הטבח בלאדלו
הטבח בלאדלו (באנגלית: Ludlow Massacre) היה אירוע שבו המשמר הלאומי של קולורדו ושומרים של חברת "קולורדו נפט וברזל" תקפו מושבת אוהלים של 1,200 כורי פחם ממשפחותיהם בלאדלו, קולורדו, ב-20 באפריל 1914, תוך שהמשמר הלאומי יורה על המושבה עם מקלעים. כ-24 אנשים נהרגו בהתקפה כולל נשים וילדים (קיימות הערכות גבוהות יותר למספר הנספים). הבעלים הראשי של המכרה, ג'ון ד. רוקפלר, הבן, זכה לביקורת נרחבת על כך שהוא ארגן את הטבח.
הטבח בלאדלו היה התקרית הקטלניות ביותר במסגרת שביתת הפחם של דרום קולורדו שנמשכה בין ספטמבר 1913 לבין דצמבר 1914. השביתה אורגנה על ידי העובדים נגד חברות הכרייה של קולורדו. שלושת החברות הגדולות היו Colorado Fuel & Iron Company שנשלטה על ידי משפחת רוקפלר החזקה, Rocky Mountain Fuel Company ו-Victor-American Fuel Company. כנקמה על הטבח בלאדלו, הכורים חימשו את עצמם ותקפו עשרות מוסדות אנטי-איגודים בעשרת הימים הבאים, הרסו רכוש ועסקו במספר התנגשויות עם המשמר הלאומי של קולורדו לאורך חזית של 40 קילומטר מטרינידד עד וולסנבורג. סך של 69 עד 199 מקרי מוות אירעו במהלך השביתה כולה. תומס ג'אנדרוס (Thomas G. Andrews) תיאר זאת כ"שביתה הקטלנית ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית",והיא מכונה גם "מלחמות הפחם של קולורדו" - Colorado Coalfield War.
טבח לאדלו היה "קו פרשת המים" ביחסי העבודה בארצות הברית, ההיסטוריון הווארד זין תיאר כ"רגע ההסלמה במאבק האלים ביותר בין הכוח התאגידי לאנשים העובדים בהיסטוריה של ארצות הברית". הקונגרס הגיב לזעם הציבורי על ידי הנחיית "הוועדה למכרות ולכרייה" לחקור את האירועים. הדו"ח שלה, שפורסם בשנת 1915, היה בעל השפעה על קידום חוקי עבודת ילדים וחוק שמונה שעות עבודה.
קרלה גוור, היא היסטוריוניות שעסקה בחקר היח"צנות, מתארת את היווצרות היח"צנות בסוף המאה ה-19. לפי גוור הדבר התרחש כתגובה של תאגידים אמריקאים לדעת הקהל השלילית שנוצרה כלפיהם, ומתוך החשש להגברת הרגולציה הממשלתית על תנאי ההעסקה של עובדים. לפי גוואר, אייוי לי, עיתונאי לשעבר שהפך ליחצ"ן הראשון בהיסטוריה, נקרא על ידי רוקפלר להציל את יחסי הציבור שלו אחרי הטבח בלאדלו. לי שלח למערכות העיתונים "רשימת עובדות" בנוגע לאירועים בלאדלו. [1]
יש טענות כי משום שאירועי הטבח אינם נוחים לאליטה של הקפיטליזם, אין כמעט אזכורים שלו. ההיסטוריון הווארד זין, מחבר "היסטוריה עממית של ארצות הברית", טען כי הפעם הראשונה בה שמע על הטבח היה בשירו של וודי גאת'רי בשם הזה, וכי לא הצליח למצוא עדויות לאירועים בלאדלו בקורסי ההיסטוריה ובספרי הלימוד.[1]
הסופר והעיתונאי הסוציאליסט אפטון סינקלר פרסם שני רומנים הנוגעים לכורי הפחם העניים בארצות הברית באותה תקופה. אחד מהם הוא "מלך פחם" [2] שיצא לאור בשנת 1917 והשני הוא ספר ההמשך "מלחמת הפחם" שהתפרסם רק לאחר מותו בשנת 1976. [3]
אתר לאדלו, שנמצא 18 ק"מ צפונית מערבית לטרינידד, קולורדו, הוא כיום עיר-רפאים. אתר הטבח נמצא בבעלות איגדו עובדי המכרות של אמריקה ( United Mine Workers of America) שהקימו אנדרטת גרניט לזכר הכורים ובני משפחותיהם שמתו באותו יום. בשנת 2009 הוקם אתר המושבה Ludlow Colony הוקם כציון דרך היסטורי לאומי ב-16 בינואר 2009, עדויות מחקירה ארכיאולוגית מודרנית תומכות במידה רבה בדו"חות השובתים על האירוע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הטבח בלאדלו, ויקיפדיה האנגלית
- מלחמות הפחם של קולורדו, ויקיפדיה האנגלית
- ג'ון בראון, כשההון שלח את הצבא נגד השובתים: 100 שנים לטבח בלאדלו, שיחה מקומית, 20.4.2014
- ניצן צבי כהן, זכרו את "טבח לאדלו", דבר ראשון, 22.04.2017