חוק ההסדרים/ביטול ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה רווחה ילדים
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה מיסוי

תקציר

ביטול ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים

  • עמודים 48-49 בהצעת תקציב 2009-2010 (מסים, סעיף 2)

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

2. במסגרת התיקון, מוצע לקבוע מפורשות בפקודה כי לא יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לשם השגחה או לשם טיפול בילד או בקרוב משפחה אחר, וזאת על מנת להימנע מיצירת כפילות בהטבה שכבר ניתנת בצורה של נקודות זיכוי. כמו כן, מאותם השיקולים, יש לקבוע תיקון מבהיר בנוגע להוצאות הנסיעה לעבודה ובחזרה הביתה, שכן, בין היתר, גם בגין הוצאה זו נקבע כי כל עובד יקבל באופן נורמטיבי רבע נקודת זיכוי, וכן כי לא יותרו בניכוי כיוצא באלה הוצאות שאינן משתלבות בתהליכו ובמבנהו הטבעי של העסק ואינן מהוות חלק בתהליך הפקת ההכנסה.

יובהר כי לאורך שנים נבנתה מדיניות המסים כך שהוצאות מהסוגים שנמנו לעיל, לא הותרו בניכוי, ובמקום זאת נקבע הסדר חלופי של נקודות זיכוי שלא רק שהוא נוח ופשוט מבחינה תפעולית, אלא שהוא פרוגרסיבי יותר מבחינת ההשפעה על חלוקת ההכנסות. עם זאת, ועל אף מדיניות המסים שנבנתה על בסיסה של ההנחה כי ההוצאות האמורות אינן מותרות, בין היתר, מהטעם שכל אחת מהן אינה משתלבת בתהליכו ובמבנהו הטבעי של העסק ואינה מהווה חלק בתהליך זה עצמו (להלן: מבחן האינצידנטליות), קבע בית המשפט העליון ביום 30.4.09 בעניינה של ורד פרי (ע"א 4243/08), כי בהיעדר הוראת חוק המתייחסת באופן ספציפי לאפשרות ניכוי הוצאות השגחה על ילדים, הוצאה זו מותרת בניכוי מכוח הוראת סעיף 17 לפקודה, וכי יש לדרוש רק זיקה ממשית וישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה כתנאי להתרתה של ההוצאה בניכוי; בענין זה קבע בית המשפט העליון כי מבחן האינצידנטליות, בהקשר זה, ראוי שיהווה מבחן-עזר בלבד לזיהוין של הוצאות פירותיות בייצור הכנסה.

בית המשפט העליון קבע כי מועד תחולתה של פסיקתו הינו פרוספקטיבי, החל משנת המס שתחילתה בחודש ינואר 2010; בית המשפט הטעים כי הפירוש שניתן על ידו להוראת סעיף 17 לפקודה מביא לשינוי, הלכה למעשה, של הדרך שבה נקטה רשות המסים כלפי הנישומים במשך שנים ארוכות, וכי קיים צורך חזק להגן על אינטרס ההסתמכות שיצרה ההלכה הישנה.

במסגרת פסק הדין הטעים בית המשפט העליון כי "מאליו יובן כי אם סבור המחוקק היום כי יש להתיר בניכוי הוצאה שאינה מותרת או כי יש לאסור בניכוי הוצאה מותרת, ביכולתו ובסמכותו מלאות לעגן זאת בחקיקה מפורשת", ש"כל שפסקנו היום הוא שבהיעדר חקיקה קמה על-פי דין חובת ניכוי. המחוקק יוכל להחליט אחרת – וככל שלא עשה כן אין אנו אלא מצהירים על המצב הקיים" וש"אין אנו באים להחליף את המחוקק או את הרשות המבצעת ביצירת הסדרים שנועדו לעודד נשים להיכנס לשוק העבודה. בסמכותו של המחוקק גם לקבוע כי הוצאה מסויימת המשמשת בייצור הכנסה אינה מותרת בניכוי."

לאור פסיקתו האמורה של בית המשפט העליון, מטעמים של צדק חלוקתי וקיומו של הסדר חלופי וכן מטעמים תקציביים כבדי משקל, מוצע לקבוע מפורשות בפקודת מס הכנסה הוראת חוק הקובעת כי לא יותרו בניכוי הוצאות טיפול או השגחה על ילדים, והוצאות טיפול או השגחה על קרובים, לרבות נטולי יכולת,. בנוסף,לאור אימוצו של "מבחן הזיקה הממשית והישירה בין הוצאת ההוצאה לבין ייצור ההכנסה" על ידי בית המשפט מוצע להבהיר מפורשות כי גם הוצאות נסיעה למקום העבודה וממנו אינן מותרות בניכוי וכן כל הוצאה אחרת שאינה משתלבת בתהליכו ובמבנהו הטבעי של העסק ואינן מהווה חלק בתהליך הפקת ההכנסה. יצוין כי ההשלכות התקציביות של התרת הוצאות אלה בניכוי, לצד אי ביטול נקודות הזיכוי המקבילות בחוק, שקולה בהיבט התקציבי ליישום הפחתות המס הקבועות בחוק לשנת המס 2010 (יחידים וחברות גם יחד).

השלכה תקציבית:

ב. בנוגע לאי התרה בניכוי של הוצאות השגחה והוצאות נסיעה למקום העבודה וממנו יובהר כי עד היום לא הותרו הוצאות אלה בניכוי ולפיכך התיקון לא יביא לתוספת הכנסות ביחס למצב הנוכחי (שנת המס 2009). עם זאת, אי ביצוע התיקון המבהיר בנוגע להוצאות אלה יוצר פתח להקטנת ההכנסה החייבת יחד עם קבלת נקודות הזיכוי, ועלולות להיות לכך השלכות תקציביות חמורות ביותר: בסעיף ההשגחה על ילדים בלבד מוערך אובדן ההכנסות ממס הכנסה בכ-2.5 מיליארדי ש"ח לשנה כולל דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, כאשר בצירוף הוצאות הנסיעה אובדן ההכנסות ממסים עלול להגיע ל-6.5 עד 7.1 מיליארדי ש"ח.