חינוך לעתיד מקיים- תיווך בין נחלת הכלל לבין כלכלה גלובלית

זהו מאמר דעה מאת Neriah. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

" תפקיד המחנך בעידן של כלכלה וטכנולוגיה גלובלית המובילה לדילדול מתמשך של משאבי כדור הארץ ומערכות החיים שלו, חשוב להימנע מטעויות העבר והווה של הרפורמציה של החינוך המערבי".

תרומה של זרם החינוך הפרגמטי למשבר הסביבתי

הוגי הדעות ג'ון דיואי ופאולו פריירה ואישים נוספים מזרם החינוך הפרגמטי האמינו שיש גישה אחת אמיתית ללמידה. שניהם האמינו שיש לבנות את הידע מחדש על חשבון המסורת. אסכולת החינוך שלהם השפיעה על החינוך בעולם כולו הן בארצות המערביות ולא מערביות.

הרפורמה החינוכית נשענת על אסכולה זו תרמה למשבר הסביבתי. בויכוח נגד היכולת של ידע לעבור בין הדורות הם לא לקחו בחשבון את המשבר הסביבתי. הם גם התעלמו מההבדלים שיש בערכים ובידע שיש לתרבויות השונות ברחבי העולם.

בנוסף התפיסה המערבית הלינארית, אנתרופוצנטרית, אינדוידואליסטית ופיתוח תרבותי מבוססת על תרבות מערבית תעשייתית תרם רבות למשבר הסביבתי של ימינו. החינוך הפרגמטי עזר להפיץ את הערכים הללו בכך עזר להוביל את המשבר הסביבתי.

המחנך והחינוך לעתיד מקיים

אנשי החינוך המעונינים לתרום ולקדם עתיד מקיים צריכים להימנע מללכת בזרמי החינוך המערביים.

ראשית, עליהם להבין שיש דרכים שונות לרכישת ידע המבוססת על מערכות העברת הידע והמסורת של התרבויות השונות. בתוך תרבויות אלו מוצפן הידע הבין-דורי של מבנה המערכות האקולוגיות המקומיות.

שנית, יש לתת דגש על לימוד של הסביבה הטבעית המקומית, משאבי הטבע והתחדשותם ולא על אזורים וארצות רחוקים ופיתוח כלכלי של מקומות אלו (bioregions) .

המחנך נדרש להתייחסות לשני אתגריים עיקריים בחינוך, הראשון הוא התרבות והמשבר הסביבתי, והשני, הגלובליזציה והתרבות התעשייתית המערבית. המחנכים אינם יכולים לשנות את תרבות המערבית ולמנוע את השינויים החלים על המערכות הטבעיות, כלמור אין בכוחם לשנות את התרבות הקפיטליסטית. הם כן יכולים להתייחס להשלכות בטווח הרחוק של נחלת הכלל שמושפעים מתרבות התעשייתית ומתרבות הצריכה. מצד אחד, הם יכולים להשפיע על הקטנת ההשפעות של הכלכלה העולמית והטכנולוגיה הגלובלית על נחלת הכלל, ומצד שני לחזק את הלימוד על נחלת הכלל התרבותית ונחלת הכלל המקומית.

נחלת כלל התרבותית מבוסס על נחלת הכלל הסביבתית. נחלת הכלל התרבותית היא מגוונת ושונה מאוד מאזור לאזור אך ההגדרה המשותפת לכולן היא שהיא איננה מושפעת מהתיעוש והצורך של החברה לתת מחיר לכל דבר.

החינוך לקיימות בעולם של ריבוי- תרבויות

החינוך צריך להיות מבוסס על חינוך "ישן" תרבותי, מקומי. חינוך מסורתי ולא פרוגרסיבי שמתייחס להבניית ידע חדש. הידע המסורתי המקומי המבוסס על הסביבה הפיסית המקומית צריך להיות מרכיב חשוב בחינוך.

המחנך צריך להיות מתווך בין התרבויות השונות. בין התרבות המקומית הלא מערבית לבין התרבות המערבית התעשייתית.

• להבהיר ולבאר איך אפשר ליצור שילוב בין התרביות השונות בחיי היום יום.
• להראות איך אפשר לשמר את התרבות המקומית, שהיא בדרך כלל מקיימת יותר וסביבתית יותר עם תרבות המערבית.
• לתרום לחידוש הכלכלה המקומית.
• לקדם לימוד מ"זקני השבט"
• להראות שיש הבדלים בשפה, במושגים השונים ובדימויים של התרבויות.
• לבקר את המדע ולהראות שלעיתים למרות שהמדע חוקר את הטבע, המחקר המדעי יכול לפגוע בנחלת הכלל התרבותית והסביבתית.
• להבהיר כיצד מצד אחת טכנולוגיה יכולה לתרום לתלמיד ומצד שני היא יכולה לפגוע בנחלת הכלל ובקניין הרוחני-תרבותי של החברה האנושית.
• להראות שהמסורת חשובה לחברה האנושית. והיחס של המסורת בתרבות המערבית הוא שונה מהיחס למסורת בשאר התרבויות.
• להראות כי האינדיבידואליזם נתפס בצורה שונה על ידי תרבויות לא מערביות.

המחנך צריך להיות המגשר בין התרבויות השונות. להיות המתווך בין הידע המערבי לבין נחלת הכלל התרבותית.