מיזוג אוויר

מיזוג אוויר (באנגלית: Air conditioning) הוא תהליך של שינוי התכונות של האוויר (בעיקר הטמפרטורה והלחות) כדי ליצור תנאי מחייה נוחים יותר, בדרך כלל על ידי הזרמת האוויר הממוזג לחלל כלשהו כמו בית, משרד או כלי רכב. במונח מקובל "מזגן" הוא מכשיר להורדת הטמפרטורה של האוויר. הקירור מבוצע על ידי משאבת חום או על ידי אידוי מים, החימום מבוצע על ידי משאבת חום או הסקה. חלק גדול מהמזגנים עובד על ידי מדחס שדוחס נוזל קירור. מיזוג אוויר הוא טכנולוגיה אחת במסגרת בקרת אקלים לשמירה על תנאי חום ולחות נעימים לבני אדם או ליצורים חיים אחרים.

מיזוג אוויר הוא צרכן מרכזי של חשמל במדינות חמות כמו ישראל. בעוד שמדינות אירופה ובמדינות אחרות שיא הביקוש לחשמל מתקיים בחורף (לשם חימום) בישראל שיא הביקוש הוא בקיץ. מיזוג אוויר הוא טכנולוגיה חשובה במגדלי מגורים וכן בבנייני משרדים גבוהים שבהם מעטפת הבניין היא לעיתים קרובות קלה (ומכילה כמות גבוהה של זכוכית) ובעלת בידוד גרוע ודורשת מיזוג קבוע של הבניין. הוצאות על מיזוג אוויר וקירור הן צרכן חשוב של חשמל בתעשיות אלקטרוניות (ראו מחשוב ירוק) וכן בהובלה ואחסנה של מזון, בעיקר של מזון מהחי.

למיזוג אוויר יכולות להיות השפעות בריאויות שונות. השפעה אחת היא תסמונת הבניין החולה במערכות בעלות מיזוג אוויר עם תחזוקה לקויה וללא איוורור מספיק של החדרים. השפעה אחרת שנחקרת בשנים האחרונות היא "קיץ תמידי" - השפעה על מערכות השעון הפנימי הביולוגי הקצר טווח והארוך טווח של בני האדם בשל שהייה במשך רוב היום בטמפרטורה אחידה ובתאורה מלאכותית. [1]

גזי הקירור שנמצאים כיום במזגנים (ובמקררים) אמנם ידידותיים לשכבת האוזון, אבל הם גם תורמים להתחממות הגלובלית. בשנות ה-80 של המאה ה-20, אחרי לחצים ומאמצים בינלאומיים להפחתת הפגיעה באוזון, התעשייה הכימית יצרה חומר חדש וידידותי לאוזון – גזי קירור מסוג HFC. ה-HFCs נחלו הצלחה ורק לאחר מכן נודע על היותם גזי חממה. כיום (2019) מדינות העולם פועלות לצמצום משמעותי של השימוש בגזים אלו באופן הדרגתי. [2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

גז מזגנים כגז חממה