות בתחומים רבים כמו פיזיקה, ביולוגיה, רפואה, היסטוריה, היחסים של האדם עם הטבע, פסיכולוגיה, חינוך ילדים ועוד. קיימים תחומים כמו אקולוגיה - חקר היחסים בין בעלי החיים והתלות ההדית בין מינים שונים ,וכן היחס בינם לבין כוחות -א-ביוטייים - שכלל לא התקיימו בהקשר הדתי. לדתות יש הסברים שונים איך פועל העולם (לדוגמה - מדוע נגרם אסון כזה וכזה - בגלל שאנשים עברו על איסור דתי כזה וכזה) אבל יש להן בעיה לספק ניבויים . ככל שהדרישה לניבוי היא מדוייקת יותר כך הדת מתפקדת פחות טוב. כמו כן בדומה לתאוריה של החיפושית הענקית, לדת תמיד יש מעין "קו הגנה אחרון" שדומה ל"זהו רצון החיפושית" - "זהו רצון האל" ביחס לשאלה מדוע דבר מסויים התרחש (נניח מדוע תינוק מת, מדוע התרחשה השואה) , וכן פניה לנימוקים של חשיבות ה"אמונה" או סגידה ללא פקפוק באל או סגידה לרעיונות הדת, כאשר מודגש כי על המאמין לזנוח שאלות ופקפוקים ויש ערך לאי חשיבה.

תאוריות קונספירציה סובלות מבעיה דומה. הן מעלות סברה כלשהי (לדוגמה "יהודים שולטים בעולם" או "הנחיתה על הירח בוימה באולפן") ואז מבצעים כשלים מחקריים שונים - כאשר הנפוץ ביותר בינהם הוא "קטיף דובדבנים" - התייחסות רק להסברים שמחזקים את התאוריה והתעלמות מהסברים שמחלישים אותה. תומכי תאוריות קונספריציה תמיד יכולים להסביר עובדות לא נוחות לתאוריה על ידי הרחבה מספר המשתתפים בקונבפרירציה או הגזמה בכוחם של המשתתפים בה - לדוגמה "כל הממשל האמריקאי מחפה על בימוי הנחיתה על הירח". או "כל היהודים שותפים בנסיונות ההסתרה של שליטתם של זקני ציון על העולם"- דבר זה מרחיב את יכולת ההסבר של תאוריית הקונספריציה אבל מחליש את כוח הניבוי שלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים