הדיל הירוק האירופי
לקראת סיום ועידת האקלים במדריד, פרסמה הנציבות האירופית את החזון שלה במסמך הנקרא הדיל הירוק האירופי (על משקל הדיל הירוק החדש של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב). נשיאת הארגון, אורסולה ון דר ליין, פרשה חזון רחב ומרחיק לכת זה בנאום בבריסל, וקראה למדינות האיחוד האירופי לאמץ אותו ולתרגם אותו לחקיקה ולביצוע. לדבריה, זהו מנוע הצמיחה הכלכלית העיקרי של אירופה לעשורים הקרובים, והיא רוצה שאירופה תהפוך ליבשת הראשונה שתהיה מאופסת פליטות פחמן נטו עד 2050. מטרת החזון היא שיפור הרווחה האנושית על ידי הפיכת אירופה לניטרלית-אקלימית, והגנה על סביבת החיים הטבעית, שיהיו טובים לאנשים, לכדור הארץ ולכלכלה - איש לא יישאר מאחור.
חזון הדיל הירוק האירופי כולל:
- הפחתת פליטות פחמן ל-50% ממה שהיו ב-1990 עד 2030, ועד לאיפוס נטו בשנת 2050, שיהיו מעוגנים בחקיקה.
- מימון: קרן של טריליון אירו להשקעות בפרויקטים המוכיחים אחריות סביבתית. איסוף מימון של 100 מיליארד אירו, שיגיע מהציבור וממקורות פרטיים, כדי לבנות מנגנון למעבר צודק מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות. הכוונה היא לתמיכה בעובדים בתעשיות האנרגיה הקיימות שיאבדו את מקום עבודתם.
- תעשייה: מעבר לתעשייה נטולת פליטות. לדוגמה: האיחוד האירופי יממן פיתוח של תעשיית פלדה נטולת פליטות פחמן עד 2030. פיתוח מצברים בעלי מחזור חיים מעגלי, כלומר שיאפשרו מיחזור מלא של חומרי הגלם. מכסים על מוצרים עתירי אנרגיה (כמו למשל פלדה) המיובאים אל האיחוד האירופי כדי להגן על יצרנים אירופים. חקיקה שתדרוש תקן מחזור חיים מעגלי למוצרים, וצמצום ייצור פלסטיק שאינו הכרחי.
- תחבורה: עידוד יצרניות של מכוניות ומשאיות לעבור להנעה חשמלית בלבד. פריסה של מיליון עמודי טעינה לרכבים חשמליים, ותחנות תדלוק מימן, עד 2025. הכנסת ספינות המסחר והקרוז למערכת פיקוח פליטות, כך שלראשונה יאלצו לשלם על הפליטות שלהם. שיפור התחבורה הציבורית.
- טבע: אסטרטגיה לשמירה על הטבע, כולל נטיעה מחדש של יערות, שיפור איכות האוויר והמים, והחמרת החוקים בנושא זיהום תעשייתי.
- חקלאות: צמצום השימוש בדשנים תעשייתיים וקוטלי מזיקים, והגדלת השטחים המיועדים לחקלאות אורגנית, במסגרת תוכנית חקלאית שתקבל מימון של 59 מיליארד אירו בשנה.
עד שהחזון הזה יהפוך למציאות יש עוד דרך ארוכה - ראשית עליו להתקבל פה אחד על ידי נציגי כל מדינות האיחוד, לעבור תרגום לרגולציה מפורטת, ולחקיקה בפרלמנטים. בינתיים ההחלטה על אימוץ החזון במועצה האירופית נדחתה מכיוון שמדינה אחת באיחוד האירופי, פולין, מסרבת להירתם ליישומו, ושתיים נוספות, צ'כיה והונגריה, מהססות. החזון צפוי להיתקל בהתנגדות לא רק מהלובי החזק של חברות האנרגיה המבוססות, התעשייה הכימית ויצרניות הרכב, אלא גם מלובי חברות החקלאות והדייג החוששים מהמגבלות החדשות שיוטלו עליהן. מן העבר השני, הארגונים הירוקים קיבלו את החזון בברכה, אם כי קראו לשיפור הפירוט ולהחמרת היעד עבור 2030 לצמצום של 65% בפליטות.