אקו-ויקי

רעידות אדמה בארץ ישראל

(הופנה מהדף רעידת אדמה בישראל)
רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927

ארץ ישראל ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטוניים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. [1] רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [1]

המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38", וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות ביניהן תכנון מוטה רכב פרטי והתנגדויות שכנים.

רקע והיסטוריה

כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסייסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4, ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך הייתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.[1]

מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. [1]

רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:

  • המאה ה-8 לפנה"ס (בסביבות 760-) - רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (ספר עמוס א,א).
  • 31 לפנה"ס - רעידת אדמה שמוקדה היה כנראה יריחו. התרחשה בעיצומו של קרב אקטיום, בשנת מלכותו השביעית של הורדוס. נזקים בקומראן ובמצדה, קבר יאסון בירושלים נהרס. לפי יוסף בן מתתיהו[2] נהרגו ביהודה כ-30,000 איש.
  • 33 לספירה - רעש אדמה חזק בירושלים, שככל הנראה קשור לאירוע המתואר בברית החדשה, בסמוך למותו של ישו[3]. חוקרים גורסים כי עוצמת הרעש הגיעה ל-8.2 בסולם ריכטר.
  • 129 או 130 לספירה - רעידת אדמה חזקה ארעה כמה שנים לפני מרד בר כוכבא, וגרמה להרס רב במבצרים בכל רחבי הארץ.
  • 363 - רעידת האדמה ב-363 לספירה(אנ') שהסבה נזקים בכל הארץ והחריבה את סוסיתא. באיגרת של קירילוס, הבישוף של ירושלים, מופיעה רשימת מספרי הנספים בכל עיר בארץ. כמו כן, רעידת אדמה זו הפסיקה את עבודות בניין בית המקדש השלישי שהיו בהוראת יוליאנוס הכופר.
  • 19 באוגוסט 502 - הרס בעכו ובלאטרון/ניקופוליס.
  • 9 ביולי 551 - רעש אדמה גדול. אלפי קורבנות בנפש. נזקים חמורים בירושלים, פטרה בירדן נהרסת וננטשת.
  • 749 - רעש שביעית: ארמון הישאם ליד יריחו נהרס עם הערים סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, ג'רש, כפר נחום, פלה, נזקים בירושלים. לפי אחד המקורות נהרגו כ-20,000 נפש.
  • 1033–1034 - העיר רמלה נפגעת. נזקים בירושלים וביריחו, צונמי בעכו.
  • 18 במרץ 1066 - העיר רמלה כמעט נהרסה.
  • 1068 - העיר רמלה נהרסת כליל.
  • 1160 - מנזר יוחנן המטביל ליד יריחו ומנזר אליאס ליד ירושלים נהרסים.
  • 1202 - לפי אחד המקורות, שכנראה הגזים, מספר ההרוגים בשכם היה 30,000 איש. אחראית לתזוזתו האופקית של חצי מיצד עתרת למרחק של 1.6 מטרים.
  • 2 במאי 1212 - הרעש הורגש בין ירדן למצרים. אזור אילת נפגע.
  • 1267 - מי הירדן חדלים לזרום בגלל התמוטטות חוואר הלשון. מבצר נמרוד נפגע.
  • 1456 או 1457 - רעש גדול, שהביא למותם של רבים. בירושלים נהרסו כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
  • מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.
  • 1546 - רעידת אדמה בבקעת הירדן (גשר אדם). אחד הרעשים החזקים והחמורים ביותר בהיסטוריה של ישראל. צונמי קשה בים המלח, וצונמי בטריפולי בלבנון. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק. התקבלו עדויות שונות על גלי נאות ששטפו את ערי החוף של הלבנט: ביפו, כך סופר, נסוג הים מרחק "יום הליכה", ומי שלא נפגע מקריסת הבניינים נשטף בגלי הים שחזרו לחוף. [1]
  • 30 באוקטובר 1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000-40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.
  • 23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי אספלט גדולים צפים בים המלח.
  • 1 בינואר 1837 - רעידה שעוצמתה מוערך בטווח של בין 6.5 ל-7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידת אדמה החריבה את צפת וטבריה ופגעה בכל ישובי הגליל. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. ככל הנראה הנזק הכבד שנגרם היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5,000 ל-7,000 בני אדם ברעידת האדמה. [2]
  • 1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.
  • 11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, מוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. ברעש נפגעו בעיקר יריחו, שכם, רבת עמון, לוד וירושלים. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור. [3]
  • 22 בנובמבר 1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. [1] עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
  • ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן הייתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [4] ממחקר של המכון הגיאולוגי בשנת 2019 עולה כי שאיבות מים בצפון הארץ גרמו לשרשרת רעידות האדמה שהתרחשו בטבריה ובסביבת הכנרת בתקופה ההיא. [5]

איזורים רגישים לרעידות אדמה

מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, במגניטודה משוערת של 6.2 עד 6.6 והן מסוגלת להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים. לפיכך כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. [6] עם זאת, יש ישובים שנמצאים בסיכון גבוה - בדרום הארץ ישובי הבקעה, עד למרחק של כ-15 ק"מ מקו השבר, ולאורך קו השבר צפונה באיזור רחב יותר שחלק גדול מהגליל המזרחי, הגולן וחיפה וסביבתה. סיכון בינוני קיים במערב הגליל. הסיכון נמוך יותר באיזור שמדרום לרכס הכרמל ומזרחית לירושלים - כולל המרכזים המטרופוליניים של ירושלים, תל אביב ובאר שבע. [7]

שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. השבר מייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז. לפי ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי במשרד התשתיות, אפשר למנוע פגיעות בנפש באזור המפרץ בעת רעידת אדמה באמצעות בנייה נכונה בעתיד, אבל אם הרעש יהיה בעתיד הקרוב יתרחש שם אסון. [8]

המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות מפרסם מפת ההעתקים בישראל החשודים ב"פעילות צעירה". עתק ייחשב 'העתק פעיל' אם קרע את פני השטח לפחות פעם אחת ב- 13,000 שנים האחרונות. ההעתקים והאזורים במפה מוגדרים עבור ת"י 413 בלבד ולא כמפת סיכונים סייסמיים. [4] קיימת תקנה האוסרת לבנות על קו שבר פעיל עד 14 מטר מכל אחד מצדדיו. אבל יעקב היכל, יו"ר ועדה ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, טען כי בכל זאת נבנו מספר מבנים על קווי שבר אלה. ייתכן כי קיימים מבנים באילת ובחיפה שיושבים על קו שבר פעיל. [9]

סיכונים העיקריים מרעידת אדמה

על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב-1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. [1]

רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטלות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. עם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשוואה לבניין שנבנה לא לפי התקן.[1]

בישראל קיימים בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.[1]האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. [1]

נוסף לסיכון של הרעידה עצמה ייתכנו סכנות נוספות. התנזלות קרקע לדוגמה עלולה לגרור שקיעה של מבנים לתוך הקרקע.[1] גלי צונמאי עלולים לפגוע בערי חוף לאורך הים התיכון. סיכון נוסף מצונאמי הוא בישובים ליד הכינרת, ים המלח וים אילת. באזורים הרריים יש תופעות של גלישות קרקע על פני המדרונות. התכנון הנכון צריך להביא בחשבון תופעות כאלה, אחרת יתרחש חורבן והרס.[1]

פגיעות נפוצות עקב רעידת אדמה כוללות: חנק ופגיעה בדרכי הנשימה; שברים ומעיכה בגפיים ודימומים; כוויות וחתכים משברי זכוכיות ועצמים חדים.[1] יש להתרחק מתשתיות מסוכנות כמו עמודי חשמל שנפלו או חוטי חשמל שנקרעו, מתקני גז ודלק, או כל חומר כימי מסוכן שעלול לדלוף.

על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, מספר ההרוגים ברעידת אדמה עלול לנוע בין 5,000 (שבר יגור) ל-10,000 (השבר הסורי-האפריקאי). בנוסף עלולים להיות אלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים ועקורים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. הנזק הכספי מוערך ב-50 מיליארד דולר. [10] לאחר הרעידה עצמה ייתכנו בעיות וסכנות שונות - קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות למים לא נקיים. תתכן פגיעה בתשתיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שיקשה על הטסת סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.

סכנות מיוחדות עלולות להתרחש במפעלים כימיים ומתקנים רגישים עקב סכנת זיהום - הדבר כולל את המפעלים הפטרוכימיים בחיפה, איזור התעשייה רמת חובב בנגב, ומפעלים נוספים. סכנת רעידת אדמה מסכנת גם כורים גרעיניים ולכן מציבה סימני שאלה מול תוכניות שעולות מידי פעם סביב הקמת כור גרעיני להפקת חשמל בישראל.

מוכנות בישראל לרעידת אדמה

ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [11]

בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה". בוועדת ההיגוי כ-40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סייסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [12]

חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.

בשנת 2017 קיים פיקוד העורף תרגיל שמנסה לדמות הענות לתרחיש של רעש אדמה בעוצמה 7.1 שהביאה לאלפי הרוגים, 150 אלף אזרחים עקורים וגל של פגיעות בתשתיות שונות. [13]

תמ"א 38

כדי לעודד בעלי בתים לחזק בתיהם בפני רעידות אדמה, אישרה הממשלה בשנת 2005 תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. התוכנית נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). לתכנית זו בעיות שונות שמוענות ממנה לתת מענה הולם.

הפעלת תמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפריפריה היא בעייתית, כפי שנאמר במפורש בדברי ההסבר של התוכנית עצמה - עיקר חיזוק המבנים הנדרש הוא באיזורים עניים יותר כמו בית שאן, טבריה וצפת שבהם התושבים יתקשו לבצע שיפוץ ואין בהם ביקוש רב. מבקר המדינה פרסם במרץ 2011 דו"ח על "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה – תמונת מצב". בדו"ח נאמר כי אין באמצעי העידוד הכלכליים והמנהליים שניתנו בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוקם של מבני מגורים באזורי הפריפריה. מהדו"ח עולה גם שנכון לתחילת שנת 2010 גם באזורים שבהם השתלם ליישם את תמ"א 38, התקדם היישום רק מעט, וחוזקו במסגרתה רק מעט מאוד מבנים.

הבנייה במסגרת התמ"א מתירה הוספת קומות נוספות, וכן התקרבות לקווי הגבול של המגרש מעבר למה שמתירות התקנות בדרך כלל. המשמעות של הקטנת המרחקים והוספת הקומות היא הגדלת הצפיפות בין הבתים, דבר שעלול לפגוע באיכות חיי התושבים ובחזות העיר. בפרט תיתכן פגיעה באיכות החיים ובערך הדירות של בניינים שכנים לבניינים המשופצים. דבר זה גורר התנגדויות תושבים לתכניות תמ"א. בעיה זו מוחרפת עקב תכנון מוטה רכב פרטי בתכנון כזה הוספת דירות מגדילה בעיות של פקקי תנועה ומגדילה את המחסור של חניה בעיר - גם אם הבית עצמו נבנה עם חניה, עדיין נדרשים שטחי חניה נוספים בעיר כאשר אנשים נוסעים ליעדים שונים בה. הגדלת הצפיפות העירונית נחשבת דווקא דבר מבורך בתכנון מוטה תחבורה ציבורית, תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת אבל מצב ההתחבורה הציבורית בישראל ומחסור בתחבורת אופניים ותכנון עירוני תואם יוצרים מצב שתוספת תושבים לשכונה מגדילה בעיות תנועה במקום לשפר אותן.

בנוסף, חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך. מקובל כי למבנים מסוגים רבים, ובעיקר למבני מגורים, יש תוחלת חיים מסוימת, שבסיומה על המבנים להיהרס ובמקומם לבנות חדשים. התמ"א הביאה לדחיית ואף ביטול הריסה של מבנים ישנים מאוד שראוי היה להרוס אותם ולבנות במקומם מבנים שמצד אחד תואמים את התקן, ומצד שני מותאמים לדפוס החיים הנוכחי ולא לזה שהתקיים עת נבנו בתים אלו, והחליפה פעולות אלו במעין "קוסמטיקה" חיצונית בלבד.

אופציה נוספת לחיזוק המבנים הוא בינוי קומת הקרקע על חשבון חניות אבל אפשרות זו היא בעייתית נוכח מצב התחבורה הציבורית בישראל וביקוש גבוה לחניות.

הערכות אישית לסכנות בריאות עקב רעש אדמה

טיפול בפצועים

רעידת אדמה גורמת לקריסת מבנים, גלישות קרקע, נפילת חפצים, ניפוץ זגוגיות, דליפות גז ודלק, שריפות והצפות. דבר שעלול לגרום פגיעות שונות. פגיעה בתשתיות עלולה לגרום לאיחור בהגעת גופי החירום, העזרה וההצלה. הכנות מתאימות והתנהגות נכונה יכולות להציל חיים. [5]

משרד הבריאות ממליץ להשתלם בכללי עזרה ראשונה והצלת חיים, לרענן את הידיעות מדי שנה-שנתיים, ולהכין את הציוד והכלים מראש. ערכת עזרה ראשונה היא פריט חשוב לכל מקרי החירום לרבות רעידת אדמה, ועל כן מומלץ להצטייד בערכה זו ולהחזיקה באופן קבוע בבית וברכב. חשוב לאחסן את התיק במקום נגיש ובטוח. כמו כן מומלץ להכיר מיומנויות מיוחדות של שכנים כמו מתן עזרה ראשונה מצד צוות רפואי או מתן יעוץ במצבי לחץ נפשי. [5]

הפציעות השכיחות בעקבות רעידת אדמה הן: [5]

  • חנק ופגיעה בדרכי הנשימה;
  • שברים ומעיכה בגפיים ודימומים;
  • כוויות
  • חתכים משברי זכוכיות ועצמים חדים.
הספקת מים

רעידת אדמה חזקה עלולה לפגוע במערכת אספקת המים. במצב תתכן מצוקת מי-שתייה. כמו כן קיים סיכון לזיהום המים ולהפיכתם למסוכנים לשתייה. כדי להיערך בהתאם, רצוי לשמור בבית בקבוקי מים בכמות התואמת את מספר בני המשפחה בבית, בכמות של 2 ליטר ליום לאדם, למשך 3 ימים לפחות. לדוגמה משפחה בת 5 נפשות תצטרך 30 ליטר. יש לרענן את המים מדי שלושה חודשים. נוסף לכך רצוי לשמור בבית כדורי כלור לחיטוי המים. [5]

לאחר רעידת אדמה - אם לא קיים מקור מים זמין, ניתן להשתמש במים מדוד השמש הביתי או אפילו במים ממיכל ההדחה - ה"ניאגרה" (אך לא במי האסלה!) וזאת רק לאחר חיטוי באמצעות כדורי כלור.[5]

הספקת מזון

בעקבות רעידת אדמה והרס תשתיות קיים חשש לפגיעה באספקת המזון (וכן למים לצורך בישול). על כן מומלץ לשמור מלאי מזון משומר מוכן לאכילה שיספיק לכל בני הבית לפחות לשלושה ימים. יש לשמור מלאי מתאים של מזון לתינוקות. יש לשמור את המזון במקום יבש וקריר ככל האפשר, ולבחון את המלאי (תאריכי תפוגה, שלמות אריזות וכו') מדי 6 חודשים ולרענן במידת הצורך. מומלץ לשמור גם כלי אוכל חד-פעמיים. עבור בעלי חיים מומלץ לשמור מזון יבש באריזות שלמות וסגורות.[5]

אם האירוע לווה בהפסקת חשמל, יש לבדוק אם המזון במקרר לא התקלקל. ניתן לצרוך את מזון החירום שנשמר בתנאי שרוענן כנדרש, ורצוי להשתמש בכלי אוכל חד-פעמיים מחשש לזיהום המים בברזים. [5]

עשיית צרכים אישיים ופינוי אשפה

קריסת מערכות ביוב והפסקת פעילות מערכות איסוף אשפה עלולות לגרום להתפרצות מגיפות. לפיכך נדרש להגדיר אזור ייעודי לשירותים ואזור ייעודי להטמנת אשפה. כמו כן נדרש להקפיד לכסות היטב צרכים אישיים ואשפה ביתית.[5] ניתן להשתמש בשילוב של נסורת ואפר כדי לכסות צרכים אישיים או לבנות "שירותי קומפוסט" [14]

היערכות לטיפול בחולים כרוניים ובנכים

כדאי להכין רשימת תרופות הנצרכות על ידי החולים, כמו גם רשימת אלרגיות שהחולים סובלים מהן, וציוד מיוחד, רפואי או אחר, הנחוץ לטיפול בחולים כרוניים או בנכים השוהים בביתכם. יש לשמור את התרופות סמוך למיטת החולה. לנכה הזקוק לקביים רצוי לשמור בבית זוג נוסף. רצוי לצייד את החולים והנכים במשרוקית שתאפשר להם להודיע על הצורך שלהם בקבלת עזרה.[5]

במהלך רעידת אדמה - לחולים השוכבים במיטתם - יש לכסות בכרית, במידת האפשר, את ראשם וצווארם (תוך השארת פתח מספיק לנשימה) אם אין כרית, יש לכסות את הראש והצוואר על ידי סיכול ידי החולה מעל הראש והצוואר. אם החולה בכיסא גלגלים - יש להסיע את הכיסא לפתח חדר ולעצור מתחת למשקוף, תוך כיסוי הראש בידיים. לאחר רעידת אדמה - אספקת תרופות וציוד רפואי חיוני אחר לחולים כרוניים ולנכים תבוצע באחריות משרד הבריאות באמצעות נציגיה באזורים השונים. מיקום נקודות החלוקה יימסר בכלי התקשורת המקומיים, ו/או באמצעים אחרים.[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 ד"ר אבי שפירא, סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל, ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
  3. ^ סער הס, ירושלים, 33 לספירה: רעש בעוצמה 8.2, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  4. ^ מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים בישראל, המכון הגיאולוגי
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 5.8 5.9 שמואל רזניקוביץ, הנחיות משרד הבריאות, ועדת ההיגוי הבין -משרדית להיערכות לרעידות אדמה
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=רעידות_אדמה_בארץ_ישראל&oldid=124795"