המבנה הפסיכולוגי–תודעתי של האדם וטבע המציאות כבסיס לכלכלה בת קיימא

זהו מאמר דעה מאת עידן ד. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

בהיותה נובעת מתפיסת עולם דואלית, שהיא למעשה עצמה תפיסה כוזבת, שקרית ואשלייתית של המציאות, אין הכלכלה המערבית לסוגיה השונים משמאל או מימין מבינה, שהעולם לאשורו של דבר אינו דואלי, כי אם נון דואלי מעצם טבעו, ולכן הפרדה כזו בין טבע האדם, מבנהו הפסיכולוגי – תודעתי, כמו גם ההפרדה בין הכלכלה לטבע המציאות אינו אפשרי, מכיוון שהכול הוא חלק מאטום אחד, ומכיוון שכל הפרמטרים הינם חלק של האטום האחד והשלם. התעלמות מעובדה זו לא תפתור את הבעיה, אלא סופה שתיצור רק עוד עוולות, זוועות ובעיות. כפי שציין אלברט איינשטיין "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותן.במילים אחרות, עלינו לזנוח את תפיסת העולם הדואלית אליה הותננו, ולקבל את עובדת היותו של העולם נון דואלי"

תפיסה כלכלית מציאותית ובת קיימא חייבת להיות מושתת ומבוססת קודם כל על הבנה של טבע האדם, מבנהו הפסיכולוגי – תודעתי, ועל הבנת טבע המציאות. בעייתה המרכזית של הכלכלה המוניטארית המערבית לסוגיה השונים, בין אם מדובר על הצד הימני של המפה הפוליטית, ובין אם מדובר על צידה השמאלי, היא בהיותה מנותקת וחסרת כל הבנה בסיסית בשני תחומים אלו, היא דומה אם כן לניסיון להקים בניין מהגג, ולהשאירו תלוי באוויר ללא כל יסודות בקרקע. במצב עניינים מעין זה כאשר הכלכלות המוניטאריות המערביות המבוססות כסף, הדוניזם ותאוות בצע, לא מבינות את טבע האדם אותו הן אמורות לשרת, את מבנהו הפסיכולוגי התודעתי, ואף לא את טבע המציאות בהן הן פועלות, ואף נמנעות מלעסוק בכך בכוונת מכוון על ידי ניתוק הכלכלה מכל ההיבטים השונים בתוכם ומולם היא פועלת, דומות הן ללא יותר מאשר מאחז עיניים או קוסם, המעלה כשפים באוב. אין להן מנוס אם כן אלא לצפות פעם אחר פעם בכישלונם, ולחזות כיצד אותו מעשה כשפים ואשליה של הבניין חסר היסודות היציבים בקרקע של טבע האדם והמציאות נופל ומתמוטט פעם אחר פעם! במילים אחרות, החשיבה כי ניתן לבנות כלכלה בת קיימא ויציבה שתשרת את האדם תוך התעלמות מהבנת טבעו, מבנהו הפסיכולוגי – התודעתי, ומטבע המציאות בה אנו חיים, אינה אלה בערות ואשליה מהזן והסוג הירוד והנחות ביותר!

בהיותה מנותקת מטבע האדם וטבע המציאות מהווה הכלכלה המערבית לא רק מקור עיקרי לסבל פיזי – חומרי, ולסבל סוציאלי – קולקטיבי, אלא גם כמקור העיקרי לסבל מנטאלי – נפשי, ולפגיעה באיכות חייו של האדם. יתרה מזאת, בספרו "שיבוש תרבות" מצטט קאלה לאסן בהסתמך על כתבתו של ג'ים וינדולף בניו יורק אובזרבר מחקר מעודכן של המכון האמריקאי לבריאות הנפש, שמאשר כי שיעור "הפרעות מצב הרוח" הולך וגדל מדור לדור לאורך המאה ועשרים. לכך יש להוסיף, הוא ממשיך וכותב, ששיעורי התפשטות הדיכאון בכל העולם ובכל קבוצת גיל עולים בהתמדה, וכמוהם שיעורי ההתאבדות, ההפרעה החד קוטבית והאלכוהוליזם. מחקרים השוואתיים שנערכו מוכיחים גם, שבמדינות אסיאתיות שעברו תהליכים של אמריקניזציה ואימוץ דפוסים של הקפיטליזם הצרכני, גדל בהן בהתאמה גם שיעור הלוקים בדיכאון. בהסתמך על הנתונים של "החלום האמריקאי", הנה מה שמצפה לנו מאימוץ הנורמות הללו: "עשרה מיליון איש בארצות הברית סובלים מהפרעות עונתיות, 14 מיליון הם אלכוהוליסטים, 15 מיליון איש סובלים מחרדה חברתית פתולוגית, 15 מיליון הם דיכאוניים, ל-10 מיליון יש אישיות גבולית, 12 מיליון סובלים מ"רגליים עצבניות", 5 מיליון הם בעלי התנהגות טורדנית כפייתית, 2 מיליון לוקים במאניה-דפרסיה ו-10 מיליון מכורים לסקס. אם נוסיף לאלה תופעות כמו "מחלת היאפים", עייפות כרונית, רגישות יתר לתרופות וחפיפה, כלומר שחלק מהאנשים סובלים מיותר מתסמונת אחת, נגיע בנקל אל הנתון שלמעלה מ-77 מהאוכלוסייה הבוגרת נמצאת במצב לא טוב, כפי שטען ג’ים ווינדולף מהעיתון ניו יורק אובזרבר. ולאחר שהפסיכולוגים יגדירו כמה מחלות נוספות, ניתן יהיה לאבחן את החלום האמריקאי כמדינה שבה כולם הם משוגעים עם קבלות". (מקור: קאלה לאסן, שיבוש תרבות, הוצאת בבל, 2002, ע'30-29.) זהו המצב האבסורדי, כפי שאנו מכירים אותו כל כך טוב היום, שבו הגרפים והמדדים הכלכליים מציגים הצלחה כלכלית בעוד בני האדם הולכים נובלים תחתה בהיותם לא יותר מחומר בעירה עבור ההדוניזם ותאוות הבצע המניע את גלגלי הכלכלה המערבית. וכך, בעוד הכלכלה צומחת אנחנו הולכים ונמקים; משמשים כחומרי בעירה לספינת השוטים הכלכלית המערבית, שנעה בבטחה אל אסונה.

אולם בעייתה של הכלכלה המערבית אינה מתבטאת רק בבורותה בשאלות טבע האדם והמציאות, אלא גם בעיוורון ובהימנעות מכוונת מלעסוק בסוגיות אלו. עם זאת, יש לציין, כי למרות החישוק הכפול של עיוורון פנימה ויוהרה חיצונית של המדע בכללותו, בעת האחרונה חלה התפוצצות של ממש בתחום מחקר המוח וטבע האדם והתודעה. תוצאותיהם של מחקרים אלו מאששים באופן מדהים את תורתו של הבודהה והבודהיזם בנוגע לטבע האדם והמציאות ומיקומו של האדם בעולם, והן ישמשו בעתיד ללא כל ספק ככל שמחקר זה יתפתח, ילך ויעמיק ויתבסס בעתיד יותר ויותר, את הכר והבסיס ההכרחי שעליו תושתת התורה, השיח והפרדיגמה הכלכלית החדשה תוך שילוב תורותיו של הבודהה והבודהיזם במסגרת הכלכלית הבודהיסטית, וביחיד עם יסודות כלכליים אחרים מתוך זרמי המחשבה של הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת הקיימא. תחומי מחקר חדשים אלו מבוססים רובם ככולם על רעיון הקשב (Mindfulness), ומהווים את הליבה של המחקר הנוירו-קוגניטיבי של המוח, המחקר הנוירולוגי, כמו גם המחקר והפסיכולוגיה הקוגניטיבית לרבות תחומי מחקר ספציפיים כמו ה-Mindfulness based Cognitive Therapy (MBCT) וה – Mindfulness based Stress Reduction (MBSR). בכוונתי לעסוק במאמרים הבאים יותר ויותר בפן הפסיכולוגי – תודעתי, וטבע האדם והמציאות, ובכך להניח את היסודות לתורה, לשיח ולפרדיגמה הכלכלית החדשה, שתצמיח מתוך יסודות אלו את תורת הכלכלה הבודהיסטית, ותשלב לתוכה כאמור זרמי מחשבה כלכליים חדשים כגון הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת קיימא.

זאת ועוד,בגישה הכלכלית המערבית קיים כשל פנימי בצורת מעגל פנימי, שאין ממנו שום אפשרות יציאה אלא עד שמתעוררים מתעתוע ואשליה זו! בהיותה נובעת מתפיסת עולם דואלית, שהיא למעשה עצמה תפיסה מעוותת, שקרית ואשלייתית של המציאות, אין הכלכלה המוניטארית המערבית לסוגיה השונים משמאל ומימין מבינה, שהעולם לאשורו של דבר, אינו דואלי, כי אם נון דואלי מעצם טבעו, ולכן הפרדה כזו בין טבע האדם, מבנהו הפסיכולוגי – תודעתי, כמו גם ההפרדה בין הכלכלה לטבע המציאות הזו אינו אפשרי, מכיוון שהכול הוא חלק מאטום אחד, ומכיוון שכל הפרמטרים הינם חלק של האטום האחד והשלם. התעלמות מעובדה זו לא תפתור את הבעיה, אלא סופה שתיצור רק עוד עוולות, זוועות ובעיות. זהו מתכון בטוח לכישלון, כפי שאנו חווים פעם אחר פעם, ללא קבלת טבע המציאות, וללא קבלה של עובדת היות העולם נון דואלי, לא רק שהכלכלה הקיימת תמשיך להוות כישלון חרוץ ומקור לסבל אלא שגם לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה. כפי שציין אלברט איינשטיין "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותן." אולם באחת מאמרותיו השונות הצביע איינשטיין על המקור לפיתרון הבעיה, כאשר הוא ציין את הדברים הבאים: "האדם הוא חלק מהשלם, שנקרא על ידינו היקום, חלק המוגבל בזמן ובמרחב. הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו ורגשותיו, כמשהו נפרד מהשאר, סוג של אשליה אופטית של תודעתו! אשליה זו היא מעין כלא עבורנו, המגבילה אותנו לרצונות האישיים שלנו, ולחיבה כלפי כמה אנשים הקרובים אלינו. המשימה שלנו חייבת להיות לשחרר את עצמנו מהכלא הזה על ידי הרחבת מעגלי החמלה שלנו כלפי כל היצורים החיים וכל הטבע ביופיו! ( “A human being is part of a whole, called by us the Universe, a part limited in time and space. He experiences himself, his thoughts and feelings, as something separated from the rest a kind of optical delusion of his consciousness. This delusion is a kind of prison for us, restricting us to our personal desires and to affection for a few persons nearest us. Our task must be to free ourselves from this prison by widening our circles of compassion to embrace all living creatures and the whole of nature in its beauty.”).

לסיכום: אין כלל ספק, שכל התורות המערביות השונות, כלכליות כחברתיות ואחרות, לרבות אלו הדתיות, מתבססות מראשיתן על תפיסת עולם דואלית שקרית ואשלייתית של טבע האדם והמציאות, ולכן אין זה אפשרי, כפי שטען אלברט איינשטיין, לפתור את הבעיה תוך המשך ההיצמדות לרעיון הדואליות השגוי, שהביא אותנו מלכתחילה אל מצבנו הבעייתי כיום. תפיסת העולם הדואלית, ובמילים אחרות אשליית הדואליות קשורה קשר הדוק למקור הבעיה, ואל הליבה שלה, ולכן יש לשנותה, ואי אפשר להגיע לפיתרונות בעזרתה, שכן זו היא שיצרה את הבעיה. כך או כך, כלכלה שאינה מבינה ומתבססת על טבע האדם, מבנהו הפסיכולוגי – תודעתי, וטבע המציאות משולה לרופא שאינו מבין באנטומיה של האדם, בפיזיקה, בכימיה, ומתמקד בעיקר בשאלת בניית המרכז הרפואי, באלו חומרים עליו להשתמש לצורך זה, האם עליו לבנות באופן כזה או אחר, לבנות בסגנון אדריכלי מסוג מסוים או אחר, באם ניהול החשבונות בסדר או לא וכך הלאה. הגם שידע כזו יכול אולי להועיל לרופא, אין זה התחום עליו הוא אמון, ותופעה מעין זה לא רק תחשב לקוריוז אלא תהייה בגדר פשע של ממש. ואם כך הדבר נכון לא רק בתחום הרפואה, אלא גם בתחום הכלכלה או בכל תחום אחר, יהיה התחום אשר יהיה.