חוק ההסדרים/ייעול המגזר הציבורי – חברות ממשלתיות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה בינוי ושיכון

תקציר

פירוק או הפרטת החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, שיקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ, ח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בת"א יפו בע"מ, אתרים בע"מ, אוצר מפעלי ים בע"מ והחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ.

  • עמודים 203-205 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 191, ייעול המגזר הציבורי – חברות ממשלתיות

סעיפים קשורים

  • פירוק חברת פרזות – פירוק חברת פרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ
  • ייעול המגזר הציבורי – חברות ממשלתיות – פירוק או הפרטת החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, שיקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ, ח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בת"א יפו בע"מ, אתרים בע"מ, אוצר מפעלי ים בע"מ והחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ.

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ (פמ"י)

פמ"י נוסדה בשנת 1966 במטרה לפתח שטח בן כ-500 דונם באזור הידוע כמזרח ירושלים. החברה הנה חברה ממשלתית בבעלות משותפת של מדינת ישראל (66%) ועיריית ירושלים (33%). השר האחראי על פעילות החברה הנו שר התיירות. בשנת 2008 דיווחה החברה על רווח נקי בסך 245 אלף ש"ח וגירעון מצטבר בהון העצמי בהיקף של כ-6 מיליון ש"ח.

פעילותה של החברה מתרכזת במספר תחומים:

1. פיתוח תשתיות בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים – החברה משמשת כזרוע ביצוע לפרויקטי תשתית ותיירות במזרח ירושלים עבור מספר גופים ממשלתיים /ציבוריים בהם: הרשות לפיתוח ירושלים, החברה הממשלתית לתיירות, עיריית ירושלים משרד התיירות ומשרד התחבורה. בין הפרויקטים אותם מבצעת החברה ניתן למנות את: שיפוץ ושיקום גן המלך הצפוני, שיפוץ ושיקום הר הזיתים, סלילת כבישים וכיכרות במזרח העיר וכו'.

2. ניהול אתרי תיירות – החברה מפעילה ומתחזקת מספר מוזיאונים ואתרי תיירות במזרח ירושלים וביניהם: מרכז דווידסון, מערת צדקיהו, טיילת החומות וכו'.

3. ניהול ואחזקת נכסים – בבעלות החברה קרקעות ונכסים בשכונת ימין משה בירושלים שהופקעו בעבר על ידי מנהל מקרקעי ישראל. מרבית הנכסים הוחכרו לדיירים לתקופות ממושכות, כך שעיקר פעילותה של החברה בתחום זה כיום הינה אחזקת השטחים הציבוריים במתחם.

מניתוח פעילותה של החברה כיום עולות מספר נקודות עיקריות:

1. היקף פרויקטי התשתית אותם מבצעת החברה נמצא במגמת ירידה במהלך השנים האחרונות. קיימת אי ודאות בקשר להיקף הפרויקטים העתידי אותו עתידה החברה לבצע בשל תחרות מצד תאגידים עירוניים מקומיים (מוריה, עדן) ומכיוון שהחברה עוסקת בעיקר בפרויקטים שהיקפם מצומצם יחסית (ונמשכים זמן קצר) שמקורם בתקציבי ממשלה מזדמנים. מגמה זאת צפויה להקשות על המשך התנהלותה של החברה.

2. במרבית תחומי פעילותה של החברה קיימים עוד גופים המבצעים פעילות משיקה ואף חופפת: כך לדוגמה התאגיד העירוני מוריה מבצע אף הוא עבודות תשתית ברחבי העיר עבור עיריית ירושלים, בתחום התיירות ישנם מוזיאונים בעיר העתיקה המנוהלים על ידי החברה לפיתוח הרובע היהודי בע"מ (להלן – "הרובע", חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה), חברת הרובע אף מהווה "מנהל מקרקעי ישראל" בדומה לפמ"י במתחם הרובע היהודי הסמוך.

3. אם בעבר הייתה החברה "זרוע ארוכה" של מנהל מקרקעי ישראל בתחום שכונת ימין משה וכן חברה מבצעת עיקרית של משרד התיירות בתחום התשתיות במזרח ירושלים הרי עיקר פעילותה כיום מתמקדת במישור המוניציפאל י(ניקיון הרובע היהודי, פיתוח תשתיות במרכז העיר ירושלים וכו') וניתנת לביצוע על ידי גופים עירוניים/חוץ ממשלתיים.

לפיכך מוצע להסמיך את רשות החברות הממשלתיות להביא לפירוק פמ"י תוך העברת כל תחומי האחריות של החברה לגופים ייעודים (כדוגמת – חברת הרובע, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים וכו') תוך התייעצות עם עיריית ירושלים.

חברות משכנות ממשלתיות-עירוניות

שיקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ (להלן: "שיקמונה") וח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ (להלן: "ח.ל.ד") הנן חברות ממשלתיות הנמצאות בבעלות משותפת של מדינת ישראל ועיריית חיפה/פתח תקווה בהתאמה (חלוקת הון המניות הנה 66% למדינת ישראל מול 33% לעירייה).

אם בעבר התמקדה פעילותן של החברות בניהול דיור ציבורי עבור משרד הבינוי והשיכון, הרי שכיום עיקר פעילותן היא ביצוע פרויקטים תשתיתיים עבור העיריות שבשטחן הן פועלות. מגמה זו הינה תוצאה מחד של מבצעי מכירת הדירות בדיור הציבורי שערך משרד השיכון מתחילת שנות ה-2000, ומאידך משקפת מגמה גוברת והולכת של השלטון המקומי לביצוע פרויקטי תשתית באמצעות תאגידים עירוניים. מכיוון שמגמות אלו צפויות להימשך בשנים הקרובות ולגרום בסופו של דבר לצמצום משמעותי בחלקה של המדינה בפעילות החברות, מוצע להסמיך את רשות החברות להביא בפני וועדת השרים לענייני הפרטה הצעת החלטה להפרטת אחזקותיה של המדינה בחברות. הצעה זו תובא לאחר העברת תפקידי האכלוס אותם מבצעות החברות למשרד הבינוי והשיכון. ההצעה תפרט בין היתר את מתכונת ניהול יתרת הדירות אותן מנהלות החברות כיום באמצעות הסכמי ניהול, שיחתום משרד הבינוי והשיכון אל מול החברות או באמצעות חברות משכנות אחרות (עמידר, עמיגור) תוך הבטחת רמת השרות אותה יהיו זכאים הדיירים לקבל.

חברות בהן למדינה יש אחזקה משותפת עם עיריית תל אביב

חלמיש בע"מ – חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו בע"מ. החברה החלה לפעול בשנת 1961 ועוסקת בשלושה תחומי פעילות עיקריים:

1. מתן פתרונות דיור לזכאים לדיור ציבורי.

2. פינוי ופיתוח מתחם כפר שלם.

3. עבודות פיתוח ותשתית ברחבי העיר תל אביב יפו.

חלוקת הון המניות בין המדינה לעיריית תל אביב הינה 50% למדינת ישראל ו-50% לעיריית ת"א. החברה נמצאת בתחום אחריותו של שר הבינוי והשיכון.

אתרים בע"מ – החברה עוסקת בתכנון, פיתוח, אחזקה, השכרה וניהול של אתרי תיירות בעיקר באזור החוף של תל אביב יפו. חלוקת הון המניות בין המדינה לעיריית תל אביב (למעט מניית הכרעה) הינה 50% למדינת ישראל ו-50% לעיריית ת"א. מניית ההכרעה והאחריות על החברה נתונה בידי שר התיירות.

אוצר מפעלי ים בע"מ – החברה עוסקת בהפעלה, אחזקה וניהול נמל תל אביב בשטחים היבשתיים ובשטחים הימיים. המדינה מחזיקה 82.3% מהון המניות הרגילות, עיריית ת"א מחזיקה 0.8% נוספים ואחרים מחזיקים 16.9%. השר האחראי על פעילות החברה הנו שר התחבורה.

החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ – החברה עוסקת בהשכרה והחכרת נדל"ן במתחם יפו העתיקה ובפיתוחו. החברה הנה חברה מעורבת עפ"י חוק החברות הממשלתיות. השר האחראי על פעילות החברה הינו שר התיירות. המדינה שוקלת להפריד את אחזקותיה המשותפות עם עיריית ת"א בחברות אלו מכמה סיבות עיקריות:

1. עיקר עיסוקן של החברות הנו בתחומים הקשורים ישירות לסמכויותיה של עיריית ת"א (פיתוח חניונים, טיילות, מזנונים, עבודות תשתית מקומיות והכול בתחום שיפוטה של העירייה).

2. החברות הנן חברות ממשלתיות (למעט החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ) אך באותה העת הינן תאגידים עירוניים (למעט חברת אוצר מפעלי ים). לפיכך חובת האמון של הדירקטורים מטעם המדינה נתונה לחברה, ואילו חובת האמונים של הדירקטורים מטעם עיריית ת"א נתונה לעירייה, מצב היוצר התנגשות בין חובת החברה לפעול לפי שיקולים עסקיים לאפשרותה לפעול לטובת ציבור התושבים, ובין האינטרסים הרוחביים של המדינה לבין האינטרסים המקומיים של עיריית ת"א.

מוצע לפיכך להטיל על מנהל הרשות להביא בפני הממשלה המלצות הרשות, בהתייעצות עם עיריית תל-אביב, שמטרתן להביא בבת אחת או בהדרגה לביטול או הקטנה של חלקה של הממשלה בחברות תל-אביב תוך הסדרת זכויות המדינה ועיריית תל-אביב.