שינויים

רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ויועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה Hans Joachim Schellnhuber. הקבוצה זיהתה תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות להמשך ההשרדות של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם תחומי הפעילות שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את כדור הארץ למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.  

רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ויועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה Hans Joachim Schellnhuber. הקבוצה זיהתה תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות להמשך ההשרדות של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם תחומי הפעילות שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את כדור הארץ למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.  

לפי הערכות נראה כי נעשתה חציה של 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של זרם ביוכימי. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרבח בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות שרק מנסות להקטים את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  

לפי הערכות נראה כי בני האדם פרצו של 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של זרם ביוכימי. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרבח בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות שרק מנסות להקטים את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  

הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר".  מאמרים דונמים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן.  

הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר".  מאמרים דונמים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.  

==המאמר גבולות פלנטריים==

==המאמר גבולות פלנטריים==

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]

* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

[[קטגוריה:מאמרים בספרות מקצועית]]

[[קטגוריה:מאמרים בספרות מקצועית]]

[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]

[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]