יריעת קרח
יריעת קרח (באנגלית: Ice sheet) המכונה גם קרחון-יבשתי (Continental glacier) היא מסה של קרח שמכסה את סביבתה ובעלת שטח של מעל 50 אלף קילומטרים רבועים (להשוואה - שטחה של ישראל הוא 20 אלף קמ"ר). יריעות הקרח היחידות שיש כיום בכדור הארץ נמצאות באנטרקטיקה ובגרינלנד. בזמן תקופת הקרח האחרונה, יריעת הקרח הצפונית (Laurentide ice sheet) כסתה את רוב שטחה של יבשת צפון אמריקה, ויריעת השטח הדרומית (Patagonian Ice Sheet) כסתה חלק מדרום אמריקה. יריעות קרח הן גדולות יותר ממדפי קרח או קרחוני הרים. מסת קרח שמכסה פחות מ-50 אלף קמ"ר נקראת כיפת קרח. כיפה כזו מהווה מקור הזנה למספר קרחונים שזורמים ממנה אל הים.
למרות ששטח הקרחון קר, הבסיס של יריעות קרח הוא בדרך כלל חם יותר בגלל חום גאו-תרמי. בחלק מהמקומות מתרחשת המסה של קרח ודבר זה משמש כחומר-סיכה שמאיץ את הזרימה של הקרח. תהליך זה יוצר תעלות של קרח עם זרימה מהירה יותר- "נחלי קרח". יריעות הקרח הקיימות כיום הן צעירות יחסית במונחים גאולוגים.
חלק מיריעות הקרח נמצאות בסיכון של גלישה לים עקב תהליכים של התחממות עולמית. תהליך שמכונה אי-יציבות של יריעות קרח ימיות. יריעה אחת כזו שנמצאת בסיכון היא "יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה" שמכילה כ-10% מנפח הקרח ביבשת, שהם כ-2.2 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. קריסה של יריעה זו עלולה להעלות את מפלס מי הים בכמה מטרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יריעת קרח בוויקיפדיה האנגלית
