חוק ההסדרים/שיפור הליכי רישוי עסקים
תקציר
"מסלול ירוק" לרישוי עסקים
- עמוד 61 בהצעת מדיניות 2009
- החלטת ממשלה מס' 4000, שיפור הליכי רישוי עסקים
- סעיפים 10, 11 ו-12 בהצעת חוק ההסדרים 2009
- פרק ב', סעיפים 2-4 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (חוק רישוי עסקים)
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
ניתוחים והשפעות
לסעיפים אלו אין שום קשר לתקציב המדינה. האוצר משתמש בהצעת המחליטים רק כזרז.
דברי הסבר
הצעת מדיניות 2009
בהחלטת הממשלה מספר 1264 מיום 25 בפברואר 2007 אושרו מסקנות הועדה לשיפור וייעול תהליכי רישוי העסקים בישראל בראשות הממונה על התקציבים דאז מר קובי הבר (להלן – ועדת הבר). ההחלטה הנחתה את שר הפנים, בתאום עם שרי האוצר, המשפטים והשרים הרלוונטיים, להכין טיוטת חקיקה ליישום המלצות הועדה. בעקבות החלטת הממשלה האמורה הוקם צוות בינמשרדי לקידום המלצות הועדה (להלן – הצוות הבינמשרדי).
אחת ההמלצות החשובות של הועדה, אותה מקדם הצוות הבינמשרדי, הנה יצירת מסלול מהיר לרישוי עסקים (להלן – "המסלול הירוק"). מסלול זה יסייע לזרז השגת רישיון עסק לעסקים אשר רמת הסיכון בהם נמוכה ותהליכי הרישוי לגביהם פשוטים. המסלול הירוק יצמצם את החיכוך בין רשויות הרישוי ונותני האישורים לבין העסקים, במקומות שבהם חיכוך זה אינו דרוש.
הצוות הבינמשרדי גיבש רשימה של תחומי עיסוק אשר יופנו למסלול הירוק. במסלול זה יוענק לעסקים, באופן אוטומטי, היתר זמני להפעלת העסק, לפרק זמן של שנה, כנגד הגשת בקשה והצהרת המלצה מרכזית נוספת של ועדה לרפורמה ברישוי עסקים הנה גיבוש מפרט אחיד לרישוי עסקים. אחת הבעיות המשמעותיות עבור העסקים הינה חוסר הודאות באשר לתנאי הרישוי, הן בטרם רישוי העסק והן לאחר קבלת הרישיון, בהפעלה השוטפת של העסק. לצורך פתרונה, ועל מנת להפחית את רמת אי הוודאות לעסקים הוחלט כי הצוות הבינמשרדי יגבש מפרט אחיד לרישוי עסקים. המפרט יביא להאחדת התנאים לרישוי העסק לסוגי העסקים השונים ומניעת סתירות ביניהם. כמו כן, המפרט יקבע כללים לביצוע שינויים במהלך תקופת הרישוי ויקבע תקופת הסתגלות שלא תפחת משלוש שנים לשינויים בתנאי הרישוי. עסקים שאינם מתאימים למפרט האחיד, בשל מאפייניהם המיוחדים, יטופלו במסלול רישוי מיוחד.
על מנת ליישם את המנגנונים המצוינים לעיל מוצע לקבוע בחקיקה הליך רישוי ירוק וכן יצירת מפרט אחיד לרישוי עסקים, אשר הכללים לגביהם יפורטו בתקנות שיתקין שר הפנים. כן מוצע להטיל על שר הפנים לקבוע בצו את סוגי העיסוקים המתאימים למסלול רישוי ירוק וכן את סוגי העיסוקים שאינם מתאימים למפרט האחיד בשל מאפייניהם המיוחדים, ואשר לגביהם יקבע השר כללים מיוחדים בתקנות.
החלטת ממשלה 4000
ליישם את המלצת הוועדה הציבורית לשיפור וייעול תהליכי רישוי העסקים בישראל (להלן – הועדה הציבורית), ולשם כך:
1. לתקן את חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – "חוק רישוי עסקים"), כך שיקבעו בו, בהתאם להמלצות הועדה הציבורית, הוראות היוצרות הליך רישוי עסק במסלול ירוק.
2. לתקן את חוק רישוי עסקים, כך שייקבעו בו, בהתאם להמלצות הועדה הציבורית, הוראות שיאפשרו קביעת מפרט אחיד לרישוי עסקים, במטרה להביא להאחדת התנאים לרישוי עסק בכלל הרשויות המקומיות, בהתאם לסוג העסק, ולקביעת כללים בנוגע לביצוע שינויים בתנאים אלה. כן ייקבעו הוראות שיאפשרו קביעת כללים לעניין רישוי עסקים שאינם מתאימים לכללי המפרט האחיד, בשל מאפייניהם המיוחדים (להלן -"עיסוקים מיוחדים").
3. להורות לשר הפנים להתקין, תוך 90 יום מיום תיקון חוק רישוי עסקים כאמור בסעיפים 1 ו-2 להחלטה זו, תקנות לפי חוק זה, בהתאם להמלצות הועדה הבינמשרדית ליישום מסקנות הוועדה הציבורית (להלן – "הועדה הבינמשרדית"). התקנות יכללו, בין היתר, הוראות בנושאים הבאים:
- א. קביעת כללים להליך רישוי עסק במסלול ירוק.
- ב. קביעת מפרט אחיד להליך מתן רישיון עסק, לרבות כללים ביחס לשינוי התנאים לרישיון.
- ג. קביעת כללים להליך רישוי של עיסוקים מיוחדים.
- ד. קביעת מנגנון ערעור על החלטות בעניין רישיון עסק.
4. להורות לשר הפנים להתקין, תוך 90 יום מיום תיקון חוק רישוי עסקים כאמור בסעיפים 1 ו-2 להחלטה זו, צו, ובו פירוט סוגי עיסוקים טעוני רישוי, בהתאם להמלצות הועדה הבינמשרדית. צו זה יכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
- א. קביעת סוגי העיסוקים עליהם יחולו כללי רישוי עסק במסלול ירוק.
- ב. קביעת סוגי העיסוקים שייחשבו עיסוקים מיוחדים.
- ג. קביעת תוקף רישיון העסק.
- ד. קביעת מטרות הרישוי ביחס לכל עיסוק.
הצעת חוק ההסדרים 2009
בהחלטת ממשלה מס' 1264 מיום ז' באדר התשס"ז (25 בפברואר 2007) אושרו מסקנות הוועדה לשיפור ולייעול תהליכי רישוי העסקים בישראל, בראשות הממונה על התקציבים דאז מר קובי הבר (להלן – ועדת הבר). ההחלטה הנחתה את שר הפנים, בתיאום עם שר האוצר, שר המשפטים ושרים אחרים הנוגעים בדבר, להכין טיוטת חקיקה ליישום המלצות הוועדה. בעקבות החלטת הממשלה האמורה הוקם צוות בין–משרדי לקידום המלצות הוועדה ולגיבוש תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – הצוות הבין–משרדי).
הסעיף המוצע בא ליישם את תיקוני החקיקה האמורים. כנדבך עיקרי במסקנותיה, עמדה ועדת הבר על הצורך החיוני ביצירת מסלול רישוי מזורז לעסקים המתאפיינים בכך שרמת הסיכון בהפעלתם נמוכה ושתהליכי הרישוי לגביהם פשוטים באופן יחסי. מסלול רישוי זה, שמוצע לעגנו בהצעת החוק, יצמצם את החיכוך בין העסקים לבין רשויות הרישוי ונותני האישור (המוגדרים בסעיף 6 לחוק כשרים שקביעתם של העסקים טעוני הרישוי נעשתה בהתייעצות עמם, או מי שהם הסמיכו לכך), במקומות שבהם חיכוך זה אינו דרוש. עוד יצוין, כי לפי המצב הקיים, רוב רובם של העסקים טעוני הרישוי במדינת ישראל, נפתחים הלכה למעשה קודם לקבלת רישיון עסק כדין, והליכי הרישוי נשלמים רק תקופה ארוכה לאחר שהעסק החל לפעול. הליך של רישוי מזורז, יאפשר למבקשי רישיונות עסק, לקבל בתוך פרק זמן קצר, היתר חוקי להפעלת העסק, במקביל לקיומו של הליך הבדיקה הרגיל, הנדרש לצורך קבלת רישיון העסק.
הצוות הבין–משרדי גיבש, בהתאם לעמדות נותני האישור, רשימה של תחומי עיסוק אשר ייכללו במסגרת הליך הרישוי המזורז. במסלול זה, יוענק לעסקים בפרק זמן קצר ביותר היתר לשנה להפעלת העסק, וזאת כנגד הגשת בקשה והצהרת המבקש על עמידה בתנאי הרישוי (להלן – היתר מזורז). הגשת בקשה להיתר מזורז תיחשב גם כהגשת בקשה רגילה לרישיון עסק, כך שמיד עם הגשתה יחלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים לבחון את הבקשה בהליך הרגיל, כאשר העסק פועל בינתיים מכוח ההיתר המזורז. במהלך תקופת תוקפו של ההיתר המזורז יפעלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים, לפי העניין, בדרכים הקבועות למתן רישיון עסק קבוע, ולחילופין – אם יגלו כי העסק אינו עומד בתנאים הרלוונטיים, בניגוד להצהרת המבקש, יישלל מבעל העסק ההיתר המזורז ויבוטלו כל ההליכים הנוגעים לבקשה לרישיון העסק, שהגיש. על פי המוצע, אם לא קיבל בעל העסק רישיון בתוך שנת ההיתר, יקבל בעל העסק היתר מזורז לשנה נוספת, ואם לא יושלם הליך הרישוי גם בשנה הנוספת האמורה – יהפוך ההיתר המזורז לרישיון עסק קבוע. הרציונל העומד בבסיס הגדרתו של עסק כמתאים לרישוי מזורז הוא כי רמת הסיכון בהפעלת העסק נמוכה, בנסיבות שבהן לא הושלמו הליכי הרישוי של העסק והוא פועל ברציפות במשך שנתיים, ועל פי הצהרתו של בעליו מתקיימים בו כל תנאי הרישוי הקבועים לו, יש לאפשר לעסק פעילות רציפה, על בסיס רישיון עסק קבוע. אם יימצא בשלב מאוחר יותר כי העסק אינו מקיים את תנאי הרישוי, או כי ההצהרה שעל בסיסה ניתן הרישיון היא כוזבת יבוטל הרישיון, ויופעלו כנגד בעל העסק האמצעים העונשיים הקבועים לכך (ראו בהרחבה דברי הסבר לפסקאות (3) ו-(10) של סעיף 10 להצעת החוק).
המלצה מרכזית נוספת של ועדת הבר, שמוצע ליישמה בהצעת החוק, היא גיבוש מפרט אחיד לרישוי עסקים, שיכלול את התנאים והמסמכים הנדרשים מבעל עסק הן לצורך רישוי העסק והן לאחר רישויו לצורך הפעלתו השוטפת, זאת כדי להתמודד עם בעיית חוסר הוודאות של בעלי עסקים כיום באשר לתנאי הרישוי. כדי להפחית את רמת אי–הוודאות כאמור, הוחלט כי הצוות הבין–משרדי יגבש מפרט אחיד לרישוי עסקים, אשר יביא להאחדה מרבית של התנאים והמסמכים הנדרשים מטעמם של נותני האישור לצורך רישוי העסק ובמהלך הפעלתו, לסוגי העסקים השונים. על פי המוצע ייקבעו בתקנות הוראות לעניין ביצוע שינויים במפרט האחיד במהלך תקופת הרישוי, לרבות לעניין קביעת תקופת הסתגלות לשינוי בתנאי הרישוי. עוד מוצע כי עסקים שאינם מתאימים למפרט האחיד, בשל מורכבותם, יטופלו במסלול נפרד (ראו בהרחבה דברי הסבר לסעיף 10(12)).
הצעת חוק ההסדרים 2009-2010
בהחלטת ממשלה מס' 1264 מיום ז' באדר התשס"ז (25 בפברואר 2007) אושרו מסקנות הוועדה לשיפור ולייעול תהליכי רישוי העסקים בישראל, בראשות הממונה על התקציבים דאז מר קובי הבר (להלן – ועדת הבר). ההחלטה הנחתה את שר הפנים, בתיאום עם שר האוצר, שר המשפטים ושרים אחרים הנוגעים בדבר, להכין טיוטת חקיקה ליישום המלצות הוועדה. בעקבות החלטת הממשלה האמורה הוקם צוות בין-משרדי לקידום המלצות הוועדה ולגיבוש תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – הצוות הבין–משרדי). הסעיף המוצע בא ליישם את תיקוני החקיקה האמורים.
כנדבך עיקרי במסקנותיה, עמדה ועדת הבר על הצורך החיוני ביצירת מסלול רישוי מזורז לעסקים המתאפיינים בכך שרמת הסיכון בהפעלתם נמוכה ושתהליכי הרישוי לגביהם פשוטים באופן יחסי. מסלול רישוי זה, שמוצע לעגנו בהצעת החוק, יצמצם את החיכוך בין העסקים לבין רשויות הרישוי ונותני האישור (המוגדרים בסעיף 6 לחוק כשרים שקביעתם של העסקים טעוני הרישוי נעשתה בהתייעצות עמם, או מי שהם הסמיכו לכך), במקומות שבהם חיכוך זה אינו דרוש. עוד יצוין, כי לפי המצב הקיים, רוב רובם של העסקים טעוני הרישוי במדינת ישראל, נפתחים הלכה למעשה קודם לקבלת רישיון עסק כדין, והליכי הרישוי נשלמים רק תקופה ארוכה לאחר שהעסק החל לפעול. הליך של רישוי מזורז, יאפשר למבקשי רישיונות עסק, לקבל בתוך פרק זמן קצר, היתר חוקי להפעלת העסק, במקביל לקיומו של הליך הבדיקה הרגיל, הנדרש לצורך קבלת רישיון העסק.
הצוות הבין-משרדי גיבש, בהתאם לעמדות נותני האישור, רשימה של תחומי עיסוק אשר ייכללו במסגרת הליך הרישוי המזורז. במסלול זה, יוענק לעסקים בפרק הגשת בקשה והצהרת המבקש על עמידה בתנאי הרישוי (להלן – היתר מזורז). הגשת בקשה להיתר מזורז תיחשב גם כהגשת בקשה רגילה לרישיון עסק, כך שמיד עם הגשתה יחלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים לבחון את הבקשה בהליך הרגיל, כאשר העסק פועל בינתיים מכוח ההיתר המזורז. במהלך תקופת תוקפו של ההיתר המזורז יפעלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים, לפי העניין, בדרכים הקבועות למתן רישיון עסק קבוע, ולחילופין – אם יגלו כי העסק אינו עומד בתנאים הרלוונטיים, בניגוד להצהרת המבקש, יישלל מבעל העסק ההיתר המזורז ויבוטלו כל ההליכים הנוגעים לבקשה לרישיון העסק, שהגיש. על פי המוצע, אם לא קיבל בעל העסק רישיון בתוך שנת ההיתר, יקבל בעל העסק היתר מזורז לשנה נוספת, ואם לא יושלם הליך הרישוי גם בשנה הנוספת האמורה – יהפוך ההיתר המזורז לרישיון עסק קבוע. הרציונל העומד בבסיס הגדרתו של עסק כמתאים לרישוי מזורז הוא כי רמת הסיכון בהפעלת העסק נמוכה, בנסיבות שבהן לא הושלמו הליכי הרישוי של העסק והוא פועל ברציפות במשך שנתיים, ועל פי הצהרתו של בעליו מתקיימים בו כל תנאי הרישוי הקבועים לו, יש לאפשר לעסק פעילות רציפה, על בסיס רישיון עסק קבוע. אם יימצא בשלב מאוחר יותר כי העסק אינו מקיים את תנאי הרישוי, או כי ההצהרה שעל בסיסה ניתן הרישיון היא כוזבת יבוטל הרישיון, ויופעלו כנגד בעל העסק האמצעים העונשיים הקבועים לכך (ראו בהרחבה דברי הסבר לפסקאות (3) ו-(10) של סעיף 2 להצעת החוק).
המלצה מרכזית נוספת של ועדת הבר, שמוצע ליישמה בהצעת החוק, היא גיבוש מפרט אחיד לרישוי עסקים, שיכלול את התנאים והמסמכים הנדרשים מבעל עסק הן לצורך רישוי העסק והן לאחר רישויו לצורך הפעלתו השוטפת, זאת כדי להתמודד עם בעיית חוסר הוודאות של בעלי עסקים כיום באשר לתנאי הרישוי. כדי להפחית את רמת אי-הוודאות כאמור, הוחלט כי הצוות הבין-משרדי יגבש מפרט אחיד לרישוי עסקים, אשר יביא להאחדה מרבית של התנאים והמסמכים הנדרשים מטעמם של נותני האישור לצורך רישוי העסק ובמהלך הפעלתו, לסוגי העסקים השונים. על פי המוצע ייקבעו בתקנות הוראות לעניין ביצוע שינויים במפרט האחיד במהלך תקופת הרישוי, לרבות לעניין קביעת תקופת הסתגלות לשינוי בתנאי הרישוי. עוד מוצע כי עסקים שאינם מתאימים למפרט האחיד, בשל מורכבותם, יטופלו במסלול נפרד (ראו בהרחבה דברי הסבר לסעיף 2(12).
קישורים חיצוניים
י.אשל - ייעוץ ברישוי עסקים