הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: גרסת התוכנה שודרגה למדיה ויקי גרסה 1.35.

חוק ההסדרים/מיקוד קצבאות סיעוד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009

תקציר

שינוי מבחני קצבאות הסיעוד – מי שהכנסתו עולה על 75% מהשכר הממוצע במשק, ינוכה מקצבתו 4.5% על כל 180 ש"ח ליחיד או 270 ש"ח לזוג.

  • עמוד 94 בהצעת מדיניות 2009
  • החלטת ממשלה מס' 4022, מיקוד קצבאות סיעוד
  • סעיף 55(2) בהצעת חוק ההסדרים 2009

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009

כיום, הזכות לקצבת סיעוד (להלן – הקצבה) ושיעורה מותנים במבחני הכנסה. מבוטח החי לבדו זכאי לקצבה מלאה אם הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי (7,663 ש”ח בחודש) (להלן – השכר הממוצע) וזכאי למחצית הקצבה, אם הכנסתו נעה בין השכר הממוצע לפעם וחצי השכר הממוצע. מבוטח החי עם בן זוג זכאי לקצבה מלאה אם הכנסותיהם אינן עולות על פעם וחצי השכר הממוצע; ולמחצית הקצבה, אם הכנסותיהם אינן גבוהות מ-2.25 השכר הממוצע.

המבחנים הקיימים כיום יוצרים עיוות, לפיו תוספת שקל אחד להכנסת משק הבית עלולה להביא להפחתה של 50% מהקצבה בבת אחת. מעבר לכך – המבחנים הקיימים מקלים עם בעלי ההכנסות הגבוהות. כך למשל, יחיד שהכנסתו מעל 11,000 שקלים חדשים או יחיד שיש עמו בן זוג והכנסתם הכוללת עולה על 17,000 שקלים חדשים יהיו זכאים לקצבת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. זאת, בזמן שבאמצעי טיפול אחרים, כגון קודים גריאטריים במשרד הבריאות, נערכים מבחני הכנסה קפדניים הכוללים גם בדיקה של הכנסות יתר בני המשפחה.

על מנת למנוע מצב בו תוספת זעירה בהכנסה תוביל להורדה של 50% מהקצבה, ולמקד את המשאבים בענף הסיעוד באוכלוסיות הנזקקות לכך, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שייקבע בו כי, מבוטח יחיד יהיה זכאי לקצבה מלאה אם הכנסתו החודשית אינה עולה על 75% מהשכר הממוצע ומבוטח שחי עם בן זוג יהיה זכאי לקצבה מלאה במידה שהכנסתם החודשית המשותפת אינה עולה על 100% מהשכר הממוצע. סכומי הכנסה חודשית הגבוהים מההכנסה המרבית כאמור, יובילו להפחתה של 4.5% מקצבת יחיד מלאה עבור כל 180 ש”ח הנוספים להכנסה החודשית של יחיד או 270 ש”ח הנוספים להכנסה החודשית של זוג. שינוי זה במבחני ההכנסה צפוי להביא לחיסכון של כ-100 מיליוני ש"ח בענף הסיעוד, ועל כן, מוצע להפחית בהתאם את השתתפות אוצר המדינה בענף הסיעוד בסכום זה.

הצעת חוק ההסדרים 2009

סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו גמלת סיעוד, קובע בסעיף קטן (ד)(1) כי הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. בהתאם לכך נקבעו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988.

לפי תקנות אלה, מבוטח החי לבדו זכאי לגמלת סיעוד בשיעורים שנקבעו בסעיף 224 (א) או (ב), לפי העניין, לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי, העומד כיום על 7,663 שקלים חדשים בחודש (בפרק זה – השכר הממוצע), וזכאי לגמלת סיעוד בשיעור של 50% מהשיעורים שנקבעו בסעיף 224(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, אם הכנסתו נעה בין השכר הממוצע לפעם וחצי השכר הממוצע. מבוטח החי עם בן זוג, זכאי לגמלת סיעוד בשיעורים שנקבעו בסעיף 224(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסותיהם המשותפות, שלו ושל בן זוגו, אינן עולות על פעם וחצי השכר הממוצע, וזכאי לגמלת סיעוד בשיעור של 50% מהשיעורים שנקבעו בסעיף 224(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסותיהם המשותפות נעות בין פעם וחצי השכר הממוצע לבין פעמיים ורבע השכר הממוצע. מבוטח שיש עמו ילד, זכאי לגמלת סיעוד בשיעורים שנקבעו בסעיף 224(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכומים שפורטו לעיל לגבי יחיד או לגבי מי שיש עמו בן זוג, לפי העניין, בתוספת סכום נוסף השווה למחצית השכר הממוצע בעד כל ילד, וזכאי לגמלת סיעוד בשיעור של מחצית מהשיעורים שנקבעו בסעיף 224(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי – אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכומים שפורטו לעיל לגבי יחיד או לגבי מי שיש עמו בן זוג, לפי העניין, בתוספת סכום נוסף הנע בין סכום השווה למחצית השכר הממוצע, בעד כל ילד, לבין סכום השווה לשלושה רבעים מהשכר הממוצע בעד כל ילד.

מבחני ההכנסה הנוהגים כיום יוצרים עיוות, שכן לפיהם תוספת של שקל אחד להכנסת משק הבית עלולה להביא להפחתה של מחצית מגמלת הסיעוד, בבת אחת. זאת ועוד, מבחני ההכנסה הקיימים מקלים באופן יחסי עם בעלי ההכנסות הגבוהות. כדי למנוע מצב שבו תוספת זעירה בהכנסה תוביל להפחתה של מחצית מהגמלה ולמקד את המשאבים בענף הסיעוד באוכלוסיות הנזקקות לכך, מוצע להחליף את סעיף 224(ד) לחוק הביטוח הלאומי כך שייקבע בו כי מבוטח יהיה זכאי לגמלת סיעוד, בשיעורים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, של סעיף 224, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – ההכנסה הקובעת):

(1) לגבי מבוטח שהוא יחיד – אם הכנסתו החודשית אינה עולה על סכום השווה ל- 75% מהשכר הממוצע;

(2) לגבי מבוטח שחי עם בן זוג – אם הכנסתו והכנסת בן זוגו אינן עולות על השכר הממוצע;

(3) לגבי מבוטח שיש עמו ילד – אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום שפורט בפסקאות (1) או (2) לעיל, לפי העניין, בתוספת סכום נוסף השווה לרבע השכר הממוצע, בעד כל ילד.

עוד מוצע לקבוע כי בשל סכומי הכנסה חודשית הגבוהים מההכנסה הקובעת (בפרק זה – הכנסה עודפת) יופחתו מגמלת הסיעוד המשולמת למבוטח, הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מבוטח שהוא יחיד – הסכום המתקבל מהכפלת 4.5% מקצבת יחיד מלאה כהגדרתה בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי (בפרק זה – קצבת יחיד מלאה), במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת ב-180;

(2) לגבי מבוטח שיש עמו בן זוג – הסכום המתקבל מהכפלת 4.5% מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת ב-270;

(3) לגבי מבוטח שיש עמו ילד – הסכום המתקבל מהכפלת 4.5% מקצבת יחיד מלאה במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת, בסכום השווה ל-180 או ל-270, לפי העניין, בצירוף 90 שקלים חדשים בעד כל ילד.

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

גם כיום, מי שהכנסתו מעל השכר הממוצע במשק מקבל רק מחצית משעות הסיעוד המגיעות לו. זהו ניסיון נוסף לפגוע בזקנים שאינם מאוד מאוד עניים. מי שהכנסתו 75% מהשכר הממוצע במשק אינו עשיר ואין הוא יכול להרשות לעצמו מטפל סיעודי באופן פרטי. מדובר בשירות חיוני, אשר יש לאפשר אותו לכל הזקוקים לו ולהרחיב אותו, ודאי לא לצמצמו.