הטיות בויקיפדיה

הטיות בוויקיפדיה נוגעות להטיות בוויקיפדיה. ויקיפדיה מורכבת מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אנציקלופדיה מקוונת, ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטיביות יחד עם התבססות על מדע. ויקיפדיה מפחיתה במידה רבה הטיות הקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט, שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה", שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בוויקיפדיה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע.

הכנסת עובדות לא נכונות

דוגמה בולטת להטיה בוויקיפדיה העולמית היא הכנסת ערך על מחנה השמדה שלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים לא יהודים. הערך שרד שנים רבות, כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולניים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך.

דוגמה נוספת קיימת מוויקיפדיה העברית: בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בוטינסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטינסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר בעיתון הארץ.

דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בוויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בוויקיפדיה. קשה לדעת את ההיקף של בעיה זו.

אתנוצנטריות אנגלית

הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בוויקיפדיה האנגלית, שהיא הויקיפדיה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים והעיתונאים, שעליהם מבוססת הויקיפדיה האנגלית, הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא על מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן, בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב, יותר מאשר מדינות רבות אחרות, ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בוויקיפדיה אלא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות, כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בוויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בניסיון להתמודד עם הטיה זו – כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטייה להתמקד יותר במדינות עשירות – במיוחד המדינות המערביות, כולל ארה"ב, אירופה, קנדה, ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי כמו סין, רוסיה ומדינות ערב או מדינות עניות כמו מדינות אפריקה, שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים, וחסרים הרבה פעמים נתונים, או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים.

בעיות בוויקיפדיה העברית

דרך קבלת ההחלטות

בוויקיפדיה העברית מקובל להחליט על כללים ועל מחיקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית, שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו, וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות, כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבעה של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את עריצות הרוב, שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך – כך שזה לא פתרון דמוקרטי – שכן יש אמנם הכרעה של הרוב, אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט.

בוויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי, העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים, על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון ליישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל.

אתנוצנטריות

בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנטריות. כלומר – מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית-ישראלית-דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי, והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, הנודע בכך שהוא "אנטי ציוני", אף על פי שחלק גדול מפרסומו של חומסקי הוא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המליצה מרקל עוסק בנושא זה.

ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם, לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו, שהיה נשיא ברזיל.

בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות – לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית-יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלא היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך – כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה, על מלחמת העולם השנייה, על השפל הגדול, על הניו-דיל, על התנועה לזכויות האזרח או על מהטמה גנדי. המיקוד בלימודי ההיסטוריה הוא בעיקר על הקמת מדינת ישראל, על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר, יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה זו, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה על התפתחות המדע, על התפתחות הפמיניזם, על התנועה לביטול העבדות או על התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בוויקיפדיה העברית.

הדרה ותת ייצוג של אוכלוסיות

בוויקיפדיה ככלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בוויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. כמו כן לטענת חלק מן הוויקיפדייות הפעילות, הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים, הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. הדבר נכון במיוחד לגבי ויקיפדייות אמהות, שיש להן זמן מוגבל וקטוע לפרקי זמן קצרים. לטענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמיניסטיות או על נושאים אחרים, ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים.

תת ייצוג בוויקיפדיה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל, כמות העורכים הערבים בוויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית הוא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית, וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית, ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה. עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משדרים ברדיו ובטלוויזיה. אך הם אינם כותבים בוויקיפדיה העברית. ייתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית / אתנוצנטרית, שאולי קיימת בוויקיפדיה העברית וגוררת את התוצאה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הוויקיפדית העברית.

אנטי הוליסטיות

בוויקיפדיה העברית וגם האנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בוויקיפדיה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע, כולל פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה ואנתרופולוגיה – אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים – לדוגמה, למרות שיש ערכים רבים על שינוי אקלים או על זיהום אוויר, יש ערכים רבים המושפעים מתופעות אלה אבל כמעט אין בהם התייחסות לכך. לעיתים קרובות יש נטייה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות – לדוגמה בערך על מגפת האופיואידים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדו פארמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית, אבל אין התייחסות לשאלה מה היו הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאיפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות – עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה: מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות, נניח של עישון, אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו חברות הטבק כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.

יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת

בוויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל, ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים לדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, חציית ים סוף, "שמש בגבעון דום", "שבטי ישראל" או בערכים רבים אחרים, ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטייה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית, שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא, וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה – לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים – הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה, כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית, דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם.

בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומתירני מדי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול", שמעתיקה ערכים מוויקיפדיה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של נושאים הנחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים, וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בוויקיפדיה העברית.

מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים

שני הזרמים העיקריים הניצים בוויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד – אבל לא נותרים משאבים לפיתוח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היה בוויקפדיה העברית ערך על התאוריה של חיידקים כגורמי מחלות מדבקות או על תאוריה מדעית. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית, על הגות סוציאל דמוקרטית, על כלכלנים אקולוגיים או על כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בוויקפדיה העברית. באופן כללי, בוויקיפדיה יש תת התייחסות לנושא של מדעי החברה, ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית.

נטייה להתעלם מתהליכים ארוכי טווח

ויקיפדיה מנסה להתמודד עם נטייה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות ומהטלוויזיה על פני מקורות כמו ספרים, מחקרים מדעיים וכתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש בוויקיפדיה למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל, ויש תת התייחסות לתופעות ארוכות טווח ולתהליכים בישראל ולפעמים גם לתהליכים בעולם. כך בוויקיפדיה העברית אין ערכים על עישון בישראל, על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב גם לא היה ערך בוויקיפדיה העברית על פופוליזם ימני.

הנטייה להיתפס לפרטים ולדברים הנוגעים לאקטואליה גורמת גם לתת התייחסות למדע – לדוגמה הערך על מדעי המדינה ארוך קצת יותר מקצרמר, למרות הנטייה הרבה לעסוק בפוליטיקה.

נטייה ימנית מדינית-בטחונית

בישראל בעשורים האחרונים יש התחזקות של הימין המדיני. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהיחלשות של מפלגת העבודה ומר"צ והן בגידול במפלגות "מרכז" בעלות אמירה לא מחייבת לגבי פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. היבט נוסף של התחזקות הנטייה ימינה הוא סובלנות רבה יותר כלפי גורמים כהניסטים וגזעניים, שבעבר נחשבו מוקצים על ידי מפלגות כמו הליכוד אבל כיום נחשבות כשותפות טבעיות בקואליציה. גם הקהל החרדי והדתי, שבעבר היה בחלקו שמאלני מדיני (הרב עובדיה יוסף בתחילת דרכו, הפועל המזרחי, מפד"ל בתחילת דרכה) הלך יותר ימינה. דבר זה גורר השפעה גם על ויקיפדיה העברית. בנקודה זו קיים פער משמעותי בין ויקיפדיה העברית לבין ערכים מקבילים בויקיפדיה האנגלית. זאת בניגוד לערכים בתחומים אחרים רבים כמו לדוגמה ערכי מדע, ערכים על אישים פוליטיים או על היסטוריה, שבהם הפערים קטנים יותר, והערכים כתובים ברמת תוכן.

בוויקיפדיה העברית נמחק ערך על אלימות מתנחלים אף על פי שיש ערך דומה בנושא בויקיפדיה האנגלית. זאת למרות שיש ערכים רבים ומקיפים על פיגועים של מחבלים פלסטינים, שיש בהם "פירוט יתר" לטענת חלק מהוויקיפדים – פירוט המקיף ערכים על פיגועי טרור לפי שנה. ערכים אלה מכילים לפי טיבם רק התייחסות לאלימות של פלסטינים ואינם כוללים מקרים של אלימות של אזרחים יהודים נגד תושבים פלסטינים או מקרים של תושבים פלסטינים שנהרגו במסגרת עימותים עם כוחות הבטחון או עם מתיישבים יהודים. יש עורכים ימניים המנסים למחוק ערכים הנוגעים לפעילי זכויות אדם, ארגוני שמאל או אישים ליברליים בטענה כי "אין להם חשיבות". הטיות רבות עוד יותר קיימות בתוכן של ערכים קיימים, לדוגמה בערך על הסדרה "שתולה", שעוסקת במתנדבת שחיפשה פעילות בעיייתית של ארגונים כמו BDS ו-ISMA, שורבב שמם של אירגוני זכויות אדם ישראליים אף על פי שהם לא לא הופיעו כלל בתחקיר. הערך דיבר על "ארגוני זכויות אדם" באופן כללי – בעוד שמדובר על שני ארגונים שיש מחלוקת אם הם בכלל ארגוני זכויות אדם. ציטוטים בערך נטו ל"קטיף דובדבנים", שהציג דעות של פעילה אחת בארגון כאילו היא מייצגת את כלל הפעילים בארגון, אף על פי שהציטוט המלא מראה שאותה פעילה חושבת שרוב הפעילים חושבים ההפך ממנה.

נטייה ימנית כלכלית

ערכים רבים הנוגעים לנושאי כלכלה, להוגים כלכליים ולאירועים כלכליים הם בעלי הטיה ימנית לכיוון של זרמים כמו נאו-ליברליזם, ליברטריאניזם ימני ושמרנות. ערכים רבים נכתבו על ידי כותבים שמאוחר יותר פנו להוצאת "סלע מאיר". הוגים כלכליים רבים, ששייכים להגות מדעית יותר הקשורה למדע – כמו כלכלה אקולוגית, כלכלה מוסדית, כלכלה אבולוציונית, כלכלה ניסויית או כלכלה התנהגותית – קיבלו תת-ייצוג הן בהיבט של ספרות והן בהיבט של אי התייחסות להגות שלהם בערכים על תופעות היסטוריות. דוגמאות הכוללות תת התייחסות הן הערך על הכלכלן דרון אג'מולו והיעדר ערך על מריאנה מצוקאטו, נכון לתחילת אוקטובר 2023. במשך שנים רבות הייתה תת התייחסות לנושאים כמו אי שוויון, תכנון ארוך טווח או קיימות והשפעותיהם על הכלכלה. כמו כן אין התייחסות לנושאים כמו תעמולה של חברות גדולות, הפצת תאוריות קונספירציה על ידי חברות (בהקשר של טבק, שינוי אקלים, תרופות), ואין כמעט התייחסות לבעיות של הון שלטון או השפעת ההון הגדול על העיתונות והתקשורת.

הטיה פוליטית שמרנית

פורום קהלת העסיק עורכים בתשלום שכתבו על היבטים רבים הנוגעים לחברה הישראלית. עורכים אלה התייחסו לנושאים רבים הנוגעים לעולם המשפט והפוליטיקה. ערכים כמו "פורום קהלת", "המהפכה המשפטית" (של אהרון ברק) או "עילת הסבירות" עוצבו במידה רבה על ידי עורכים שהועסקו על ידי קהלת או היו איתה בקשרים. הנושא עלה לכותרות בשנת 2023 כאשר התברר כי עובד בקהלת הפעיל "בובות קש" במטרה לנסות להשפיע על הצבעות ועל השיח בדפי השיחה ודרכם על ערכים עצמם. בובות אלה נחסמו, אבל עורכים שעסקו בנושא טענו לחוסר שקיפות והעדר התייחסות מערכתית כדי לחסום יוזמות כאלה בעתיד.

ראו גם

• תרבות מבוססת מדע
• אמת כמוצר ציבורי
• ספין דיקטטורים
• האנציקלופדיה הגדולה

קישורים חיצוניים

• ד"ר כרמל ויסמן, פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב, 6 בינואר 2022