חוק ההסדרים/שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה
תקציר
מתן סמכויות מעצר לפקחים.
- עמודים 76-77 בהצעת מדיניות 2009
- החלטת ממשלה מס' 4009, שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה
- סעיף 6 בהצעת חוק ההסדרים 2009
- סעיף 31 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- לא רק השוטרים יכולים: הפקחים העירוניים יוכלו לבצע מעצרים, באתר TheMarker, 04/08/08
- לא רק דו"חות: הפקחים העירוניים יורשו בקרוב לבצע מעצרים של אזרחים כאילו היו שוטרים מן המניין, באתר גלובס, 04/08/08
ניתוחים והשפעות
הסמכת עשרות אלפי פקחים לתפקידי שיטור היא החלטה כבדת משקל, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על אמינותו של מערך שלטון החוק. הצעת ההחלטה לא נבחנה בידי הגורמים המשפטיים ברצינות מספקת, לגבי עצם האצלת הסמכות, ולא נקבעו הסייגים ההולמים להאצלת הסמכות, להפעלתה ולבקרה עליה. למרות זאת היא מובאת לחקיקה חפוזה בכנסת. כל זאת בנוסף לכך שאין להחלטה זו קשר ישיר לתקציב המדינה.
דברי הסבר
הצעת מדיניות 2009
הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית במאבק באלימות בראשות רב ניצב בדימוס יעקב טרנר (להלן – הוועדה) הוקמה לשם מציאת פתרונות ודרכים להפחתת הפשיעה ולמיגורה. הוועדה בחנה שתי סוגיות עיקריות ככלים למאבק בתופעת האלימות במסגרת הרשויות המקומיות: "שיטור "קהילתי" ו"משטרה עירונית".
עבודת הוועדה הצביעה על קיומן של נקודות תורפה רבות במצב הנוכחי, ביניהן היעדר סמכויות אכיפה מספקות בידי פקחי הרשויות המקומיות. על כן, אחת מהמלצות הועדה הייתה להרחיב את סמכויות פקחי הרשויות המקומיות כך שתהיינה קרובות ככל הניתן לסמכויות שוטר. הוועדה קבעה, כי "הסמכות החשובה ביותר החסרה לפקחים, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם כיום, היא סמכות העיכוב בשטח, שתכלול את הסמכות להביא את העצור לתחנת המשטרה". ועדת השרים למאבק באלימות אימצה את המלצות הוועדה האמורות וקבעה בהחלטתה שמספרה אלמ/24 מיום 26.10.2005, כי משרד הפנים, בתיאום עם המשרדים הרלבנטיים, יגישו תזכיר חוק להרחבת סמכויות פקחי הרשויות המקומיות כך שיכללו, בין השאר, גם סמכות לעכב חשוד וסמכות לדרוש מהחשוד להתלוות עימם לתחנת המשטרה, וכי במקרה של סירוב לדרישה כאמור – גם סמכות שימוש בכח סביר לצורך כפיית דרישת ההתלוות.
בהתאם לכך, הממשלה הורתה על הפצת תזכיר חוק כאמור תוך 90 ימים, אשר טרם הופץ נכון למועד זה.
אשר על כן, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ולאפשר "גיוס" גופים ציבוריים נוספים לצורך התמודדות רציפה ויעילה עם תופעת הפשיעה, תוך שיפור איכות החיים וביטחונם האישי של התושבים, מוצע להעניק את כל הסמכויות הקבועות בחוק למאבטח גם לפקחי רשויות מקומיות, בכפוף להסמכת השר לבטחון פנים. כמו כן, מוצע להעניק גם סמכות דרישה להתלוות עימו לתחנת המשטרה ושימוש בכח סביר במקרה של סירוב.
מתן סמכויות כאמור נועד לסייע, ללא תוספת משאבים נוספת, לתגבור משמעותי של גורמי אכיפת החוק – תוספת של אלפי לובשי מדים שקיבלו הכשרה מתאימה – ובכך להביא להגברת הביטחון האישי של כלל הציבור. זאת ועוד, הדבר יאפשר הסטת אלפי שוטרים מהערים לפריפריה.
כמו כן מוצע לבחון את הרחבת סמכויות פקחי רשויות מקומיות גם בתחום התעבורה באמצעות צוות בינמשרדי אשר הרכבו מפורט בהחלטה.
הצעת חוק ההסדרים 2009
בשנים האחרונות גובר הצורך במציאת פתרונות ודרכים להפחתת הפשיעה ולמיגורה. לשם כך הוקמה הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית במאבק באלימות, בראשות רב ניצב בדימוס יעקב טרנר (להלן – הוועדה), אשר בחנה כלים למאבק בתופעת האלימות.
עבודת הוועדה הצביעה על קיומן של נקודות תורפה רבות במצב הנוכחי, ביניהן העדר סמכויות אכיפה מספקות בידי פקחי הרשויות המקומיות, המצויים דרך קבע במרכזים ציבוריים שבהם מתגלות תופעות אלימות.
על כן, אחת מהמלצות הוועדה היתה להרחיב את סמכויות פקחי הרשויות המקומיות. הוועדה קבעה כי "הסמכות החשובה ביותר החסרה לפקחים, כדי שיוכלו למלא את תפקידם כיום, היא סמכות העיכוב בשטח, שתכלול את הסמכות להביא את העצור לתחנת המשטרה". התנאים להרחבת סמכויות הפקחים גובשו במסגרת ועדה בין-משרדית נוספת בראשות רב ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי.
לפיכך, כדי לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ולאפשר "גיוס" גופים ציבוריים נוספים לצורך התמודדות רציפה ויעילה עם תופעת הפשיעה, תוך שיפור איכות החיים וביטחונם האישי של התושבים, מוצע להעניק את כל הסמכויות הנתונות למאבטח בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 – גם לפקחי רשויות מקומיות, בכפוף להסמכת השר לביטחון הפנים. כמו כן, מוצע להעניק לפקח סמכות לדרוש מחשוד שעוכב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, להילוות עמו לתחנת המשטרה כדי למסרו לידי שוטר, לרבות שימוש בכוח סביר במקרה של סירוב מצד החשוד.
בהסמכה לפי התיקון המוצע יקבע השר לביטחון הפנים באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית יהיה פקח רשאי להפעיל את סמכויותיו. פקח יעשה שימוש בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, כשהוא לבוש מדי פקח ותג זיהוי וכשיש בידו תעודת פקח. תוקף תעודת הפקח יהיה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות בנות שלוש שנים כל אחת.
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות.
הצעת חוק ההסדרים 2009-2010
בשנים האחרונות גובר הצורך במציאת פתרונות ודרכים להפחתת הפשיעה ולמיגורה. לשם כך הוקמה הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית במאבק באלימות, בראשות רב-ניצב בדימוס יעקב טרנר (להלן – הוועדה), אשר בחנה כלים למאבק בתופעת האלימות.
עבודת הוועדה הצביעה על קיומן של נקודות תורפה רבות במצב הנוכחי, ביניהן העדר סמכויות אכיפה מספקות בידי פקחי הרשויות המקומיות, המצויים דרך קבע במרכזים ציבוריים שבהם מתגלות תופעות אלימות.
על כן, אחת מהמלצות הוועדה היתה להרחיב את סמכויות פקחי הרשויות המקומיות. הוועדה קבעה כי "הסמכות החשובה ביותר החסרה לפקחים, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם כיום, היא סמכות העיכוב בשטח, שתכלול את הסמכות להביא את העצור לתחנת המשטרה". התנאים להרחבת סמכויות הפקחים גובשו במסגרת ועדה בין-משרדית נוספת בראשות רב-ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי.
לפיכך, כדי לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ולאפשר "גיוס" גופים ציבוריים נוספים לצורך התמודדות רציפה ויעילה עם תופעת הפשיעה, תוך שיפור איכות החיים וביטחונם האישי של התושבים, מוצע להעניק את כל הסמכויות הנתונות למאבטח בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 – גם לפקחי רשויות מקומיות, בכפוף להסמכת השר לביטחון הפנים. כמו כן, מוצע להעניק לפקח סמכות לדרוש מחשוד שעוכב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, להילוות עמו לתחנת המשטרה כדי למסרו לידי שוטר, לרבות שימוש בכוח סביר במקרה של סירוב מצד החשוד.
בהסמכה לפי התיקון המוצע יקבע השר לביטחון הפנים באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית יהיה פקח רשאי להפעיל את סמכויותיו. פקח יעשה שימוש בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, כשהוא לבוש מדי פקח ותג זיהוי וכשיש בידו תעודת פקח. תוקף תעודת הפקח יהיה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות.