ירידה בפוריות גברים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף ירידה בריכוז הזרע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ירידה בפוריות גברים היא תהליך ארוך טווח של ירידה באיכות הזרע של גברים במדינות מערביות בעשרות השנים האחרונות. הירידה באיכות מתבטאת בכמות תאי הזרע ליחידת נפח, בכמות הזרע הכוללת, וכן בצורתם, תנועתיותם ותקינותם. ירידה זו מזוהה על ידי מאות מחקרים שנערכו ברחבי העולם. חוקרים חוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדיקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב זיהום שמוביל לשיבוש הורמונלי.

עישון טבק וכן גורמים נוספים כמו מכנסיים הדוקים הגורמים להתחממות האשכים, גורמים לירידה באיכות הזרע. אך העישון אינו הופך נפוץ יותר במדינות מערביות אלא בדרך כלל יורד. גורמים חשודים מרכזיים בירידה באיכות הזרע הם סוגים שונים של זיהום ובניהם חשיפה לחומרי הדברה, ופתלטים. כמו כן יש טענות כי השמנה ואורח חיים יושבני מקטינים את ספירת הזרע. [1] גם תרופות שונות, וכן מריחואנה עלולים לגרום לירידה בפוריות הגבר. [2]

בעיות פוריות הן בעיה בריאותית עולמית. נכון לשנת 2017 חוקרים מעריכים כי בעיות אלה משפיעות על כ-15% מכלל הזוגות בגיל הרבייה. בעיות פוריות בקרב גברים, כולל ירידה בפוריות הזרע, נוגעות לכ 25% מכלל המקרים הללו. [3]

מחקרים על ירידה בכמות ואיכות הזרע

מחקר שפורסם בירחון המדעי "Human Reproduction" בשנת 2012, בדק את ריכוז תאי הזרע בקרב 26 אלף גברים צרפתים בשנים 1989-2005. המחקר נחשב לאחד המקיפים ביותר בתחום ספירת הזרע. החוקרים אספו דגימות זרע של גברים בגילאים 18-70, שנאספו ב-126 מרכזים לטפול בבעיות פריון. היות ובכל המקרים היה מדובר בבעיית פריון של האשה, מניחים כי איכות הזרע בדגימות משקפת את מצב הבריאות של הגברים באוכלוסיה הכללית. החוקרים מצאו, כי לאורך 17 שנות המחקר הייתה ירידה משמעותית של 32% בריכוזי תאי הזרע, וירידה זו הייתה עקבית. בקרב גברים בגיל ממוצע של 35 שנה, ירדו ריכוזי תאי הזרע מ-73 מיליון תאים למיליליטר נוזל-זרע ל-49 מיליון. שיעור זה עדיין גבוה מהתחום שבו מתחילות בעיות פריון. בנוסף לכך הייתה ירידה של 33% בשיעור תאי הזרע שהיו תקינים מבחינת המבנה והצורה. החוקרים מעריכים כי הסיבה הסבירה לירידה בספירת הזרעה היא זיהום סביבתי בעיקר של חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית של גוף האדם [4]

הירידה בספירת הזרע דווחה כבר בשנת 1992, אבל השאלה האם יש ירידה באיכות הזרע נותרה בוויכוח בגלל מגבלות של מחקרים מהעבר.[1] הטיה אפשרית אחת היא שחלק מהמחקרים בדקו גברים שהיו בעלי בעיות פוריות דבר שעלול ליצור הטיה עקב הגברת האבחון או גברים שפונים בגיל מבוגר יותר.

בשנת 2017 פורסמה מטה-אנליזה של מחקרי ספירת זרע בירחון Human Reproduction Update. החוקרים מצאו כי ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. המחקר בוצע על ידי ד"ר חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם ד"ר שאנה סוואן מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סייניי בניו יורק, וחוקרים אחרים מברזיל, דנמרק, ישראל, ספרד וארה"ב. החוקרים עברו על 7,518 מחקרים בנושא ובחרו מתוכם מחקרים באיכות שהוגדרה מראש - בין היתר מחקרים שבדקו גברים שלא סבלו מבעיות פוריות. 185 מחקרים שעמדו בקריטריון נותחו, כך שהאנליזה בוצעה על 42 אלף גברים שספירת הזרע שלהם נבדקה בין 1973 ל-2011 ובוצעה עליהם מטה-רגרסיה. החוקרים מצאו כי בשנים אלו חלה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע, וירידה של 59.3% בספירת זרע טוטלית עבור גברים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. קצב הירידה הממוצע היה 1.4% בשנה, וקצב ירידת הזרע לא פחת עם השנים. קצב הירידה בצפון אמריקה היה דומה לזה של אירופה/אוסטרליה. על פי החוקרים, מדובר בירידה תלולה בבריאות הגברים בתחום הפריון. הירידה בספירת הזרע בקרב גברים במחקרים שנערכו בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה היא נמוכה יותר לעומת זו שקיימת במדינות מערביות, אם כי יש אי וודאות בדבר קצב הירידה באיזורים אלה. הסיבות לירידה אינן ידועות ונדרש מחקר נוסף כדי לגלותן. סיבות אפשרויות הן חשיפה לכימיקלים או עישון טבק של אמהות של הנבדקים בזמן ההריון, חשיפה לכימיקלים כמו חומרי הדברה או שינויים באורחות חיים של הגברים. [5][1] [2]

לפי החוקרים לירידה בכמות ואיכות הזרע יש השלכות חמורות בתחומים אחרים: בשנים האחרונות התברר כי גברים עם איכות זרע ירודה עלולים להיות בסיכון מוגבר למגוון של מחלות. לפי ד"ר חגי לוין "בהינתן חשיבות ספירות הזרע לפוריות הגברית ובריאות האנושית, מחקר זה הוא קריאת השכמה דחופה עבור חוקרים ורשויות בריאות מכל העולם, לחקור את הסיבות לצניחה המתמשכת בספירת הזרע, מתוך מטרה מניעתית עולמית".[3][1]

גורמים חשודים בירידה בפוריות גברים

יש גורמים שונים שידוע כי הם פוגעים בפוריות הגבר כמו חימום יתר של האשכים עקב לבישת מכנסיים הדוקים, או עישון טבק. עם זאת גורמים אלה אינם חשודים כגורם עיקרי לירידה בספירת הזרע בקרב האוכלוסייה שכן גורמים אלה לא עלו ב-40 השנים האחרונות במדינות מערביות.

החוקרים חושדים בסוגים שונים של זיהום סביבתי כי הם גורמים לפגיעה באיכות הזרע. בין הגורמים החשודים נמצאים חומרי הדברה, ופתלטים. כמו כן יש טענות כי השמנה ואורח חיים יושבני מקטינים את ספירת הזרע. [1]

מטא אנליזה משנת 2016 בדקה 1314 מחקרים על הקשר בין משבש אנדוקריני לבין פגיעות שונות בפוריות הגברית, וזיהתה 33 מחקרים שהתאימו לקריטריונים שהוגדרו מתוכם 28 מחקרי אוכלוסיה. המחקרים בדקו קשרים בין מזהמים אורגניים עמידים ותרכובות מטבוליזה מהירות (פתלטים וביספנול A) לבין פגיעה בפוריות גברית. הסיכון המוגבר עקב חשיפה לכלל סוגי החומרים (OR) היה 1.11 - כלומר עליה של 11% בסיכון. בחינה של 4 קבוצות חומרים מסויימות הניבה הגברת הסיכון ב-35%. הנתונים לא העידו כי סיכון זה מונע על ידי הפרעה מסויימת. החוקרים מסכמים כי המחקר האפידימולוגי הנוכחי מראה הגדלה קטנה בסיכון לפוריות גברים עקב חשיפה בזמן היותם עוברים או ילדים קטנים לכמה קבוצות מזהמים אורגניים יציבים המוגדרים כמשבש אנדוקריני אבל כמות הראיות מוגבלת. מחקרים נוספים בעתיד עשויים לשנות את משקל הראיות בכיוונים שונים. החוקרים לא מצאו הטיות מחקריות אבל גם לא מצאו לקשרי חשיפה - תגובה. יש פחות מידי מחקרים על משבשים אנדוקריניים של תרכובות מטבוליזה מהירות ועל קשרים ספציפיים בין חשיפה לתוצאות. במיוחד יש פער בנתונים על ההשפעות ארוכות טווח של חשיפה על איכות הזרע וסרטן האשכים. החוקרים מקווים כי מחקר עתידי יספק תשובות בנושא זה. [6]

חומרי הדברה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של חומרי הדברה

מחקרים על בעלי חיים מצביעים על כך שחומרי הדברה יכולים לפגוע בתהליך יצירת תאי זרע (Spermatogenesis) באמצעות מספר אפיקים כמו הגברת הסטרס החמצוני,[7] הפרעה למסלולים הורמונליים [8] [9] או אלקלציה של מבנה הכרומטין (ה-DNA יחד עם החלבונים הנלווים אליו) של תאי הזרע. [10][11]

חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. [12] [13] פירוש הדבר כי חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום של חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב נדידת חומרי הדברה - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב זיהום מים או זיהום קרקע בחומרי הדברה.

בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוהה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא הייתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוהה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוהה של חומרי הדברה, הייתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירה זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב-32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירות וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולוגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום [14] במחקר דומה משנת 2016 נמצא כי גברים שצרכו כמות נמוכה של פירות וירקות עם שאריות רבות של ריסוס היו בעלי ספירת זרע גבוהה יותר. [15]

DBCP ופגיעה בעובדי הדברה וחקלאות

חומר ההדברה DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים דאו כימיקלים ושל כימיקלים. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [4]

בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה סוכנות הסביבה של האו"ם על שימוש בחומר בשנת 1979.[5] עם זאת החומר גורם לזיהום קרקע וזיהום מי תהום גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. [16]

עובדים בתאגיד דאו כימיקלים שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה ל-DBCP. העקרות הזו היתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב-1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר.

אבל למרות הזהרות אלה. חברת המזון דול שהשתמשה בכימיקל על מטעי הבננות שלה באמריקה הלטינית איימה לתבוע את חברת דאו כימיקלים אם זה תפסיק לייצר את החומר. דאו שלחה את החומר לדול. לפי המגזין Mother Jones החברה המשיכה להשתמש בחומר עד שנת 1980. [6] לפי הסרט התיעודי "בננות" החברה המשיכה את השימוש בחומר עד שנת 1982. [7]

תביעות של עובדים נגד חברת דול הצליחו בתחילה. בשנת 1992 מעל 1,000 עובדים בקוסטה-ריקה זכו בתביעה של 20 מיליון דולר מולה. בשנת 1993 תביעה ייצוגית נוספת נגד דול, דאו, של וחברות נוספות הובילה להסדר בסך 41 מיליון דולר עבור עובדים מקוסטה-ריקה, אקוודור, אל סלבדור, גוואטמלה, ניקרגואה והפיליפינים. [8]

תביעה של עובדים מניקרגואה נגד דאו ודול הסתיימה בהרשעה בסך 600 מיליון דולר. ניסיון לאכוף תביעה זו גם בארצות הברית נתקל בהתנגדות של בית המשפט שטען שבלתי אפשרי להוכיח את סיבת הנזק. בשנת 2007 פסקו מושבעים בארצות הברית נגד תאגיד המזון DOLE וחייבו אותו לשלם פיצוי של 3.2 מיליון דולר לשישה חקלאים בניקרגואה. דול השתמשה ב-DBCP כדי להרוג נמטודות שתוקפות שורשים של עצי בננה, החברה ידעה על כך אבל לא הזהירה את החקלאים. [1] בשנת 2009 דחתה השופטת Victoria Cheney את התביעה בטענה שעורך הדין מניקרגואה, Juan Dominguez, זייף עדויות של עובדים. התביעות נדחו על סמך עדויות של עדים אנונימיים בטענה כי אם יחשפו עדים אלה יש חשש לחייהם. [9][10] מאוחר יותר טענו עורכי הדין של התובעים כי העדים האנונימיים העידו לטובת דול בגלל שוחד. [11] בשנת 2011 זוכה עורך הדין Dominguez על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה (State Bar) מכל חשד של עשיית אי-צדק. [12] תביעות של עובדים מהפיליפינים נגד חברת דול נדחו על ידי בית המשפט הגבוה בארצות הברית ובפיליפינים בטענות שקשה להוכיח היבט של סיבה ותוצאה בבית המשפט. [13]

פתלטים

פתלטים הם משפחת חומרים המשמשים בתעשיית הפלסטיק כדי להפוך סוגי פלסטיק שונים, במיוחד PVC, מקשיח לגמיש. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד. החשיפה לפתלטים יכולה להיות דרך מגע, דרך התמוססות שלהם לתוך מזון או משקה או דרך בליעה של אבק המכיל פתלטים. בניגוד לחלק מהמזהמים פתלטים אינם מצטברים בגוף אלא נפלטים בשתן. תכנית התעודה "המערכת" של ערוץ 2, הדגימה בשנת 2016 כיצד פתלטים שהיו במיכלי פלסטיק חד-פעמיים גמישים חדרו לתוך המזון עקב חימום של המיכל במיקרוגל. [17] לפי מחקר של משרד הבריאות משנת 2012, כמעט אצל כל הישראלים - מעל 90%, נמצאו תוצרי פירוק של פתלטים בשתן, תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. [18]

השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר עתידנו הגנוב, מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם כימיקלים משבשי הורמונים כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר, פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים לשיבוש אנדוקריני, וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תורג'מן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע וכן לירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, סרטנים תלויי הורמונים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. [17]

לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפתלטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה לשינוי הורמונלי. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, וטרטוגניות (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. [19] מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.[20]

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת. החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. [21]

מחקר משנת 2010 מצא קשר בין חשיפה של עוברים לפתלטים ובין בעיות התנהגותיות וקוגניטיביות שבאו לידי ביטוי בגילויי אגרסיביות, היפראקטיביות וקושי לשלוט על רגשות.[22] הספרות המדעית קושרת בין חשיפה לפתלטים ובין היפוספדיאס (מום מולד במערכת המין הזכרית) והופעה מוקדמת של ניצן השד בקרב בנות. [23]

צריכה של משקאות ממותקים

מחקר משנת 2014 מצא כי צריכה של משקאות ממותקים בסוכר בקרב גברים צעירים מקושרת מבחינה סטטיסטית ליכולת התנועה של הזרע. גברים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת משקאות ממותקים (1.3 מנות ומעלה ביום) היו בעלי אחוזי התקדמות קטנה יותר בשיעור של 10% לעומת גברים בעלי צריכה נמוכה של משקאות ממותקים (0.2 מנות ליום). קשר זה היה חזק יותר בקרב גברים רזים ולא היה קיים בקרב גברים שמנים או בעלי משקל גבוה. צריכת משקאות ממותקים לא הייתה קשורה לפרמטרים אחרים של איכות הזרע. [24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נטע אחיטוב, ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות, הארץ, 15 בנובמבר 2017
  2. ^ מירי קליין, סיבות לספירת זרע נמוכה - והפתרונות מערכת אינפומד 04/02/2016
  3. ^ [Albert Salas-Huetos, Mònica Bulló, Jordi Salas-Salvadó; Dietary patterns, foods and nutrients in male fertility parameters and fecundability: a systematic review of observational studies, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 4, 1 July 2017, Pages 371–389, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx006]
  4. ^ צפריר רינת, ירידה דרמטית באיכות וכמות תאי הזרע של גברים, הארץ, 13.12.2012
  5. ^ Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022
  6. ^ Jens Peter Bonde, Esben Meulengracht Flachs, Susie Rimborg, Clara Helene Glazer, Aleksander Giwercman, Cecilia Høst Ramlau-Hansen, Karin Sørig Hougaard, Birgit Bjerre Høyer, Katia Keglberg Hærvig, Sesilje Bondo Petersen, Lars Rylander, Ina Olmer Specht, Gunnar Toft, Elvira Vaclavik Bräuner; The epidemiologic evidence linking prenatal and postnatal exposure to endocrine disrupting chemicals with male reproductive disorders: a systematic review and meta-analysis, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 1, 1 December 2016, Pages 104–125, https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036
  7. ^ Abdollahi M, Ranjbar A, Shadnia S, Nikfar S, Rezaie A. Pesticides and oxidative stress: a review. Med Sci Monit 2004;10:RA141–7.
  8. ^ Chen H, Xiao J, Hu G, Zhou J, Xiao H, Wang X. Estrogenicity of organophosphorus and pyrethroid pesticides. J Toxicol Environ Health A 2002;65:1419–35.
  9. ^ He J, Chen J, Liu R, Wang S, Song L, Chang HC, Wang X. Alterations of FSH-stimulated progesterone production and calcium homeostasis in primarily cultured human luteinizing-granulosa cells induced by fenvalerate. Toxicology 2004;203:61–8.
  10. ^ Rahman MF, Mahboob M, Danadevi K, Saleha Banu B, Grover P. Assessment of genotoxic effects of chloropyriphos and acephate by the comet assay in mice leucocytes. Mutat Res 2002;516:139–47.
  11. ^ Amer SM, Aly FA. Genotoxic effect of 2,4-dichlorophenoxy acetic acid and its metabolite 2,4-dichlorophenol in mouse. Mutat Res 2001;494:1–12.
  12. ^ Perry MJ. Effects of environmental and occupational pesticide exposure on human sperm: a systematic review. Hum Reprod Update 2008;14:233–42
  13. ^ Martenies SE, Perry MJ. Environmental and occupational pesticide exposure and human sperm parameters: a systematic review. Toxicology 2013;307:66–73.
  14. ^ Chiu, Y.H. et al. “Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.
  15. ^ Chiu, Yu-Han et al. “Intake of Fruits and Vegetables with Low-to-Moderate Pesticide Residues Is Positively Associated with Semen-Quality Parameters among Young Healthy Men.” The Journal of Nutrition 146.5 (2016): 1084–1092. PMC. Web. 21 Nov. 2017.
  16. ^ "Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989
  17. ^ 17.0 17.1 אבי מאור מרזוק, מיקי חיימוביץ' זהירות פלסטיק "המערכת", רשת ערוץ 2, 22.12.2016
  18. ^ פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל, משרד הבריאות, 2012
  19. ^ The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292
  20. ^ Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat Hallmark N et al, Environ Health Perspect, 2007
  21. ^ Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth, 2013
  22. ^ Stephanie M. Engel et al, Prenatal Phthalate Exposure Is Associated with Childhood Behavior and Executive Functioning Environ Health Perspect 118:565-571 (2010).
  23. ^ משבשי המערכת האנדוקריניתהקרן לבריאות וסביבה
  24. ^ Chiu YH eat al, Sugar-sweetened beverage intake in relation to semen quality and reproductive hormone levels in young men., Hum Reprod. 2014 Jul;29(7):1575-84. Epub 2014 May 8
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=ירידה_בפוריות_גברים&oldid=123022"