הצעד הטבעי
הצעד הטבעי (באנגלית:The Natural Step ובקיצור: TNS) היא אגודה שבמרכזה מדענים בעיקר משוודיה המציגים מחקרים ותובנות הקשורים לסביבתנות ולקיימות. לאגודה יש נציגות במקומות רבים בעולם, כולל ישראל.
הצעד הטבעי הוא הגדרה מערכתית עולמית של פיתוח מקיים שפותחה על ידי המדען השוודי קרל הנריק רוברט.
בעקבות הפרסום של דו"ח ברונדטלנד ב-1987, פיתח רוברט את הצעד הטבעי, כשהוא מתאר את התנאים המערכתיים לקיימות של המערכת האקולוגית של כדור הארץ. ארבעת תנאי המערכת נגזרים מחוקי התרמודינמיקה.
מטרת האגודה
לפתח ולהפיץ מערכת מושגית המתבססת על עקרונות מדעיים פשוטים להבנה שתוכל לשמש כמצפן להכוונת החברה אל עתיד הוגן ומקיים.
מחזורים טבעיים
כדי להסביר את בעיית הקיימות יש צורך להבין את המחזורים הטבעיים הפועלים בטבע. ניתן להתייחס ל-3 מחזורים "גדולים" המורכבים ממאות תתי זרמים.
המחזור הביוטי - המחזור המהיר או העיקרי (מנקודת המבט הביוטית) הוא של חומרים שנעים בתוך המערכת הביוטית (כלל היצורים החיים- בעלי חיים, צמחים, פטריות, חיידקים וכו').
המחזר "האיטי" יותר הוא מחזור של קבלת ונתינה של חומרים למאגר החומרים הא-ביוטי או הגאופיזי מצד הביוספרה. לדוגמה שלדים של יצורים שהופכים לסלעים או השימוש במולקולות חמצן מתוך האטמוספירה בתהליך הנשימה. המחזור הזה "איטי" יותר במובן שמולקולות חמצן שנפלטה לאטמוספירה יכולה להימצא בה במשך שנים ארוכות לפני שתחזור למערכת הביוספרית. מולקולות מים באוקיינוסים או מולקולות שנכנסות למעבה האדמה יכולות להימצא שם אלפי שנים או מיליוני שנים לפני שהן תחזור למערכת האקולוגית הביוטית.
מחזור נוסף שאפשר לדבר עליו הוא מחזור של תהליכים גאופיסיים לגמרי (כמו תנועת היבשות לדוגמה).
כל המחזורים מונעים באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיות נוספות שיכולות להיכנס למערכת הן אנרגיית רוח או גלים (שהם גלגולים של אנרגיית השמש), אנרגיית גאות ושפל ואנרגיות ממעבה האדמה. המחזור הביוטי והביוטי-גאופיזי מונעים בעיקר באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיית השמש מאפשרת ליצרנים ראשוניים כמו צמחים ואצות לקשור פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.
המערכת הביוספרית והגאופיזית פולטות החוצה חום, בין היתר כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה, בצורה של קרינת אינפרה אדום שנפלטת לחלל.
הפרעת האדם למערכות הטבעיות
המערכת האנושית והכלכלית היום שוברת את המחזורים הטבעיים ומפריעה להם- השפעה סביבתית.
המחזור הביוטי מופרע - כאשר בני אדם שופכים רעלים לתוך הביוספרה, על ידי ציד, דיג, כריתת יערות וחקלאות לא מקיימת וכן על ידי הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו החדרת מינים פולשים, או קטיעת בתי גידול באמצעות כבישים וערים.
יש גם הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים אשר נכרים מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן לדלקים מחצביים כמו נפט פחם אורניום וגז והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. וכן להוצאה של תשומות חיוניות למערכת כמו מי שתיה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות כמו פליטה של גזי חממה.
כתוצאה מכך המערכת הטבעית הביוטית שהתפתחה במשך מאות מיליוני שנים, סופגת מהלומות הולכות וגדלות, וכל זאת במסגרת תקופת זמן של עשרות שנים בלבד.
השינוי באופי בעיות הסביבה
במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר.
מבעיות מקומיות כמו מפעל מזהם בעיר מסויימת הבעיות הופכות להיות עולמיות - כגון התחממות עולמית. דבר זה מצריך שיתופי פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של בעיות ומתן פתרונות.
בנוסף לכך אם בעבר היה מדובר על מספר מועט של מזהמים שיוצרים כמות רבה של זיהום קל לאבחון ולניטור, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמפזרים רעל או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים לדוגמה פיזור של PCB או של מעכבי בעירה על בסיס מתאן. דבר זה, שוב מחייב שיתופי פעולה נרחבים.
בעיה נוספת היא שעוברים מבעיות בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו זיהום אוויר מחלקיקים או גופרית, עוברים לבעיות שיש להן השהיות ארוכות יותר ויותר - כמו התחממות עולמית או הרעלה ב-PCB. דבר זה מקשה על האבחון בבעיות, ומקשה לקשר בין תוצאות הרסניות לבין מקורותיהן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב אפילו אם ההפרעה נפסקה.
דברים אלה וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות מורכבות יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלים של ניתוח מערכתי וכלים מערכתיים.
תנאי המערכת לקיימות
מדדים לקיימות
| |
ההגדרה של "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים) שמובילים לחברה בת קיימא. אלה ארבעת התנאים, שיש לעמוד בהם כדי שתהיה חברה בת קיימא:
- בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
- בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
- בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
- ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.
הדרך בה שינוי יכול להתרחש
בראיון לירחון "אין קונטקסט", ב-1991, רוברט נשאל איך תנועת הצעד הטבעי תגרום לשינוי. הנה תשובתו:
- "אני לא מאמין כי הפתרונות בחברה יבואו מהשמאל או מהימין או מהצפון או מהדרום. הם יבואו מאיים בתוך התארגנויות אלה; איים של אנשים עם יושרה שרוצים לעשות משהו..."
- "זה מה שרשת צריכה לעשות - לזהות את האנשים שרוצים לעשות משהו טוב. ואלו נמצאים בכל מקום. כך השינוי יופיע - אתם לא תבחינו בהבדל. זה לא יהיה שמישהו ינצח מישהו אחר. זה פשוט יתפשט. יום אחד לא תצטרכו עוד שלטים שאומרים "אל תירקו על הרצפה", או "אל תשימו באגם חומרים שלא ניתנים לפרוק". זה יהיה כל כך טבעי. זה יהיה משהו שהאנשים האינטליגנטים עושים, ואף אחד לא יגיד שזה היה תודות ל'צעד הבא' או לירחון שלך. זה פשוט יופיע".
- רוברט קרל הנריק, 1991. "אז הפכתי לעבד" [1]
קהילות כמו וויסטלר, קולומביה הבריטית בקנדה, ותאגידים כמו אינטרפייס ואיקאה אימצו את הצעד הטבעי והפכו כתוצאה מכך ליותר בנות קיימא. שתי הפירמות הללו ביצעו חשיבה מחדש מוחלטת של ההתנהלות העסקית שלהם, והם שינו את כל התהליכים שלהם כולל רכישת חומרי הגלם, ייצור, הובלה, בניית תשתיות, תחזוקה וניהול פסולת. אחד היתרונות של אימוץ עקרונות הצעד הטבעי הוא שהם מספקים עקרונות שמבוססים על מדע, ולכן מדידים.
בישראל
נכון ל-2016, האגודה מיוצגת בישראל על ידי מיכל ביטרמן, רוני דניאל, ומאיה גבעון. [2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הצעד הטבעי
- אודות הצעד הטבעי ישראל (בעברית)
- הצעד הטבעי בוויקיפדיה האנגלית