הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: גרסת התוכנה שודרגה למדיה ויקי גרסה 1.35.

חוק ההסדרים/שיפור אופן הקצאת כספי קרן שמירת הניקיון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה הגנת הסביבה

תקציר

שינוי קריטריונים להקצאת כספי קרן שמירת הניקיון.

  • עמודים 53-54 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • עמוד 22 בקובץ תיקונים להצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 136, שיפור אופן הקצאת כספי קרן שמירת הניקיון
  • סעיפים 25-26 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

1. חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק הפיקדון) קובע הטלת פיקדון בסך 25 אג' על מכלי משקה. קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו על פי חוק הפיקדון מועברים לקרן לשמירת הניקיון, ומתנהלים בחשבון נפרד, יכולים לשמש לעידוד המיחזור של מכלי משקה, לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו וכן למטרות הקרן לפי הוראות סעיף 10(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

על פי הוראות החוק, הוצאת כספי הפיקדון למטרות שלעיל, דורשת אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הליך בירוקראטי מסורבל זה גורם קושי בשימוש כספי הפיקדון למטרות החוק ולמטרות נוספות, תוך הצטברות כספים בחשבון הפיקדון שאינם מנוצלים.

מוצע לתקן את חוק הפיקדון כך שתבוטל הדרישה לאישור ועדת הכלכלה לשימוש בכספי הפיקדון, בכדי להביא לניצול יעיל יותר של כספי הפיקדון ולאפשר למשרד להגנת הסביבה, כחלק מהרשות המבצעת, לבצע את תפקידיה וליישם את מדיניותה הסביבתית באופן אפקטיבי.

2. חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007 נכנס לתוקפו ב-1 ביולי 2007 ועניינו הטלת היטל על הטמנת פסולת באתרים לסילוק פסולת.

התיקון לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, הסדיר בחקיקה היטל על הטמנת פסולת שמטרתו לכלול במחיר הטמנת הפסולת גם את העלויות הסביבתיות החיצוניות-ובהן זיהום אוויר, זיהום מים, פגיעה בערך הקרקע ועלויות הנוצרות בשל הובלת הפסולת-אשר לא היו מגולמות קודם לכן במחיר הכניסה לאתרי סילוק פסולת בארץ, ועלותן הוטלה על המדינה. הטלת ההיטל תעודד את השימוש בשיטות טיפול חלופיות בפסולת שפגיעתן בסביבה פחותה מזו של ההטמנה – כגון הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור והשבה לאנרגיה – ותביא לחסכון בנפח קרקע להטמנת פסולת, הנמצא במחסור.

על פי ההסדר בחוק מוטלת חובה על מפעיל אתר לסילוק פסולת לשלם את היטל ההטמנה, על כל טון פסולת המוטמנת באתר. גובה ההיטל נקבע בהתאם לסוג הפסולת וייכנס באופן מדורג במשך חמש שנים.

כספי ההיטל משולמים ומתנהלים בחשבון נפרד בקרן לשמירת הניקיון. על פי נוסח החוק הקיים, כספי היטל ההטמנה ישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. על מנת לאפשר ניצול מרבי של כספי ההיטל וכן לאפשר סיוע לפעילויות סביבתיות נוספות וזאת תחת מגבלת התקציב מוצע להרחיב את אפשרויות התמיכה מכספי היטל ההטמנה לנושאים הבאים:

א. טכנולוגיות סביבתיות – באוגוסט 2008 התפרסם דו"ח הועדה הבין משרדית לעניין תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיות סביבה בישראל. בעקבות המלצות ועדה זו, החליט המשרד להגנת הסביבה כי יש לתמוך בתעשייה בתחום טכנולוגיות הסביבה, ולקדם תעשיה זו באופנים כגון תמיכה בהקמת יישום תעשייתי ראשון או הקמת מתקן הדגמה, אשר עניינם טכנולוגיות סביבה ישראליות. הקמת יישום תעשייתי ראשון או מתקן הדגמה הינם מחויבי המציאות לשם הדגמת ישימות הטכנולוגיה בפועל, ולשם קידום התעשייה העוסקת בטכנולוגיית סביבה.
ב. שיקום אתרי פסולת – ברחבי הארץ פזורים כ-100 אתרי פסולת שנסגרו, רובם חסרי תשתיות להגנה על הסביבה מפני זיהום. אתרים אלה מהווים פוטנציאל למפגעים סביבתיים כגון; זיהום אוויר מפליטת גזי חממה ובעירות, זיהום מים כתוצאה מחדירת תשטיפים אל הקרקע ואל מי התהום, מפגעים בטיחותיים כתוצאה מסכנת פיצוצים, שריפות וקריסת מדרונות לא יציביים ומפגעים נופיים-חזותיים. מלבד התועלות הסביבתיות שיופקו משיקום האתרים, ניתן להפיק משיקומם גם תועלות כלכליות בניצול השטחים המשוקמים למטרות פיתוח נדל"ן, תיירות, שטחים ציבוריים, ו/או הפקת אנרגיה מאיסוף ביוגז. הוקמה ועדת עבודה בינשמרדית שתפקידה להכין תכנית לאומית לשיקום אתרי פסולת, שתכלול קביעת מדיניות וסדר עדיפות לשיקום האתרים, והערכת עלויות השיקום. הועדה צפויה לסיים עבודתה במהלך שנת 2009. על כן מוצע לאפשר מימון של תוכנית הלאומית לשיקום אתרים מכספי היטל ההטמנה.
ג. טיפול במפגעי פסולת מסוכנת – בישראל קיימים מפגעי פסולת רבים כגון, המצאות אסבסט פריך בקרקעות בגליל המערבי, שפכים תעשייתיים ומשקעים של בוצה תעשייתית בנחלים אשר מצריכים טיפול מיוחד אשר כרוך בהוצאת משאבים רבים. על מנת לקדם את הטיפול במפגעים כאמור מוצע לאפשר לממן פעילויות טיפול במפגעים אלה מכספי היטל ההטמנה.
ד. חינוך והסברה – מעבר לנושא המוגדר כיום של עידוד השימוש באמצעים חלופיים להטמנה, לנושא הרחב יותר של חינוך לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. החינוך הסביבתי והגברת המודעות בקרב הציבור לשמירה על הסביבה, הם הבסיס לשינוי התנהגות הציבור ומעבר לצרכנות סביבתית והתנהגות על-פי עקרונות פיתוח בר קיימא. שינוי עמוק ומהותי זה יביא, בין היתר, גם לעידוד מטרות היטל ההטמנה של הפחתת כמויות הפסולת המועברת להטמנה.

הצעת חוק ההסדרים 2009-2010

סעיף 25

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק הפיקדון), קובע הטלת פיקדון בסך 25 אג' על מכלי משקה.

קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו על פי חוק הפיקדון, המועברים לקרן לשמירת הניקיון ומתנהלים בחשבון נפרד, יכולים לשמש לעידוד המיחזור של מכלי משקה, לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק הפיקדון או את אכיפת הוראותיו וכן למימוש מטרות הקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף 10(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

על פי הוראות סעיף 21 לחוק הפיקדון, לשם הוצאת כספי הפיקדון למטרות שפורטו לעיל נדרש אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הליך זה אורך זמן רב ובכך מקשה על השימוש בכספי הפיקדון ומביא להצטברות כספים בחשבון הפיקדון שאינם מנוצלים.

מוצע על כן לתקן את סעיף 21 לחוק הפיקדון כך שתבוטל הדרישה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לשימוש בכספי הפיקדון.

סעיף 26

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הניקיון), כנוסחו לאחר תיקונו בחוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, קובע היטל על הטמנת פסולת באתרים לסילוק פסולת.

סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון קובע כי כספי ההיטל יתנהלו בחשבון נפרד בקרן לשמירת הניקיון וישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. כדי לאפשר ניצול מרבי של כספי ההיטל וכן לסייע לפעילויות סביבתיות נוספות, תחת מגבלות התקציב, מוצע לתקן את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון ולהרחיב את אפשרויות התמיכה מכספי היטל ההטמנה לנושאים של שיקום אתרים לסילוק פסולת, טיפול במפגעי אסבסט ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה.