הרגלים תומכי שינוי לאורח חיים טבעי
הרגלים תומכי שינוי לאורח חיים טבעי.
מקור: https://www.facebook.com/groups/811Israel/permalink/1149658575111879 יועד שם-טוב
להפחית רעלים בתכשירים שונים
ערך מורחב – ניקיון ידידותי לסביבה
לא להשתמש במשחת שיניים, סבון, שמפו, דאודורנט, בושם, קרם הגנה. כן להיחשף לשמש בכל יום לפחות לפרק הזמן שמומלץ בעבורי .(טבלה מצורפת: [1]).
לצמצם קרינה
במחשבים – להפוך את המחשב לחוטי ונייח ולא להשתמש במחשב נייד, וזה כולל מקלדת ועכבר חוטיים, חיבור למודם חוטי, סולאר – להשתדל להרחיק מהגוף, אם אפשרי להשתמש רק במקרה חירום ולהעביר שיחות טלפון לטלפון של הבית – זה מוריד את הקרינה, WIFI
לא לישון עם הראש ליד נקודת חשמל פעילה
משום שהיא מקרינה. אם אין ברירה ואין מקום, אז לישון בצד השני, ז"א עם הרגליים ליד החשמל ועם הראש שלא יהיה כל הלילה ליד נקודת חשמל. למי שרוצה ומרגיש שזה נכון לו האם הוא רגיש לקרינה, אפשרי להיכנס לקבוצה בפייסבוק שנקראת " www.4EHSByEHS.co.il - עבור רגישים לקרינה על ידי רגישים לקרינה" ולבדוק מה זה אומר בעצם וכיצד מתמודדים עם זה. להימנע מלישון חצי מטר מחוטי חשמל שעוברים בקירות, להתרחק מסלולרים של אחרים מחוברי ווייפיי או אינטרנט סלולרי, לא להאיר את הבית בתאורה של 'נורות חסכוניות', ולהימנע מתאורת לד שעתיים לפני השינה.
לשחרר דברים שכבר קרו
מפעם לפעם, או כל יום בסוף היום, לעבור על אירועים, ובמיוחד על אינטראקציות שהיו לנו עם אנשים, להזכר בהן כדי לשחרר אותן. לפעמים אנחנו מדחיקים, או שאנחנו מאוד עסוקים, ונדמה לנו שפתרנו את כל הבעיות. בפועל, הארועים הלא פתורים, אלה שאנחנו סוחבים איתנו, נשארים לכל החיים, וממשיכים לייצר התנגדות, קונפליקטים, מתח ועייפות גם אם אנחנו לא מודעים להם.
להגיד כל יום בבוקר תודה
על מספר דברים, להפעיל את הגוף בכל יום בצורה כלשהי. לעלות במדרגות ולא במעלית. למלא את היום שלי בדברים, יום שגרתי זה יום שוחק. יום יצירתי ומפתיע הוא יום טוען באנרגיות.
להבין שאני חלק מתהליך
להבין שהגוף שלי נועד לשגשוג ולהאמין שהגוף שלי יכול להגיע לשגשוג גדול בזמן קצר יחסית לכל תקופת החיים שלי.
הגוף שלי נועד לשגשוג
ואין שום אופציה אחרת. כל מה שמספרים לנו אחרת הוא שקר אחד גדול. נועדנו אך ורק לשגשוג.
לשמור את האנרגיות שלי
לדברים הנכונים. כשאני מפזר את האנרגיות שלי בכל מיני מקומות שונים, אני הייתה בעבר נוטה לאכול דברים לא טובים ושלא במקום. ז"א חשוב לדעת במה לשים את המיקוד וממה ששואב אנרגיות לשווא לנסות להתעלם עד כמה שאפשר. לא הכל חשוב באותה מידה, ויש דברים ואירועים/אנשים שהם שואבים לנו את האנרגיה, ואם לא נשים לב, אנחנו נאכל אחר כך אכילה רגשית, משום שלא ידענו לצפות את זה מראש. גם באמצע אירוע כזה, אפשר להגיד תודה ,מספיק לי, אני לא ממשיך מפה, ובכך לשמור את האנרגיה לדברים אחרים.
להפסיק לצרוך פלואוריד בכל צורה
לשתות אך ורק מים שאני יודע מה איכותם. לא להתפשר בנקודה הזו, פלואוריד מנוון את בלוטת האצטרובל בצורה אגרסיבית מאוד ומונע מאתנו כל כך הרבה דברים. להפסיק לצרוך פלואוריד - זה אומר בפני עצמו, להעלות משמעותית את איכות החיים. זו דעתי. כיום יש 3 דרכים עיקריות לטיהור/סינון מים, אמנה את 3 השיטות בקצרה:
- מים מזוקקים, כיום יש מכשיר שמזקק מים ובעצם נפטר מהמתכות הכבדות ומהרעלים שיש במים.
- אוסמוזה הפוכה, ישנו מכשיר שמסנן את המים, דרך פילטרים (החל מפילטר בודד ועד ל-5 פילטרים, בד"כ), בכל שלב המים נשארים עם פחות ופחות רעלים. החיסרון של השיטה, זה שצריכת המים עולה פי 5 בערך. על כל ליטר של שימוש, המערכת אוסמוזה שואבת 5 ליטרים.
- מים מובנים/חיים – כיום יש מכשיר שמחברים אותו לצינור הראשי של הבית, או לכל יציאת מים בתוך הבית ( מטבח, אמבטיה, שירותים וכד') והמכשיר בעצם כותב זיכרון חדש למים. המים שמגיעים אלינו הביתה עברו דרך הביוב ועברו דרך צינורות של 90 מעלות, מה שמשנה להם את המבניות המקורית של המולקולה, מולקולה טבעית של מים נראית במיקרוסקופ בזוויות של 60 מעלות, ומה שקורה לאחר שהמים מגיעים אלינו בצינורות של 90 מעלות, זה שיבוש המולקולה, מה שמוריד, בין היתר, את איכות המים.
ישנה טענה שהמים "זוכרים", ומקיימים את המטען האנרגטי החשמלי, הכימי והפיזי שלהם. לפי טענה זאת, מה שחשוב באמת, כששותים מים, זה לא בהכרח עד כמה הם נקיים פיזית, כי אם, איכות המבניות שלהם. בואו ניקח מי מעיינות, ששותים אותם היישר מאימא אדמה, אלו המים האידאליים. זה לא משנה כמה מניפולציות נעשה על המים שמגיעים לבית מהביוב, אם זה דרך אוסמוזה הפוכה או מזקק מים, המים יישארו עם הזיכרון הישן שלהם, מה שאומר שמבניות המים תישאר פחות או יותר אותו הדבר. ופה בעצם נכנס כל העניין של מים חיים או מבניות מים, המכשיר של שמוזכר כאן בסעיף ינסה לחכות עד כמה שאפשר מי-מעיינות/מן הטבע.
שאלות להתכווננות
שאלות אני שואל את עצמי: 8.א. איזה חיים אני רוצה לחיות? 8.ב. מה אני צריך לעשות בשביל זה? 8.ג. למה אני רוצה את החיים האלו?
להתנקות מאנשים ששואבים את האנרגיה
אפילו אם הם חברים או משפחה.
להפסיק להשתמש במוצרי היגיינה וקוסמטיקה מסרטנים
אאאא
הקיפו את עצמכם באנשים שהייתם רוצים להיות
אאאא
מאחורי כל פעולה שלנו, יש סיבה
למה בחרתי באורח החיים שבחרתי ומה הסיבה שמאפשרת לי להתמיד בקלות יחסית.
אינטרסים מסחריים זרים
יש גופים ענקיים שכל מה שהם רוצים זה להרוויח כמה שיותר כסף, ושהמוצרים שלהם יהיו כמה שיותר נמכרים מצד אחד, וזולים לייצור מצד שני, וזה אומר משחק סכום 0 בכלכלה. רווחי עתק מצד אחד, לעומת חולי ונזקים אדירים לציבור מצד שני. וזה לא בהכרח שהגופים האלו רוצים שהציבור יהיה חולה, אלא זו פשוט נגזרת של משחק סכום 0.
האם לחכות לרגע המושלם?
האם נכון ליצור בועה משלי ולהתנתק מכל העולם ? יש כאלו שיעדיפו לנסוע לתאילנד / קוסטה ריקה ולחיות את החיים הטובים ולהתנתק מכל הזיהומים והרעל שיש בחיים המערביים. אך מה אם אין את האפשרות או את הרצון לעזוב הכל וללכת לחיות בבועה שבה הכל טוב, זול ויפה? מה אם ארצה לחיות הלכה למעשה את מה שאני יודע כאן, פה, במדינה שלנו, כאן ועכשיו, מבלי לחכות לרגע המושלם.
אז זה אפשרי, וזה דורש כוח רצון, התמדה, התחמקות תמידית מפיתויים, זה דורש עבודת עומק, זה דורש ליצור לעצמי את הסביבה שלי, אך לא עד כדי התנתקות – הרי אמרנו שפה זה עדיין לא תאילנד. למי שרוצה ליצור את הסביבה האולטימטיבית, לדעתי יצטרך פשוט לדעת כיצד להתנתק מסביבת הלחץ והרעל שקיימת כאן. זה הכל. אני לא אומר שזה אפשרי עבור כל אחד. אך לכל בנאדם יש את הגבוך שלו, וברגע שבנאדם אומר "דיי, מספיק", "לא עוד", אז ורק אז הוא מתחיל לייצר לעצמו את הסביבה שלו, בין אם זה להעתיק את המגורים לחו"ל או בין אם זה ליצור כאן את הסביבה שלי.
לייצר לעצמי סביבה בונה, תומכת ונקיה
דוגמאות:
- להציף את הבית בפירות ירקות.
- לשתול עצים בוגרים יחסית בחצר, במידה ויש בית פרטי, לשתול עציצים, תבלינים, שיחים וכל מה שאפשר, בכדי לייצר את האוכל לעצמי, וכדי לעסוק בעבודה פיזית, שמאפשרת הארקה קבועה כדי לתמוך ברגעים של שטף גבוה.
- להעביר את הזמן בעיקר עם אנשים שתומכים בדרך שלי. אני לא אומר רק, משום שזה בלתי אפשרי, וגם לא נכון.
- להוקיר כל יום תודה.
- להתמקד בכל רגע בטוב בכל דבר.
אל תכעסו על עצמכם
עשיתם משהו בניגוד לדרך החיים החדשה? ראשית, אתם לא רובוטים וסביר להניח שאם עשיתם משהו כזה, זה ישב על מקום רגשי / מהילדות. אל תפצחו בהתנזרות מוחלטת. אתם לא אסירים שדורשים תנאים בבית כלא וגם לא אשמים בשום דבר.
גירויים חיצוניים
אנחנו חיים בעולם שמלא בגירויים ועל כל פוסטר ברחוב ובכל פרסומת בטלוויזיה או אפילו ביוטיוב ובאינטרנט, ינסו לשכנע אתכם לאכול דברים שלא בטבע שלכם. מה שחשוב להבין, זה מה עושים כאן ועכשיו, מהרגע הזה שבו בלסתם דברים לא קשורים. הדבר הראשון הוא לתת לזה להתעכל, פיזית או מנטלית, לפחות 12 שעות. לאחר שעברו 12 שעות או יותר, להמשיך באורח החיים החדש. לאט לאט תיווצר מאסה קריטית, והתרגילים יהפכו להרגלים.
הסיפור שאני מספר לעצמי
הסיפור שאני מספר לעצמי כל רגע ורגע בראש, לגבי החיים שלי בכלל, ודברים מסויימים בפרט. אנו מסתובבים עם סיפורים מפה עד להודעה חדשה: שקשה לנו, שרע לנו, שיקר לחיות פה, שקשה לשנות. אבל אם נספר לעצמנו סיפור חדש, אזי, נקבל תוצאות חדשות. למשל, סיפרתי לעצמי בעבר, כמה שקשה לאכול כאן בארץ אוכל אורגני, וסיפרתי לעצמי שקרים. אבל זו לא האמת, משום שזה רק סיפור. שכנעתי את עצמי שזה קל לאכול אורגני בארץ, ותוך פחות משבוע כבר גיליתי קואופו אורגני שאיתו, אני רוכש את המאכלים האורגניים שאני אוכל, בזול. אם הייתי ממשיך לספר לעצמי סיפורים שקשה, הייתי נשאר באותו המקום. הסיפור שאני מספר לעצמי משתרע על מנעד עצום של תחומים בחיים ולא מתחיל ולא נגמר בתזונה, אלא גדול הרבה יותר.
להפסיק להסתכל על אנשים אחרים ולהתרכז בעצמי
כל כך הרבה זמן אמרתי לעצמי, הוא מצליח בזה, לה יש חיים כאלה יפים! איזה כיף להם, חבל שאני לא יכול לעשות את זה גם... הסתכלתי על זה כעל הר האוורסט. שזה בעצם ממש ממש לא. זה אולי הפסגה של שיטה מסויימת, אבל ממש לא האוורסט של כל דרגות הקושי. להסתכל על אחרים ולקנא בהם, בעבר רק החליש אותי ולא הבנתי כל כך מדוע באותה נקודת הזמן. רק במבט לאחור וניתוח אישי מעמיק, הבנתי שעצם זה שאני מסתכל על הדשא של השכן ומקנא, זה באמת ובתמים הופך את הדשא שלי לעכור ולדשא לא שמח. ואני הרי רוצה דשא ירוק ושמח! כמו כולם.
להוריד דברים לרמת הקרקע
המון זמן שאלתי שאלות, שאלתי בפורומים, וחפרתי, ולא הבנתי מה לא בסדר איתי. איך זה שיש לי את כל הידע בעולם(!!!) ואני לא מצליח להוריד לרמת הקרקע. וזה בדיוק העניין. להתחיל להתנסות ולהתחיל להתנהג כמו מקצוען אמיתי. פשוט לבצע קנייה אורגנית ולנסות ליישם כמה שיותר טיפים מארגז הכלים שרכשתי בחיי ומארגזי כלים אחרים שאנשים שהם אוצר גלום (כל אחד ואחת מאיתנו) מציעים ברשת ובכלל בקורסים.
כל הזמן לשאול שאלות
מי ששואל שאלה מקבלה תשובה ומי שלא שואל, פשוט לא מקבל תשובה ובעצם עשוי לא להתקדם, בדיוק כמו בכל תחום אחר
העבודה מתמשכת
ולא תגמר אף פעם: הרעיון בכלל של לחיות אורח חיים בריא, שבתוכו לאכול בריא, דורש לעבוד, שזה אומר תחילה להרוויח את הכסף לאוכל, ואז ללכת ולקנות ואז בבית להכין לי את האוכל, שבדרך כלל זה אומר לקלף את הפירות ולחתוך. כמובן שכל אחד מהשלבים לא מסובך, אך כשמסתכלים על כל התהליך ומקווים שיום אחד הוא יהיה אוטומטי ושלא נצטרך להתאמץ בכלל בשביל זה, זה יכול לתסכל מאוד. אז עצם העובדה שהעבודה היא מתמשכת ולא תגמר אף פעם, מקלה ממש בעניין.
שיפור בלתי פוסק
שיפור בלתי פוסק, זה לא אומר להיות פרפקציוניסט. שיפור בלתי פוסק בעיניי, אומר דבר כזה : אני אעשה את כל מה שצריך ולא אעצור, עד שאגיע למערך אורח חיים בריא שבוא אני מרגיש טוב. וזה אומר לחפש מתי שאפשר, את השיפור הבא, שזה אומר, בין היתר : לחפש מהיכן ניתן לקנות מזון יותר טוב ובמחיר טוב יותר, לשפר את סגנון האכילה שלי. האם אני אוכל מהר? להאט את האכילה, זה אומר למצוא שילובי מזון שעוזרים ותומכים בי. לדוגמה, זה שאני ממש אוהב תמרים, עדיין לא אומר שאני יכול לאכול 6 מהם בעת ובעונה אחת, אני צריך ללמוד שאם זה לא עושה לי טוב, אני יכול ממש לאהוב את זה, אבל אפילו שזה בריא והכל, ללמוד להניח את זה בצד ובעצם לשפר את העניין הזה. שיפור בלתי פוסק, אומר בעצם, שבכל פעם שאני מזהה שמשהו לא תקין, לחפש ולהבין למה הוא לא תקין, ובעצם להפוך אותו לתקין. זה ממש פשוט, קל וכיף, כשנמצאים כבר במומנטום.
לבחור תכנים קונסטרוקטיביים (בונים)
בין אם אנחנו מעוניינים בריפוי של משהו "מקולקל", וגם אם אנחנו מעוניינים להתקדם להתפתח ולגדול, כדאי לשים לב לתכנים התרבותיים שאנחנו צורכים. הכוונה היא לשירים, סרטים, עיתונים, אנשים בפייסבוק, וספרים
- אם אנחנו מקבלים תכנים שמלמדים איך ליצור, לבנות, לפתור, אנחנו לומדים ומקבלים כלים לקידום, לידע, ושל חופש. אנחנו מתקדמים למקום שאנחנו שעוזר לנו, מעשיר אותנו, מהנה, משמח, וכנראה גם תורם לסביבה.
- אבל כשאנחנו קולטים מסרים של רצח, אונס, הרס, דימום, דיכאון, תקיעות, ואומללות - אנחנו מתכנתים את עצמנו להיות כאלה, מתרגלים לפתור קונפליקטים בצורה הזאת, משננים מנטרות שמעצבות את חיינו לפי הצרות של אנשים אחרים.
להתמקד בצד החיובי
תמיד להתמקד בחצי הכוס המלאה, עד כמה שזה קשה ומעצבן בהתחלה, בחיי, בחיי, עם יד על הלב, זה פותר כל כך הרבה דברים. ככה, פשוט ככה, פשוטו כמשמעו. זה נותן בוסט למומנטום החיובי שאנחנו כל הזמן מחפשים.
שפה חיובית
מחקרים מראים, וגם אנשים רבים מעידים, כאשר השפה שלנו חיובית, החיים זורמים וקלים יותר, והמציאות בכלל מצטיירת כחיובית יותר, המוח מתכוונן עם הטובה הגבוהה של החיים ועם הרצון העמוק של הלב. דוגמה לשפה חיובית: נניח ואתם מרגישים לא טוב, ונניח והגעתם לערב של אותו היום שאתם מרגישים לא טוב ואתם רוצים לתאר לחבר/חברה כיצד עבר היום שלכם. בבקשה אל תשתמשו במילים נוראיות כמו : איך היה לי יום חרא, איזה יום נורא היה לי, אני ממש רוצה לקבור את עצמי, בא לי למות, וכד'. המילים האלו ב-99.9% מהמקרים פשוט לא מתארות את המציאות כפי שהיא ופוגעת בכם בטווח הארוך. ועכשיו אתם בטח שואלים למה. אז ככה : ברגע שאתם עושים דבר יותר גדול ממשהו, דרך השפה שלכם, אתם בעצם פותחים פתח עצום לאכילה רגשית. המוח הרבה פעמים יאמין למה שתגידו. אז במקום הדוגמאות הלא טוב שנתתי מקודם, אתם יכולים להגיד : היום שהיה לי היה מאתגר, היום שהיה לי העביר אותי דרך לימוד בלתי רגילה, היום שלי היה אמנם פחות טוב ממה שציפיתי, אבל מחר עשוי בהחלט להיות יותר טוב. זה עד כדי כך פשוט וזה ממה אבל ממש עוזר, אני משתמש בזה כבר שנתיים וחצי וזה ממש עוזר. כשאתם בוחרים באופן מודע בשפה חיובית זה מכניס אתכם למומנטום טוב, והמומנטום עוזר להישאר בקו הבריאות ובשמחת חיים.
נפילות
אין דבר כזה נפילה, אלא אם לא לומדים ממנה. נפילה עצמה היא הדרך ללמוד מה לא לעשות, ורק בעזרתה ניתן לדעת כיצד למנוע בפעם הבאה איך לדלג על הנפילה, ואני אגבה את דברי בדוגמה. נניח ואני חוזר מהעבודה בכל יום, ונניח שאבא שלי מכין כל יום פסטה, והפסטה מריחה ממש ממש טוב. ונניח שאני רגגיל לאכול את אותה הפסטה, שמלאה בגלוטן ושהרוטב מלא בסוכר וכד' .אם אכלתי ממנה ואחר כך הגדרתי את המקרה כ"נפילה" ללא שום פעולת למידה אח"כ, אזי, היא בהחלט מוגדרת כנפילה. אך אם הייתי שולף את המחברת לימודים שלי ומתעד את כל התהליך ושואל את עצמי את השאלות הבאות.
1. מה קרה ? 2. מדוע זה קרה. 3. כיצד ניתן לפתור זאת.
היית מקבל תשובה נהדרת וחד משמעית, ואולי אפילו יותר מתשובה אחת. דוגמאות: אפשרי ללכת אחרי עבודה לחבר ולאכול איתו, במשך שבוע, ואז לשבור את הדפוס הזה, אפשרי להכין פסטה זוקיני ואת הרוטב ולהכין אותם מבעוד מועד כבר בבוקר, וכשאני חוזר מהעבודה שתהיה לי את הפסטה שלי במקרר ,שתחכה לי. אפשרי לבקש מאבא שלי לחכות עם הכנת הפסטה, ויום אחד, רק ליום אחד שנכין אני והוא פסטה ביחד, כשאני חוזר מהעבודה, ובכך רתמתי את אבי לפעילות משותפות והרווחתי את הפתרון המיוחל.
לסיכום הסעיף הזה, אגיד שאני משתמש המון בביטוי "מבעוד מועד" בכל מה שקשור ללימודים מנפילות. אם אפשרי לקיים יומן לימודים שלם, ולא לפתוח מסמך חדש בכל פעם שיש "נפילה", זה עדיף מאשר המון מסמכים מפוצלים. כך תוכלו לשתף אנשים אחרים או אפילו כאן בקבוצה בתובנות שלכם. והתובנות שלכם אנשים יקרים יכולים לשנות חיים של אנשים אחרים.
ההתנדבות בתור עקרון
כשממש קשה, אפשר ללכת להתנדב בקואופ אורגני שקרוב לביתכם, כל קואופ אורגני בד"כ צריך מתנדבים, ולראות כיצד אנשים באים לקנות ירקות ופירות ולראות את התשוקה של ההורים שהולכים וקונים לילדיהם ועם ילדיהם ירקות ופירות אורגניים. זה פשוט מחזה מדהים. אני אישית הלכתי להתנדב בקואופ למשך 3-4 שעות ומה שעשיתי שם שיפר אצלי מאוד את החיבור לתזונה, רק דרך הדבר הפשוט הזה. זה אומנם נראה פשוט, אבל זה מה זה עוזר.
לא לְרָצוֹת
אל תְרָצו אף אחד. כשמפסיקים לְרָצות, כל הדלתות נפתחות ואפשר להתקדם הלאה. היה לי חבר שבמשך מספר שנים הייתי אוכל איתו דברים שלא קשורים לתזונה וזה היה ממש מפריע לי, אבל לא העזתי לומר משהו בכדי לא לשבור את החברות איתו, משום שהיא התבססה על אוכל. נכון להיום, החברות שלנו לא מבוססת על אוכל, ואני יכול לא לאכול איתו את המאכלים הישנים שהייתי אוכל, אלא את האוכל שלי. בגאווה ובתשוקה. זה לקח לי כמה שנים(!!!) להפסיק לרצות אותו, אבל העיקר שהשתחרר. בעצם, כפי שאפשר להבין, מדובר במחסום אדיר, משום שהאנשים שאנו מרצים הם בד"כ האנשים היקרים לנו ביותר: משפחה, חברים, אירועיים חברתיים, עבודה.
להתרכז בכאן ועכשיו
ברוב היום אני "תופס את עצמי על חם" חושב בצורה מאוד לא חכמה, שזה אומר לחשוב מה היה בעבר ואז מיד אחרי זה מה יהיה בעתיד. ההוא אמר לי ככה, אז מחר אני אגיד לו ככה, בעבודה אמרו לי ככה, אז מחר אשיב ככה...וזה לא נגמר. החיים הם כאן ועכשיו, העבר לא משנה והעתיד לא משנה, משום שרק בהווה ניתן לחיות. מי שחי בעבר או בעתיד, פשוט יפסיד את החיים, וחבל. וזה עוד לפני שהתחלתי לתרגל מדיטציות באופן קבוע. זה לא קשור למדיטציה. זה להיות כאן ועכשיו ולהצליח לאתר את הנקודה הזו שבה אפשר לצאת מהVORTEX הזה של עבר / עתיד וחוזר חלילה. וזה אומר, כשאוכלים, לשבת מול שולחן, בשקט, בישיבה, ולאכול, מבלי להעמיס את הראש במחשבות, להתרכז בטעם של האוכל, להתרכז בכאן, ממש כאן, להעיף הצידה את כל המחשבות המטרידות שיש. וזה אומר להיות נוכח בכאן ועכשיו, בכל פעם שיש הזדמנות לאכול משהו שהוא לא טוב, להיות כאן ועכשיו ולהחליט שעכשיו אני מחליט שלא. לא זה לא. ואני נוכח כאן בכדי להבין ולהחליט כך. זה אומנם נשמע קלישאה, אבל זה ממש נכון וגם ממש עוזר.