אלדו לאופולד

אלדו לאופולד

אלדו לאופולד (באנגלית: Aldo Leopold‏; 1887-1948) היה סופר, מדען, ומחלוצי תנועת איכות הסביבה בארצות הברית. ספרו "יומנו של מחוז חול" (A Sand County Almanac) מכר יותר משני מליון עותקים. לאופולד השפיע עמוקות על התפתחות האתיקה הסביבתית, בגישתו האקוצנטרית, ששמה במרכז את הקהילה הביוטית כולה בניגוד לגישות קודמות. הדגיש את החשיבות של האקולוגיה ושל השמירה על המגוון הביולוגי.

ילדות ולימודים

ראנד אלדו לאופולד (Rand Aldo Leopold) נולד בבורלינגטון, איווה שבארה"ב ב-11 בינואר 1887 להורים ממוצא גרמני. בילדותו יצא למסעות עם אביו ביערות, ולמד ממנו נגרות וצייד. הוא היה מבלה שעות בספירת ציפורים ליד ביתו וקטלוגן.

בגיל צעיר החליט לאופולד לבחור במקצוע היערנות, ותכנן את לימודיו כך שיוכל להתקבל למחלקה החדשה ליערנות שהקים באוניברסיטת ייל גיפורד פינצ'וט (Gifford Pinchot). הוא היה תלמיד חרוץ שבילה כל רגע פנוי בטבע, מחוץ לעיירה בה למד.

קריירה

בשנת 1909 סיים את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת ייל, והתחיל לעבוד בשרות היערנות האמריקאי, באזור אריזונה וניו מקסיקו. בתפקיד זה, בו עבד עד שנת 1924, פיתח את תכנית הניהול המקיפה הראשונה של הגרנד קניון. בשנת 1924 עבר למדיסון, ויסקונסין, שם עבד במעבדת מוצרי היער. ב-1933 מונה לתפקיד פרופסור לניהול צייד (Game Management) במחלקה לכלכלה חקלאית שבאוניברסיטת ויסקונסין, מדיסון, והיה לראשון שקיבל תפקיד כזה.

לאופולד קנה שטח של כ-250 דונם במרכז וויסקונסין, שטח שהיה מיוער במקור, בורא, נשרף, נוצל לרעיית-יתר של בקר, ולבסוף ננטש. בשטח זה לאופולד ניסה את התאוריות שלו הלכה למעשה, ושם כתב את ספרו הידוע "יומנו של מחוז חול".

לאופולד נפטר מהתקף לב בשנת 1948 בעת שעזר לשכנו להתגבר על שרפה שהשתוללה בשטחו.

רעיונות

בתחילת עבודתו בשרות היערנות, תפקידו היה לצוד ולהרוג דובים, זאבים ואריות הרים שהיוו מטרד למתיישבים וטרפו חיות משק. לאופולד למד לכבד חיות אלה, והבין את חשיבותם במאזן הטבעי. הוא פיתח אתיקה אקולוגית שהייתה שונה מהותית מהאתיקה האנטרופוצנטרית המקובלת שבה תפקידו של האדם היה לשלוט בטבע, ולהפיק ממנו תועלת לפי צרכיו. הוא היה הראשון שטבע את המושג Wilderness כדי לתאר אזור טבעי שחף מהשפעת האדם, או שנשמר כדי שהשפעות כאלה לא יפגעו בו.

ספרו הידוע ביותר היה יומנו של מחוז חול A Sand County Almanac, שפורסם ב-1949 זמן קצר לאחר מותו. בספר יש פרק בשם "תורת מוסר האדמה" The Land Ethic, בו הוא מפתח אתיקה חדשה עבור עולם החי והצומח. ציטוט ידוע חותם את הפרק, ומבהיר את עמדתו:

	דבר מה הוא נכון כאשר הוא נוטה לשמר את השלמות, היציבות והיופי של הקהילה הביוטית, הוא שגוי כאשר הוא נוטה אחרת.

לאופולד מדבר בספרו על פיצול בין שתי השקפות שונות של שמירת הטבע: Conservation מול Preservation. לשתי המילים יש את אותה המשמעות: שימור, אולם כל אחת מהן מייצגת השקפה שונה שבה האמינו אנשים שונים. Conservation היא ההשקפה שהייתה הנפוצה יותר, אותה ייצג גיפורד פינצ'וט Gifford Pinchot (שהיה מורה של לאופולד בייל) ותאודור רוזוולט וראתה את שימור הטבע מנקודת מבט אנטרופוצנטרית, כלומר לצורכי האדם. הטבע הוא משאב ממנו האדם מפיק טובין (עץ, חיות צייד וכו') וכן מטייל בו להנאתו, ולכן יש לשמור עליו ולנהל אותו כדי שאפשר יהיה להמשיך להפיק ממנו טובין אלה גם בעתיד. לאופולד התחנך על השקפה זו בייל, ועסק בניהול משאבי טבע בתוקף תפקידו בשירות היערנות, אולם עם הזמן השקפתו השתנתה. Preservation היא השקפה שרואה את הטבע כבעל ערך משל עצמו, ללא קשר לתועלת שמפיק ממנו האדם. מי שהיה חלוץ של השקפה זו היה ג'ון מויר John Muir, שייסד את ה-Sierra Club כדי לפעול למען הקמת הפארק הלאומי הראשון ביוסמיטי (Yosemite), ונחשב לאבי הפארקים הלאומיים בארצות הברית. לאופולד ראה את האדם כחבר שווה זכויות בקהילה הביוטית.

רעיונותיו של לאופולד היוו השראה לפילוסוף ביירד קאליקוט Baird Callicott שהמשיך לעבד ולפתח אותם במספר מאמרים חשובים.

ראו גם

• סביבתנות
• ביוספרה
• זכויות בעלי חיים

קישורים חיצוניים

• אלדו לאופולד בוויקיפדיה האנגלית
• תורת מוסר האדמה מתוך יומנו של מחוז חול