חוק ההסדרים/מדיניות הממשלה בנושא עובדים לא ישראלים והגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים

⇒ חזור לחוק ההסדרים/2009

תקציר

צמצום מספר העובדים הזרים: הקטנת מספר ההיתרים בענף הסיעוד, החקלאות והמסעדות האתניות, העברת סמכויות אכיפה ועדכון קנסות, ייקור עלות ההעסקה ועוד.

עמודים 51-55 בהצעת מדיניות 2009
החלטת ממשלה מס' 3996, מדיניות הממשלה בנושא עובדים לא ישראליים והגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים
פרק ט"ו: עובדים זרים, סעיפים 52-54 בהצעת חוק ההסדרים 2009
עמודים 74-80 בהצעת מדיניות 2009-2010
החלטת ממשלה מס' 147, מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים
סעיף 16 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (העברת סמכויות אכיפה)
סעיפים 17-18 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (שינוי קנסות מנהליים)
סעיפים 19-20 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (הכפלת אגרות עובדים זרים)
סעיפים 21-22 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (הכפלת היטל עובדים זרים)

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

התאחדות הקבלנים: חוק ההסדרים ייצור מחסור בעובדי בניין ולעיכוב חמור במסירת דירות, באתר TheMarker‏, 13/08/2008
התאחדות הקבלנים: האוצר פועל לחסל תעסוקת עובדים פלסטינים, באתר nrg‏, 13/08/08 – בהתאחדות הקבלנים טוענים כי משרד האוצר מחסל את תעסוקת העובדים הפלסטינים בישראל. זאת בניגוד למדיניות הממשלה וההסכמים עם הרשות. מזהירים כי הפגיעה בענף תהיה מרחיקת לכת: דירות לא יימסרו בזמן ותירשם עליה נוספת במחירי הדירות
הישג לקבלנים: בוטל ההיטל על העסקת עובדים פלסטינים, באתר nrg‏, 14/05/09 – ההיטל שבוטל היה אמור להיות כלול בחוק ההסדרים, במסגרתו נאלצו הקבלנים לשלם למדינה 2,000 שקל בחודש עבור כל פועל פלסטיני, זאת בנוסף למשכורתו. כמו כן, עד אוקטובר 2010 תותר העסקתם של 8,000 עובדים זרים בענף הבניין
הקבלנים הצליחו להשאיר את העובדים הזרים בענף, באתר ynet, 14/05/09 – לחץ של ההתאחדות ביטל את הכוונה להביא את מספר העובדים הזרים לאפס בסוף השנה. במקביל גם תבוטל התוספת הכספית שהייתה אמורה להיגבות על העסקת עובדים פלסטינים

ניתוחים והשפעות

החקיקה בנושא זה ענפה מאוד ואין לחוק המוצמד לתקציב שום סיבה לעסוק בו. הדרישה שהמעסיק יוכיח שלא מצא עובד ישראלי מגוחכת. במקום לדרוש שהמעסיק יוכיח שהוא משלם לעובד לפחות את שכר המינימום במשק ועדיין לא מצא עובד ישראלי, נדרש ממנו להוכיח שלא מצא עובד כזה בשכר שהיה משלם לעובד זר.

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009

עקרונות מסמך האג'נדה הכלכלית-חברתית לישראל, 2008-2010, אומצו על ידי ממשלת ישראל ב-22.04.2007. בהמשך לכך, החליטה הממשלה על הקמת וועדה בין משרדית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר (להלן – "פורום האג'נדה") לשם תכנון מפורט של הצעדים הנדרשים ליישום ההמלצות שמסמך. במסגרת פורום האג'נדה הוקמה ופעלה הוועדה לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא-ישראלים (להלן – "הוועדה"), בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין. דוח הוועדה כלל ניתוח מקיף של השפעות ההעסקה של עובדים לא-ישראלים על המשק ועל החברה בישראל בכלל ובענפי המשק השונים.

הוועדה המליצה על שורה של צעדים שמטרתם לצמצם את היקף העסקתם של עובדים לא ישראלים ולהגביל את העסקתם רק למקרים בהם התועלת מכך תעלה על הפגיעה בשכר ובאפשרויות התעסוקה של ישראלים.

כמו כן המליצה הוועדה על הצבת יעדים כלליים למדיניות העסקת עובדים לא ישראלים – זרים ופלסטינים, ובהם יעדים בתחומי תפקודם של הגופים הממלכתיים המטפלים בעובדים הזרים ובתעסוקה של ישראלים, היקף ועלות העסקתם, הסדרת אופן הבאתם ואופן העסקתם של עובדים לא ישראלים, הגברת האכיפה של תנאי ההעסקה, השכר והעסקה בלא היתר והגברת פעולות ההרחקה של כלפי עובדים השוהים בישראל שלא כחוק ומעסיקיהם וכן המלצות פרטניות לענפי ההעסקה השונים.

מוצע לאמץ את עקרונות דוח הוועדה, ולנקוט בצעדים המפורטים בהחלטה בהתאם לכך, לגביהם יפורטו להלן הנתונים הרלוונטיים:

1. תחום החקלאות

מכסת ההיתרים לעובדים לא-ישראלים בענף החקלאות עומדת בשנת 2008 על 28.5 אלף, בעוד מספרם של השכירים הישראלים הלא-משכילים שהיו מועסקים בענף בשנת 2007 עמד על 22.2 אלף. הוועדה המליצה על הקמת צוות לתכנון ארוך טווח של תהליך שבו מחד יפחת מספרם של העובדים הלא-ישראלים המועסקים בענף, ומנגד יעלו פריון העבודה, שכר העבודה ומספרם של העובדים הישראלים המועסקים בענף.

2. הרחקה של שוהים שלא כדין

מספרם של העובדים הזרים הלא חוקיים עמד בסוף שנת 2007 על כ-102 אלף.

בדיקה שערך הצוות שהוקם לצורך יישום דוח הוועדה עלה כי בתהליך ההרחקה של עובדים לא-ישראלים לא-חוקיים עולים קשיים הגורמים להתארכותו מעבר לפרק זמן סביר ונראה כי יש למקד את המאמצים בייעולו של הליך ההרחקה ובפתרון הבעיות הגורמות להתארכותו מעבר לנחוץ.

3.

על מנת למנוע העסקה שלא כדין, מוצע שלא לחדש היתר למעסיקים שלא שילמו קנסות שהוטלו עליהם בגין עבירות הקשורות בהעסקה של עובדים זרים.

4.

בהמשך להחלטת ממשלה 2211 מיום 12.08.2007 כפי שתוקנה ביום XX, הנוגעת, בין היתר, להקמת מערכת משותפת לזיהוי של עובדים זרים על פי מאפיינים ביומטריים במפגשיהם מול רשויות האכיפה, ובהמשך לפעילותם של צוותיים בינמשרדיים בנושא זה, מוצע לקבוע כי עד ליום 28.2.2009 יונפקו כרטיסים מזהים ביומטריים לכלל העובדים אשר ישהו בארץ נכון לתאריך זה.

5.

טרם קבלת ההיתר להעסקת עובד לא-ישראלי יידרש המעסיק להוכיח כי חיפש באמצעים השונים עובד ישראלי תמורת שכר ההולם את המשרה המוצעת.

6.

תנאי הבטיחות והגהות בעבודה במקצועות עתירי עובדים לא-ישראלים נופלים במקרים רבים מאלה הנדרשים על פי החוק, בין היתר בשל כוח המיקוח הנמוך של אותם העובדים, מגבלת השפה ועוד. במסגרת המדיניות לעידוד תעסוקת ישראלים בענפים עתירי עובדים זרים, מוצע להגביר את האכיפה בתחום הבטיחות והגהות על מנת למנוע מצב בו תנאי בטיחות וגהות בלתי מספקים מעכבים השתלבותם של ישראלים בענפים אלו.

7.

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 446 ו-2210 מוצע להטיל על פורום האג'נדה לפעול לקידומם לשיפורם ולמעקב אחר פעילותם של תוכניות וכלים לעידוד התעסוקה של ישראלים בענפים עתירי עובדים לא-ישראלים.

8.

הטיפול במדיניות בנושא עובדים לא-ישראלים יהיה אחד מתחומי עיסוקה של רשות האוכלוסין הגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים ומבין התחומים שיעברו לסמכותה של הרשות, תחום זה יעבור את השינוי הארגוני הנרחב ביותר. הוועדה ראתה לנכון להמליץ על צוות מקצועי שילווה את הרשות וייעץ לה בתחומים הקשורים למדיניות בנושא עובדים לא-ישראלים.

9.

בשנת 2005 יושמה שיטה להעסקת עובדים זרים בענף הבינוי באמצעות תאגידים, ובמהלך 2008 תופעלנה שיטות להעסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והסיעוד באמצעות לשכות. יש צורך בביצוע הערכה של תרומתם של השינויים הארגוניים והתפעוליים שביישומם הושקעו משאבים רבים, השגת היעדים לשמם בוצעו.

10.

במטרה למזער את ההשלכות הנובעות מכך שהבאת העובדים הזרים ממדינות מוצאם מתבצעת בלא הסדרה מספקת תוך גביית עמלות מופרזות מן העובדים הזרים, החליטה הממשלה לפעול לחתימת הסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא תוך בחינת האפשרות להסתייע בארגונים בינלאומיים במסגרת הסכמים אלו. מוצע להתקשר עם ארגון IOM ולהסתייע בו עובר להסכם עם משרד העבודה התאי וכן לקבוע כי הסתייעות בארגון זה הינה האופציה המועדפת במסגרת הסכמים עם מדינות נוספות בעתיד.

11.

מוצע לתקן את החלטת הממשלה האמורה כך שמיקוד פעולות האכיפה כנגד העבירות הנזכרות לעיל אשר מאפיינות את "מחוללי התופעה" יוטל על משטרת ישראל שהינה הגוף הממלכתי האחראי על אכיפה כנגד עבירות אלו, ולא על ידי הממונה על יח' הסמך כפי שצוין בהחלטה נשוא התיקון. מיקוד האכיפה כאמור תתבצע תוך שיתוף פעולה של יחידת הסמך.

12.

עלות שכרם של עובדים פלסטינאים בענף הבינוי נמוכה משמעותית מזו של עמיתיהם הישראלים או הזרים. מוצע לפעול להשוואת עלויות ההעסקה של פלסטינאים בענף הבינוי לאלו של עובדים זרים אחרים בענף וזאת על מנת להמשיך את המגמה של העלאת מספר המועסקים הישראלים בענף תוך העלאת השכר הממוצע בו וכן להפחית את תלותו של ענף הבינוי בעובדים הפלסטינאים ככוח עבודה זול, אשר בנסיבות ביטחוניות מסוימות עלול לאבד מזמינותו.

13.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט 1978 קובעות כי נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום ברוב שעות היממה עקב נכותו, זכאי לקצבה מיוחדת אם נקבע לו אחוז נכות בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים. שיעור הקצבה המיוחדת נחלק לשלוש רמות, בהתאם למידת התלות בעזרת הזולת: 50%, 100% ו-150% מהסכום השווה לקצבת הנכות המלאה ליחיד.

בינואר 2008 כ-25,300 נכים, היו זכאים לקצבה לשירותים מיוחדים. מתוכם כ-5,300 היו זכאים לקצבה בסכום השווה ל- 150% מקצבת יחיד מלאה, בהיותם מוגדרים כנכים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום בכל שעות היממה. שיעור של 150% מקצבת היחיד המלאה עומד על כ-2,737 ש”ח. כעת מוצע להגדיל את הקצבה לאוכלוסיית הנכים בעלי המוגבלויות הקשות ביותר ב-70 ש”ח לחודש על-מנת להקל עליהם בהעסקת עובד סיעודי. העלות השנתית של התוספת המוצעת הינה כ-4.5 מיליון ש”ח.

הצעת חוק ההסדרים 2009

סעיף 52 לפסקאות (1) ו-(3)

סעיף 1י לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), קובע כי על מעביד המבקש להעסיק עובד זר לשלם אגרת בקשה, וכן לשלם אגרה שנתית בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד הזר. סעיף 1י1 לחוק קובע כי תנאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הבניין או להארכת היתר כאמור, הוא תשלום דמי היתר לשנה.

סעיף 6ג קובע כי האגרות ודמי ההיתר החלים על עובדים זרים לא יחולו על עובד זר שחל עליו פרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994 (להלן – חוק היישום).

על פי המצב כיום, עלות שכרם של עובדים זרים מאזור יהודה והשומרון ורצועת עזה, בענף הבניין, נמוכה משמעותית מזו של העובדים הזרים האחרים ושל העובדים הישראלים בענף זה.

כדי להשוות את עלויות העסקתם של עובדים זרים בענף הבניין שעליהם חל פרק ו' לחוק היישום לאלה של עובדים זרים אחרים בענף זה, מחד גיסא, וכדי ליצור העדפה להעסקתם של עובדים ישראלים בענף הבניין, מאידך גיסא, מוצע להחיל על העסקת עובדים זרים מאזור יהודה והשומרון ורצועת עזה, בענף הבניין, את האגרות ודמי ההיתר החלים על העסקת עובדים זרים אחרים בענף זה, בשינויים המתחייבים שנקבעו בסעיף 1י2 כנוסחו המוצע. השינויים כאמור נובעים מההבדלים שבין ההיתרים הניתנים להעסקת עובדים זרים מאזור יהודה והשומרון ורצועת עזה לבין ההיתרים הניתנים להעסקת עובדים זרים אחרים, למשל לעניין תקופת תוקפם של ההיתרים.

עוד מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות ותנאים לעניין דרכי התשלום של האגרות ודמי ההיתר וכן לעניין החזר של סכומי האגרות ודמי ההיתר, בנסיבות ובתנאים שייקבעו. הוראה זו לעניין החזר דומה להוראות הקבועות כיום בסעיף 1י1(ה) לחוק וכן בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004.

בסעיף 52(3) להצעת החוק, מוצע לערוך את התיקונים הנדרשים בסעיף 6ג(א) לחוק.

לפסקה (2)

סעיף 1יג לחוק קובע כי תנאי להעסקת עובד זר הוא קבלת היתר מאת הממונה כהגדרתו בחוק.

כדי למנוע ספק באשר לסמכותו של הממונה להתנות את מתן ההיתר להעסקת עובד זר בתשלום קנסות שהוטלו על המעביד, מוצע לתקן את החוק כך שיובהר שהממונה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד כל עוד לא שילם המעביד קנס חלוט שהוטל עליו בשל עבירה לפי החוק או בשל עבירה לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים.

עוד מוצע להבהיר כי התיקון המוצע אינו בא לגרוע מסמכויות הממונה בקשר עם מתן ההיתר, לרבות סמכויותיו לסרב לתת היתר, להתלותו או לבטלו.

סעיף 53

עד לקביעת תקנות לעניין החזר של סכומי האגרות ודמי ההיתר, לפי סעיף 1י2(ג) לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 52(1) להצעת החוק, מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי הממונה יהיה מוסמך להחזיר למעביד חלק יחסי מסכומי האגרות ודמי ההיתר אם נמנעה העסקתו של העובד, בשל כך שהעובד נפטר, עבר למעביד אחר שהוא בעל היתר, או שנמנעה ממנו הכניסה לישראל בשל הוראה כללית של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון לרבות בשל הטלת סגר או כתר, והכל לתקופה העולה על 14 ימים. לעניין זה, השוו תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004.

סעיף 54

ההסכם, כהגדרתו בחוק היישום, קובע כי 75% מתשלומי מס ההכנסה המשולמים בשל עובד שחל עליו פרק ו' לחוק האמור, יועברו לידי הרשות הפלסטינית, והוראה זו עוגנה בסעיף 14 לחוק. מוצע להחיל הוראה דומה גם לעניין תשלומי האגרות ודמי ההיתר המוצעים, שכן הוראת העברה זו היא הרלוונטית ביותר לעניין תשלומים אלה.

עוד מוצע לתקן את ההגדרה של "הסכומים המועברים" שבסעיף 12 לחוק היישום, כך שתכלול גם את הסכומים המועברים לרשות הפלסטינית בשל תשלומי האגרות ודמי ההיתר כאמור, וזאת כדי לאפשר בשלם קיזוז לפי סעיף 16 לחוק היישום.

הצעת מדיניות 2009-2010

לתופעת העובדים הזרים השלכות שליליות על שוק העבודה המתבטאות בדחיקת ישראלים מקרב השכבות הנמוכות משוק העבודה ולירידת שכרם. השלכות שליליות נוספות של התופעה הנן עיכוב בכניסת טכנולוגיות לענפים עתירי עובדים זרים וגידול בתשלומי ההעברה לבלתי מועסקים ישראלים כתוצאה מדחיקתם משוק העבודה.

בהחלטת ממשלה מספר 3996 מיום 24.8.2008 שעניינה מדיניות הממשלה בנושא עובדים לא ישראליים והגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראליים, הוחלט לאמץ, בשינויים מסוימים שפורטו בה, את עקרונות דוח הוועדה לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא ישראלים בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור צבי אקשטיין, אשר המליצה לצמצם ככל האפשר את מספרם של העובדים הלא-ישראלים, ולהתיר את העסקתם רק במקרים בהם התועלת החברתית והכלכלית מהעסקתם תעלה על הפגיעה באפשרויות התעסוקה ובשכר של ישראלים. כמו כן המליצה הוועדה על הצבת יעדים כלליים למדיניות העסקת עובדים לא ישראלים, ובהם יעדים בתחומי תפקודם של הגופים הממלכתיים המטפלים בעובדים הזרים ובתעסוקה של ישראלים, היקף ועלות העסקתם, הסדרת אופן הבאתם ואופן העסקתם של עובדים לא ישראל ים, הגברת האכיפה של תנאי ההעסקה, השכר והעסקה בלא היתר והגברת פעולות ההרחקה של כלפי עובדים השוהים בישראל שלא כחוק ומעסיקיהם וכן המלצות פרטניות לענפי ההעסקה השונים.

צמצום מספר העובדים הלא ישראלים, ייקור עלות העסקתם והגברת האכיפה מקבלים משנה חשיבות נוכח המיתון הכלכלי בו שרוי המשק בישראל, והשפעתו הצפויה על שוק העבודה, אשר עלולה להחריף את ההשלכות השליליות של תופעת העובדים הלא ישראלים. בהקשר זה יצוין כי בישראל שוהים כיום כ-300 אלף עובדים זרים לא חוקיים וכ-110 אלף עובדים זרים חוקיים המועסקים בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבינוי.

לאור האמור, מוצע לנקוט בצעדים הבאים:

1. ענף הסיעוד:

א. מוצע להעלות את סף הניקוד המזכה אוטומאטית בהיתר להעסקת עובד זר לניקוד של לפחות 6 נקודות במבחן מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום (ADL) וזאת במקום ניקוד של 4.5 נקודות הנהוג כיום, במטרה למקד את הקצאת ההיתרים בבעלי צרכים סיעודיים רבים יותר ועידוד העסקת ישראלים במקרים האחרים, ולנוכח תופעה של היתרי העסקה לא ממומשים בענף זה, דבר שעשוי להצביע על אפשרות לתפקוד ללא עובד זר לבעלי היתרים כאמור. צעד זה בא במקביל לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הסיעוד, גם בדרגות התלות הגבוהות יותר, באמצעות תוספת שעות סיעוד למעסיקי ישראלים בלבד. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כ-8.5% מבעלי היתר להעסקת עובד זר הזכאים לגמלת סיעוד מצויים בניקוד שבין 4.5 נקודות ל-6 נקודות.

ב. כמו כן מוצע, בהמשך לאמור בסעיף א, כי תנאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד הוא שמבקש ההיתר יתחייב כי העובד הזר יתגורר עמו, וזאת על מנת להבטיח כי העסקת עובד זר בענף תתקיים במקרים בהם דרוש למעסיק ליווי צמוד וממושך במשך מרבית שעות היום. מתן היתר רק במקרים כאמור יגדיל את אפשרויות התעסוקה של ישראלים בענף אשר יוכלו להשתלב במשרות המוחזקות כיום על ידי עובדים זרים שאינם מתגוררים עם בעלי ההיתר.

ג. לנוכח השינוי המוצע בנוגע לניקוד המזכה בהיתר להעסקת עובד זר, מוצע לקבוע גם כי ועדת החריגים לעניין היתרי העסקה בענף הסיעוד לא תוכל לאשר הענקת היתר להעסקת עובד זר לאדם שבמבחן ADL זכה לניקוד נמוך מ-4.5 נקודות.

בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מיום 27 באפריל 2009, ייקבעו אמות מידה נוספות בין ניקוד 4.5 לניקוד 6 שבהתקיימן לא תידרש החלטה של ועדת חריגים לשם קבלת היתר להעסקת עובד זר.

ד. על מנת לצמצם את התופעה של כניסה לישראל של עובדים זרים אשר אינם מתאימים לטיפול בסיעוד בין היתר בשל מחסום שפה, דבר שעשוי להביא לכך שעובדים כאמור, שנכנסו לישראל לצורך עבודה בסיעוד, אינם מועסקים בענף זה אלא בענפים אחרים, מוצע לקבוע כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענף הסיעוד, אלא אם כן הוכיח העובד הזר, טרם כניסתו לישראל ולהנחת דעתו של ראש רשות ההגירה, שליטה בדיבור בשפה האנגלית או שהינו דובר את שפתו של המטופל, בהתאם למבחנים המפורטים בהצעת ההחלטה.

2. ענף החקלאות:

א. במטרה להפחית את ההשפעות השליליות של העסקת עובדים זרים בחקלאות על התעסוקה והשכר של ישראלים בענף החקלאות, מוצע להפחית בהדרגה מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות. בהמשך לפעולתו של צוות אקשטיין לגיבוש תכנית ארוכת טווח להחלפת העובדים הלא ישראלים בישראלים ולטיוב ההון האנושי והפיסי בענף החקלאות, שטרם סיים עבודתו, מוצע לאפשר לצוות האמור להמליץ על שינוי קצב ההפחתה ועל העסקת עובדים זרים במתכונת עונתית לפי מכסות.

ב. עוד מוצע לקבוע כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענף החקלאות לרבות לצורך החלפת עובדים זרים שיוצאים את ישראל.

ג. בנוסף מוצע להגדיל את שיעור הקצאת היתרי ההעסקה שמעל למכסה ולהעמידו על 12%, דבר שיביא להגדלת התחרות האפקטיבית על העסקת עובדים זרים, ובכך ישפיע על עלות העסקתם וישפר את יעילות ההקצאה.

3. ענף המסעדות האתניות:

מוצע להשלים את מהלך הפחתת מכסת העובדים הזרים בענף המסעדות האתניות ולפעול לייקור עלות העסקתם. בהתאם מוצע לקבוע מתווה פוחת של מכסת העובדים הזרים בענף המסעדות האתניות כמפורט בהחלטה וכך שהחל ביום 1 ביולי 2010 לא יועסקו בענף זה עובדים זרים למעט מומחים; בנוסף, החל ב-1 בינואר 2010, שכרם של העובדים הזרים בענף המסעדות האתניות לא יפחת מ-12,000 ש"ח לחודש, וזאת כחלק מהליך ייקור עלות העסקתם. עוד מוצע כי החל במועד החלטה זו, לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענף זה לרבות לצורך החלפת עובדים זרים שיוצאים את ישראל, למעט מומחים. לאור השינויים המוצעים, תבוטל הוועדה שהוקמה לפי סעיף 2 להחלטת ממשלה מס' 4170 מיום 12 באוקטובר 2008.

4. אכיפה וענישה:

א. בהמשך להחלטות הממשלה בענין הקמת רשות ההגירה, ולאור חשיבות הסדרת סמכויותיה ותחומי פעולתה כחלק מההתמודדות עם תופעת העובדים הזרים על השלכותיה השליליות שפורטו לעיל, מוצע להשלים את החקיקה הדרושה לצורך העברת הסמכויות ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לרשות ההגירה, וכן להשלים את העברת יתרת כוח האדם מיחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לרשות ההגירה, על מנת לחזק את יכולת האכיפה כלפי מעסיקי עובדים זרים.

ב. על מנת להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקי עובדים זרים שלא כחוק, מוצע לפעול כדקלמן:

1) להעמיד את סכומי הקנסות המינהליים בענין עובדים זרים על סכום שלא יפחת מ-5,000 ש"ח, וזאת כפי שהיה נהוג טרם תיקון התקנות כאמור בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (תיקון), התשס"ט-2008, המופיע בקובץ תקנות 6725, מיום ג' בכסלו התשס"ט, 30.11.2008.

2) להכפיל את סכומי הקנסות המינהליים הקצובים הקבועים בתוספת לעבירות על סעיפים 2(א)(1) ו-(2), 2א(א), 3 ו-4(א) ו-(ב) לחוק עובדים זרים.

3) לבטל את הוראות סעיפים 16(א1) ו-17(א1) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, המאפשרות הקלות במועד תשלום קנסות או בשיעורי תוספת פיגור בגין אי תשלום הקנס במועד, שחלות כיום על קנסות מינהליים הנוגעים להעסקת עובדים זרים בלבד.

ג. לנוכח הקמתה של רשות ההגירה ועל מנת לייעל את האכיפה, לתגבר את פעילות ההרחקה, ולאפשר פעילות אכיפה כוללת כנגד שוהים בלתי חוקיים, מוצע להסמיך גם ממוני ביקורת גבולות להורות על הוצאה מישראל של שוהים בלתי חוקיים, באמצעות הסמכתם לבצע פעולות לפי סעיפים 13י(ב), (ג) ו-(ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר נתונות כיום לקציני משטרה בלבד.

5. משתלמים מחו"ל:

על מנת לאזן בין היתרונות שבקיום פעילות ההשתלמות מחו"ל בענף החקלאות עבור יחסי החוץ של ישראל לבין ההשפעות השליליות של משתלמים על תעסוקת ישראלים בענף החקלאות בשל מאפייני ההשתלמות אשר דומים בהיבטים מסוימים למאפייני העסקת עובדים זרים, מוצע להפחית את מספר המשתלמים כך שיעמוד על מחצית מהמספר שהגיע בשנת 2008, וכן לקבוע כי שיעור המשתלמים ממדינה מסוימת מסך המכסה לא יעלה על 10%, כך שניתן יהיה להגדיל את מספר המדינות השולחות משתלמים.

6. עידוד תעסוקת ישראלים:

כחלק מהפעולות שנוקטת הממשלה לעידוד תעסוקת עובדים ישראלים בכלל, לנוכח המשבר הכלכלי והפעולות שננקטות בתחום הבינוי והאצת התשתיות במסגרת ההתמודדות עם המשבר וצמצום השלכותיו על שוק העבודה, ולאור השחיקה שחלה לאורך השנים בכל הנוגע ליישום הוראות החשב הכללי שפורסמו מתוקף סעיף 5 להחלטת ממשלה מס' 642 מיום 2 בספטמבר 2001 שעניינו אי העסקת עובדים זרים בביצוע עבודות בתחום הבניה והתשתיות והחשיבות המיוחדת של אכיפת הוראות החלטה בנסיבות המפורטות לעיל, מוצע:

א. להנחות את החשב הכללי לפעול לא דיחוי ליישום סעיף 5 להחלטה האמורה, ולמנוע העסקת עובדים זרים בביצוע עבודות במסגרת מכרזים של המדינה, או בהתקשרויות שבמימונה (למעט העסקת מומחי חוץ), ולהוסיף כי האיסור האמור יחול, בנוסף לספק הזוכה, גם על קבלן כוח אדם, קבלן משנה או כל גורם אחר עמו יתקשר הספק הזוכה.

ב. להטיל על ראש רשות החברות הממשלתיות לפעול ליישום החלטה זו גם על התקשרויות של חברות ממשלתיות, וזאת בפרט לאור האצת פרויקטים בתחום הבינוי והתשתיות המבוצעות על ידן, במסגרת פעולות הממשלה לבלימת המשבר הכלכלי והאצת הפעילות במשק. יובהר כי הפעלתה של החלטה זו תיעשה בכפוף להתחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל.

7. ייקור עלות העסקה, מעסיקי עובדים זרים ולשכות פרטיות:

א. בשל הצורך המוגבר בהפחתת מספר העובדים הזרים ובריסון הביקוש להם, הנובע, בין היתר, מפערים בעלות העסקתם ביחס לעובדים ישראלים, מוצע לייקר את עלות העסקת העובדים הזרים כך שסכומי האגרה השנתית, אגרת הבקשה, דמי ההיתר אותם נדרשים מעסיקי עובדים זרים לשלם במסגרת חוק עובדים זרים, וכן שיעור ההיטל אותו הם נדרשים לשלם מכוח חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, יוכפלו.

ב. בנוסף, מוצע להסדיר בהקדם היבטים נוספים של העסקת עובדים זרים:

1) החובה להפקיד בעבור העובדים הזרים פיקדון שיועבר לעובד הזר עם עזיבתו את הארץ, לרבות ייעוד כספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים לצרכים בריאותיים של עובדים זרים, כפי שיורו שרי התעשייה המסחר והתעסוקה, האוצר והבריאות.

2) חובת לשכה פרטית הפועלת במסגרת שיטות ההעסקה החדשות בענפי הסיעוד והחקלאות, עליהן החליטה הממשלה, להפקיד ערבות כתנאי לקבלת היתר לתיווך בין ארצי.

השלכה כלכלית ותקציבית:

ליישומה של ההחלטה השפעות על שוק העבודה, ובראשן הגדלת שיעור התעסוקה ועליית שכר של עובדים ישראלים בעלי מיומנויות נמוכות, ובמקביל קיטון בתשלומי ההעברה למובטלים ולמקבלי הבטחת הכנסה. להשפעות המתוארות על שוק העבודה חשיבות עליונה ככלל, ונוכח המשבר הכלכלי הנוכחי בפרט.

להחלטה ישנן גם השלכות על הכנסות המדינה, וזאת כתוצאה מהעלאת סכומי האגרות והתשלומים הנוספים המפורטים בהחלטה אותם נדרשים לשלם מעסיקי עובדים זרים וכן מהעלאת סכומי הקנסות בגין עבירות בתחום העסקת עובדים זרים, אשר תלויים, בין היתר בהיקף הביקוש לעובדים זרים ובהיקף האכיפה. קשה להעריכם בשלב זה, בין היתר, לאור השינויים הצפויים עם יישום צעדי המדיניות בתחום העובדים הזרים ועידוד תעסוקת ישראלים, הן צעדים עליהם כבר הוחלט והן צעדים הכלולים במסגרת החלטה זו. עם זאת, יצוין כי בשנת 2008, הסתכמה סך הגביה של אגרות בקשה, אגרות שנתיות ודמי היתר בסכום של כ-170 מיליון ש"ח.

הצעת חוק ההסדרים 2009-2010

סעיף 16

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), מעניק לממונה על ביקורת הגבולות במשרד הפנים (להלן – הממונה), סמכויות בנוגע לטיפול בשוהים בלתי-חוקיים, וביניהן, סמכות להוציא צו משמורת, סמכות החזקה במשמורת, סמכות לשחרור בערובה וכיוצא באלה; ואולם סמכותו של הממונה אינה חלה על הרחקה מישראל של תושב אזור יהודה והשומרון או תושב שטחי המועצה הפלסטינית שאינם תושבי ישראל, וסמכות זו מסורה לקצין משטרה בדרגת פקד ומעלה בלבד.

כדי לייעל את הטיפול בהרחקתם של שוהים בלתי חוקיים, מוצע לאפשר לממונה על ביקורת הגבולות לטפל גם בהרחקה מישראל של תושב אזור יהודה והשומרון או תושב שטחי המועצה הפלסטינית שאינם תושבי ישראל, ולהעניק גם לו את הסמכויות הנתונות כיום לקצין משטרה בלבד.

סעיפים 17 ו-18

סעיף 16(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות), קובע כי קנס מינהלי ישולם בתוך שישים יום לאחר המצאת ההודעה על הטלתו, זולת אם הנקנס הודיע, בתקופה הקבועה לכך, כי ברצונו להישפט על העבירה.

סעיף 17(א) לחוק העבירות המנהליות קובע כי אם לא שילם אדם קנס מינהלי במועד, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). בחוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 9), התשס"ח-2007 (ס"ח התשס"ח, עמ' 144), הוספו סעיפים 16(א1) ו-17(א1) לחוק העבירות המנהליות, ולפיהם: בעבירות מינהליות הקבועות בתקנות המנויות בתוספת השניה לחוק האמור, ישולם הקנס המינהלי בתוך תקופה ארוכה מזו הקבועה בסעיף 16(א) לחוק, ובלבד שתקופה זו תעלה על 120 ימים; ובעבירות המנויות בתוספת השלישית לחוק האמור, תיווסף תוספת פיגור בשיעור נמוך מהאמור בסעיף 67 לחוק העונשין. בהתאם לכך, הוספו לחוק העבירות המינהליות במסגרת התיקון האמור – התוספת השניה והשלישית, ונכללו בהן תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992, בלבד.

כדי להגביר את האכיפה וההרתעה כנגד ביצוע עבירות בקשר עם העסקת עובדים זרים, מוצע לבטל את הכללתן של תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992, בתוספת השניה והשלישית לחוק, ולקבוע כי מועד תשלום הקנס המינהלי ושיעור תוספת הפיגור יהיו כנהוג לגבי עבירות מינהליות אחרות.

עוד מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום כ"ד בתמוז התשס"ט (16 ביולי 2009), וכי הוא יחול על מי שהוטל עליו קנס מינהלי ביום – התחילה ואילך.

סעיפים 19(1-2) ו-20

סעיף 1י לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים), קובע כי על מעביד המבקש להעסיק עובד זר לשלם אגרת בקשה, וכן לשלם אגרה שנתית בעד כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל, שיינתנו לעובד הזר. סעיף 1י1 לחוק האמור קובע כי תנאי לקבלת היתר כאמור להעסקת עובד זר בענף הבניין או להארכת היתר כאמור, הוא תשלום דמי היתר לשנה בעד כל עובד.

הטלת האגרות ודמי ההיתר נועדה לייקר את עלות העסקתם של עובדים זרים. בשל ההשפעה השלילית של העסקת עובדים זרים בכלל, ולנוכח הגידול במספר דורשי העבודה הישראלים בפרט, מוצע לפעול לייקור עלות ההעסקה של עובדים זרים, וזאת במטרה לשפר את סיכוייהם של דורשי העבודה הישראלים להשתלב בשוק העבודה.

לפיכך מוצע להכפיל את סכומי האגרות וההיטלים הקבועים כיום בחוק עובדים זרים, למעט לעניין היתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד. למען הסר ספק, מובהר כי אין בתיקון המוצע כדי לבטל את הפטור מתשלום אגרה שנתית בעבור היתר להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד, הניתן לפי תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004.

עוד מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) (סעיף 20 להצעת החוק).

סעיפים 19(3) ו-20

סעיף 1יג לחוק עובדים זרים קובע כי תנאי להעסקת עובד זר הוא קבלת היתר מאת הממונה כהגדרתו בחוק.

כדי למנוע ספק באשר לסמכותו של הממונה להתנות את מתן ההיתר להעסקת עובד זר בתשלום קנסות שהוטלו על המעביד, מוצע לתקן את חוק עובדים זרים כך שיובהר שהממונה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד כל עוד לא שילם המעביד קנס חלוט שהוטל עליו בשל עבירה לפי החוק האמור או בשל עבירה לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים.