כלכלה
כלכלה (באנגלית: Economy) או המערכת הכלכלית היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. בעברית המילה כלכלה משמשת גם לשם תיאור המחקר הכלכלי (Economics) שהוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד הכלכלה. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, שווקים, כסף והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.
הכלכלן האקולוגי מיק קומון (Mick Common) מציע את ההגדרה הבאה: [1]:
"כלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך המערכת הסביבתית, הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת".
הגדרה אחרת היא של הכלכלן הבריטי ליונל רובינס הנוגעת לחקר הכלכלה:
"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש להם שימושים חלופיים".[1]
ענפי הכלכלה
למרות שבדרך כלל מתייחסים לכל ענפי הייצור בכלכלה כאל מכלול אחד שיש לו אותם מאפיינים, ניתן להסתכל על המערכת הכלכלית כמורכבת ממספר סקטורים שונים, כאשר לסקטורים יש קווי דמיון אבל גם הבדלים ביניהם. סיווג אחד לדוגמה הוא:
- אנרגיה - הפקת דלק מחצבי ואנרגיה מתחדשת.
- חומרים בסיסיים: כרייה והפקה של כימיקלים, מתכות, עץ ונייר.
- מכירות לתעשייה: הקמת מפעלים וחומרים, חלל ובטחון, אריזה, מוצרי אלקטרוניקה, משאיות ומכונות, תובלה, ותמיכה.
- מוצרי צריכה: מכוניות ורכיבים, משקאות, מזון (כולל הכנת מזונות, חקלאות ודייג), בנייה ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.
- בריאות: ציוד ושירותי בריאות, תרופות וביוטכנולוגיה.
- שירותים לצרכן: קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות).
- תקשורת: תקשורת קווית, תקשורת ניידת
- פיננסים: בנקאות, ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה.
- תשתיות: תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.
- טכנולוגיה: (היי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.
לדוגמה בעוד בתחום האנרגיה המחצבית וכריית חומרים יש תהליך ארוך טווח של דלדול חומרי הגלם. בתחום זה נוסח לראשונה ההיגד תפוקה שולית פוחתת שכן ככל שמעמיקים לחפור כן העלויות מטפסות, ומשלב מסויים ככל שמתקדמים במכרה או במאגר כלשהו ריכוז העופרות הולך ויורד. היבט דומה נוסח לגבי החקלאות - שכן השדות הפוריים ביותר מעובדים קודם ועיבוד שטחים נוספים הוא יקר יותר ומניב פחות יבול. היבטים כאלה לא קיימים לדוגמה בתחום הפיננסי, בתרופות או בהיי-טק - שם הדגש הוא דווקא על השקעה יקרה בתשתיות קבועות או בתהליך כלשהו בהתחלה, ולאחר מכן יש עלויות ייצור זניחות ונמוכות מאוד עם יתרונות לגודל.
בגלל האופי הכימי של החומרים ופיזור לא שווה שלהם בכדור הארץ, יש מקרים שבהם יש שוק שמעצם טיבו הוא ריכוזי מאוד. זאת לעומת שווקים אחרים שיכולים להיות מבוזרים למדי.
יש הבדלים ניכרים גם באסטרטגיות שיווק של החברות. חברות אנרגיה, כרייה, תשתיות ומכירות לתעשייה בדרך כלל אינן מוכרות לצרכני קצה אלא לחברות אחרות. השיווק שלהן שונה למדי מחברות המוכרות מוצרי צריכה, ביטוח ובנקאות קמעונאית, או חברות תרופות. רעיון מקובל בקרב הוגים שמרניים כמו מילטון פרידמן לדוגמה הוא שהחברות יכולות לעשות מה שהן רוצות ותפקידן להשיא רווח, ואם הדבר לא מוצא חן בעיני הצרכנים ועומד בניגוד לערכים חברתיים שלהם הם יכולים להפעיל חרם צרכנים ובכך לגרום לשינוי במדיניות החברות. אבל שרשרת ארוכה של הספקת מוצרים הופכת תהליכי ייצור לבלתי נגישים עבור הצרכנים, ומקשה עליהם לאתר חברות הפוגעות או לפעול בנושא. דוגמה לכך מובאת בהקשר של נזקים סביבתיים על ידי חברות כרייה של מתכות שהן בעלות מתח רווחים נמוך ואינן מוכרות לצרכנים.
עבור חלק מהחברות הצרכן העיקרי של התוצרת שלהן הן ממשלות. כך הדבר לגבי יצרני תשתיות, תעשיות חלל ונשק. חברות תרופות תלויות בשאלה איזה תרופות יאושרו על ידי הרגולציה ואיזה תרופות יכנסו לסל הממשלתי. חברות כרייה ואנרגיה מוכרות לפעמים ליצרנים פרטיים אבל בדרך כלל הן גם דנות עם ממשלות בשאלה האם ובאיזה מחיר ותנאים המדינה או חברה גדולה שלה תקנה מוצרים.
בכל שיח כלכלי ניתן לדון במיקרו כלכלה ← התנהלות כלכלית של ישות אשר הינה חלק מכלכלה כגון אדם או עסק ובמאקרו כלכלה ← התנהלות כלכלית במשק כלכלי כיחידה אחת שלמה ואינטראקציה אפשרית בין שני משקים או יותר
ראו גם
- חקר הכלכלה: כלכלה קלאסית, כלכלה נאו-קלאסית, כלכלה קיינסיאנית, כלכלה ביופיזית, כלכלה אבולוציונית, כלכלה אקולוגית, כלכלה התנהגותית, כלכלה מוסדית, כלכלה אוסטרית, כלכלה בודהיסטית
- קפיטליזם
- צמיחה כלכלית
- גידול אוכלוסין
- אי שוויון כלכלי
- כלכלה אקולוגית
- כלכלה אבולוציונית
- הון
- סיווג ענפי תעשייה
- שירותי המערכת האקולוגית
קישורים חיצוניים
- כלכלה בוויקיפדיה האנגלית
- מידע סטטיסטי על מדינות OECD כולל מידע על סקטורים כלכליים
הערות שוליים
- ^ Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, כלכלה אקולוגית (כתב עת)64-1, 2007. p 92-102