אקו-ויקי

המהפכה המשטרית בישראל

המהפכה המשטרית בישראל היא תאוריה לפיה רפורמת לוין וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) מאיצים תהליך של שחיקה דמוקרטית ונועדו לקדם הפיכה עצמית – תהליך של הפיכת מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו הונגריה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי ספין דיקטטורים ובדומה לתהליכי שחיקה דמוקרטית שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.[1][2]

לפי התאוריה, הממשלה וכן גופים נוספים כמו פורום קהלת מקדמים ויקדמו צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של הפרדת רשויות – פגיעה בכוחם של הרשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה לדמוקרטיה חלולה. עוד לפני צעדים אלה ישראל הוגדרה מזה מספר שנים כדמוקרטיה פגומה על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינלאומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ומרי אזרחי בלתי אלים ברובו.

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי טענותיהם, הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים, וגם כאשר הימין זוכה, הוא אינו יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופוליסטים ממדינות אחרות בעולם[3]. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספירציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב, זכותה לקדם מהלכים כרצונה – טענה שלפי המוחים היא דוגמה לעריצות הרוב.

מיכאל שראל, כלכלן מרכזי בפורום קהלת ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".[4]

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל יובל נוח הררי, הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה – כלומר לבצע הפיכה עצמית. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את משמעות הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו, הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות עריצות הרוב – רוב של 61 חברי כנסת יוכל להעביר כל חוק – לא משנה כמה דכאני או גזעני יהיה החוק. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסידו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם, התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"[5] ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה, טען כי: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״[6]

רקע

מזה מספר שנים שמומחים, עיתונאים ופעילים מזהירים מפני דרדור האיכות של הדמוקרטיה בישראל. דוגמה לכך היא פעילותו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. גופים בינלאומיים מגדירים את ישראל כדמוקרטיה פגומה. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מותחים ביקורת על ישראל בגלל פעילותה בשטחים. אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם טוענים כי הגישה המצדיקה את המשך שליטת ישראל בשטחים דורשת דיכוי של זכויות אדם בשטחים וכן עוינות גדולה יותר כלפי זכויות אדם באופן כללי. כמו כן בשנים האחרונות מומחים בינלאומיים מזהים התחזקות של גופים פופוליסטיים – גופים פופוליסטיים שמאליים בדרום אמריקה וכן גופים פופוליסטיים ימניים באירופה, רוסיה, אמריקה הצפונית והדרומית. דוגמאות לכך הן הונגריה, פולין, רוסיה, טורקיה, שלטון בולסנרו בברזיל, ושלטונו של טראמפ בארצות הברית. מגמה זו היא בניגוד למגמה ארוכת טווח של כ-200 שנה של התחזקות הדמוקרטיות בעולם והתרחבותן, ויש לה קשר גם לאי נחת כלכלית, שינויים חברתיים הנוגעים לגלובליזציה ומתחים בין שמרנים לפרוגרסיבים במגוון סוגיות כמו להט"ב, זכויות לנשים, מהגרים, זכויות אדם, מסורת דתית, וראייה הומניסטית מול עמדות לאומיות, לאומניות ואנתנוצנטריות.

צעדי הממשלה

צעדים שהממשלה מקדמת או ניסתה לקדם שמתאימים לתאוריה לפי תומכי התאוריה, כוללים:

פגיעה בעצמאות מערכת המשפט

  • פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנזוס של 15 שופטים נגד חוק זה (החקיקה בנושא זה עברה קריאה שניה והיא מוכנה להעברה בקריאה שלישית בהתראה של שעות).
  • קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים – הממשלה תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד", וכך למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
  • ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוזיציה ואזרחים, בגלל שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי סבירים במשפט המנהלי – לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מעתה בקלפיות בבאר שבע.
  • בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהייתה עד כה מימי הקמת המדינה, שבה לנציגי שופטים, לשכת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא היה יכול למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.
  • נסיון של הממשלה להשתלט על לשכת עורכי הדין. לאחר שהממשלה נכשלה בדבר זה, היא מקדמת חוק לביטול הלשכה. צעד שלישי הוא נסיון להוציא את הלשכה מחברות בוועדה למינוי שופטים. ההסבר לצעדים אלה הוא מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.
  • הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.

הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היא אחד החששות המרכזיים בהקשר של הפרדת רשויות וקיום מעצורים על כוחה של הממשלה. החשש הוא כי ללא מעצורים אלה, הממשלה תוכל להשפיע בצורה לא הוגנת אל הבחירות ולרוקן אותן מתוכן.

הפרופסור למשפטים יניב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתחייב הליכוד לקדם השלמת חוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה.[7]

בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפורמה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים כרצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא נכון ועלול להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי.[8]

פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי

במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לנהל מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה נגיד בנק ישראל קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים כלכלת בחירות, וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתיות. רשויות אלה מתאפיינות בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק ממשרד ממשלתי, שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה אינו יכול לפטר אותו. דוגמאות לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית ואת קצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית וארכיון המדינה. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופוליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי, ערעור על מומחיותם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון וכן מתוך רצון לתגמל אנשים מקורבים להם ובכך לשמור על כוחם הפוליטי. דוגמה לכך היא מינוי קרובי משפחה לבכירים במשטרים דיקטטוריים. דוגמה נוספת היא העימותים של טראמפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טראמפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים.

ביקורת על מדיניות נגיד בנק ישראל

עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש עוד לפני הרפורמה, כי תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. אלרוזרוב התריעה כי פוליטיקאים החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפורמה איננה קשורה לתחום אחריותו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[9] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות בנק ישראל וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין למחרת פרסם נתניהו הבהרה שלפיה עצמאות הבנק לא תפגע.[9] ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות ריבית של נגיד בנק ישראל להשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע.[10]

נסיון לבטל את "נבחרת הדירקטורים"

נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתו ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורים בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה, אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהייתה נהוגה בעבר. בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הניסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.

  • התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שלחה אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים.[11]

נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף

ב-21 בפברואר 2023, פירסם מיכאל שמש מערוץ כאן 11, תחקיר שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי כממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). לפי התחקיר, תכנן נתניהו למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.[12] ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלמ"ס לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סירב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.[12] ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומכרזים בלמ"ס.[13] במרץ 2023 חשף שמש כי עשרה ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס, משום שבכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל פנה שלי לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה שיש לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".[14] שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.[15] לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.[15]

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתה המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס היא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהיא מספקת את עיקר הנתונים שעל בסיסם מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינותה של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.[14] הלמ"ס מפרסמת נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, כמו מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בטורקיה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.[12] פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור השפעות חמורות על תכנון התקציב ותיאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור, לדוגמה ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.[16]

ניסיונות למנות מקורבים

בתוך כמה חודשים התפרסמו כמה כתבות על מינוי פעילים פוליטיים מהליכוד או על ניסיונות למנות מקורבים כאלה, למרות חוסר בידע מקצועי:

  • ניסיון למנות את אסנת מארק למנכ"לית משרד המדע בלי שיש לה רקע מקצועי.
  • מקורב למירי רגב למנכ"ל משרד התחבורה.
  • ביולי 2023 התרפסם כי מירי רגב מבקשת למנות את עו"ד עידן מועלם, אדם ללא ניסיון בתחבורה ציבורית או תחבורה בכלל לתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית, אף על פי שמולו היו מתמודדים בעלי ניסיון בתחום.[17]
  • בפברואר 2023 התפרסם כי עו"ד אלעד ברדוגו, פעיל ליכוד, והאחיין של יעקב ברדוגו המקורב לרה"מ נתניהו, גבר על 8 מועמדים אחרים במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל, חברה ממשלתית האחראית על 7 מיליארד שקל. יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, יגאל עמדי נבחר בעבר על ידי מירי רגב כשהייתה שרת התחבורה. ברדוגו גם ניסה להתמודד בקיץ של אותה שנה לתפקיד דומה בחברת נתיבי איילון, שתקציבה קטן פי 3 מזה של נתיבי ישראל, אך לא הצליח להעפיל לשלב המועמדים הסופיים. במהלך של הליך הסינון של המועמדים לתפקיד בנתיבי ישראל, לא הצליח ברדוגו לחצות את השלב הראשון ווקודמו 8 מועמדים אחרים. לאחר ערעור הוא הצליח לעבור לשלב הבא שגם אותו עבר. אל ועדת האיתור בראשות מנכ"ל החברה ניסים פרץ, הגיע ברדוגו למקום השלישי ובפער משמעותי של 7 נקודות מהמועמד המועדף. לאחר מכן בחר בו דירקטריון החברה לתפקיד ברוב של 5 מול 4. כמחאה על המינוי, הדירקטורית לינדה בן שושן התפטרה מתפקידה, ורשות החברות פתחה בבדיקת המינוי, שהוקפא בינתיים.[18] ביוני 2023 מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים קבעה כי בהליך "נפלו פגמים משמעותיים חמורים" באופן שהיטיב עם אלעד ברדוגו והחליטה לפסול את ההליך בכפוף לשימוע.[19]

נסיון לחזק את כוחה של הממשלה בוועדות התכנון

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי המשרד להגנת הסביבה מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון.[20]

נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה

המשטרה היא גוף מקצועי שאמון על אכיפת החוק. הפעלת המשטרה במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים לפי החוק, באופן שימור על זכויות אדם. במדינות דיקטטורויות השליטים משתמשים במשטרה כדי לדכא את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות וחופש ההתאספות וההפגנה בנסיון למנוע ביקורת על הממשלה. פוליטיציזה של המשטרה נחשבת סיכון לדמוקרטיה בגלל אפשרות שימוש בה לרעה על ידי הדרג הפוליטי בממשלה. צעדים שהממשלה קידמה בתחום כוללים:

  • נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה – בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים.[21]
  • הקמת גוף חדש של המשמר הלאומי של ישראל. התוכנית הייתה קיימת משנת 2022 אולם לא קודמה. במרץ 2023 בן גביר לחץ על נתניהו לקדם את הנושא. הגוף אמור להיות מורכב בעיקר מכוח של משמר הגבול[22] החשש הוא שגוף זה יהיה כפוף ישירות לשר המשטרה שיוכל להשתמש בו כדי לדכא הפגנות נגד המשטר בצורה דרקונית.[23] עמדת מפכ"ל המשטרה היא שהמשמר הלאומי צריך לפעול רק תחת המשטרה. לפי קצין בכיר "אסור בתכלית האיסור לגייס ולהכשיר שוטרים לטובת מיליציה של פוליטיקאי. זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי".[24]
  • מתן לגיטימציה לאלימות משטרית נגד מחאה לא אלימה. במהלך ההפגנות נגד פעילות הממשלה נחסמו צירי תנועה ראשיים בתל אביב. רב פקד מאיר סויסה השליך רימוני הלם לעבר מפגינים בת"א, באופן שגרם לכך שאחד מהם איבד את אוזנו.[25] הוא זומן לחקירה במח"ש. נוהל המשטרה קובע כי שימוש ברימון הלם מותר רק במקרה של הפרת סדר הכוללת התנגדות אלימה.[26] השר לביטחון לאומי בן גביר, גיבה את הקצין ותקף את מח"ש.[27] דבר זה הוא בניגוד לעמדה שהביע בשנת 2020, שבה טען כי שימוש ברימוני הלם נגד אוכלוסיה אזרחית הוא דבר פסול ומדובר באלימות משטרתית,[28] ובמרץ 2021 על רקע עימות אלים בין חרדים לבין שוטרים[29]{{הערה| איתמר בן גביר שהיה אז באופוזיציה גינה דבר זה בטענה כי מדובר באלימות משטרתית.{{הערה|[1]. נוסף לרימוני הלם המשטרה הפעילה מכת"זיות בכינון ישיר בניגוד לנוהל, דבר שגרם לפציעות ראש של צלם ולכך שמוחה מבוגר כמעט איבד עין.

נציגי הממשלה מצידם טוענים כי המפגינים זוכים לטיפול בכפפות של משי על רקע חסימות צירים, ופעילות תקיפה של המשטרה מול חסימות דומות של צירים על ידי מתנחלים בזמן ההתנתקות או חרדים בזמן הקורונה. הם טוענים כי היות והמפגינים הם אשכנזים מהאליטה המשטרה נוהגת בהם ביד רכה. הטענה היא כי המפגינים הם "אנרכיסטים" וכי הם מפעילים "אלימות" בגלל חסימת צירים ראשיים. המפגינים מצידם טוענים כי ההפגנות הן בלתי אלימות וכי הפגנות אלימות של מתנחלים בשטחים הכוללים ירי, הצתת בתים ורכבים מתקבלות בהבנה בממשלה, חלק מהשרים תומכים בהם בפומבי, ואין כמעט מעצרים או נסיון רציני למנוע אותם. הטענה היא כי המשמר הלאומי לא ישמש לדיכוי הפגנות לא אלימות. וכי התנגדות המשטרה להקמת המשמר הלאומי היא על רקע חשש מפגיעה בכוחה.

נסיונות להפחתת כוחן של הרשויות המקומיות

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם הפרדת ראשיות שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית", של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו.[30] מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.

  • במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן צפויות להשבית את פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית.[31]
  • במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".[32] מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.
  • במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת קרן הארנונה, כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.[33] לטענתם הצעד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי.[34] ב-24 במאי 2023 אושרה במליאת הכנסת הקמת קרן הארנונה.
  • ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר.[35] זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דרעי.[36] התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז , תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק.[36] העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות.[37]

השפעת הממשלה על התקשורת

  • נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[38] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטוריים. שלמה קרעי, שר התקשורת הודיע כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע קיצוץ מסיבי בתקציבו, וכל זאת "למען הציבור". טענת קרעי הייתה כי מדובר בקידום "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת, וכי השידור הציבורי לא מגדיל את מגוון התכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שאינו נתון לשליטה פוליטית. העיתונים טענו כי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו[39][40] על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.[40]
  • קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.[41] כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.[42][43][44][45] במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.[46] עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתראיין בערוץ בטענה שמדובר בערוץ תעמולה ביביסטי. [47]

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה – מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית.[48][49]

ביטויים חריפים ותאוריות קונספירציה

לדגומה טענות כי המפגינים מגיעים עם רולס רולייס ושעוני יוקרה, כי הם במימון מדינות זרות ועויונות כמו איראן וגרמניה. טענות כי המפגינים הם אנרכיסטים וכי המחאה עצמה היא זו שמובילה לפגיעה כלכלית בישראל – ולא פעולות הממשלה.

קשרים חמים עם מנהיגים לא דמוקרטיים

הטענה היא כי ממשלת הימין שומרת ומטפחת קשרים עם משטרים אנטי דמוקרטיים במטרה ללמוד מהן ולהעניק לגיטימיות לצעדים דומים שהיא מבצעת בעצמה. הדגש הוא על קשרים עם ממשל טרמאפ ואימוץ הרטוריקה של ארגוני ימין קיצוניים בימין האמריקאי השמרני כולל סוגויות כמו הומופוביה, אנטי להט"ב, אנטי זכויות נשים, התנגדות לליבלרליזם, התנגדות למדע, וקידום תאוריות קונספריציה ושיטות עבודה דומות מול התקשרות על ידי שילוב של תעמולה וספינים. הקשרים כוללים גם קשרים עם הקהילה האוונגליסיטת הנוצרית אף שזו מאמינה בתאוריה לפי ישראל עתידה להמחק מהמפה בגוג ומגוג.

קשרים חמים אחרים מטופחים לפי הטענה עם משטרי אורבן בהונגריה, הממשל הפולנית ועם פוטין שליט רוסיה לפחות עד הפלישה לאוקראינה ב-2022.

טיעון קיום הבחירות

שמחה רוטמן טוען כי גם ללא מנגונים כמו עילת הסבירות, או מערכת משפט מתערבת, יוכל הציבור להחליף את הממשלה אם זו תנהג בצורה שמדכאת זכויות אדם. הטיעון הנגדי לטיעון זה הוא כי מדובר בטיעון המניח את המתבקש – אם ישמרו בישראל בחירות דמוקטריות והוגנות , אז האזרחים יוכלו להשתמש בבחירות אלה כדי להחליף שלטון דכאני. עם זאת קיום הבחירות לבדו, אינו באמת ערובה לדמוקריה – שכן מדינות כמו רוסיה, הונגריה פולין וטוריקה ואף מדינות כמו איראן סוריה וצפון קוריאה מקיימות גם הן בחירות. הבעיה היא שהשלטון עלול לגרום לכך שהבחירות אינן הוגנות והן כלי יח"צ כדי לטעת רושם בעיני חלק מהציבור, משקיעים או תיירים כי במדינה מתקיימת דמוקרטיה.

טיעון נוסף שבו משתמשת הממשלה היא שהיא הממשלה הנבחרת ולכן ההתנגדות לצעדיה היא אנטי-דמוקרטית. המענה לטיעון זה הוא כי גם ממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית עלולה להוביל מהלכים של הפיכה עצמית או שחיקת דמוקרטיה – היא מתשמשת בכוחה כדי לרוקן את הדמוקרטיה מתוכן. אם הממשלה תעביר חוק שמבטל את קיום הבחירות ברור שמדובר בצעד אנטי דמוקרטי אפילו אם יש למדינה רוב. באופן דומה צעדים הדרגתיים, "שיטת הסלאמי" עלולים ליצור השפעה דומה אך בצורה נסתרת יותר צעד אחר צעד – באופן דומה לצעדים שנקטו פוטין ואורבן שגם הם נבחרו בצורה דמוקרטית

תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם

בינואר 2023 מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה ושיבח אותם ,[50] ובפגישתו עם נתניהו באותו חודש הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[51] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים – נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל". בתגובה טען נתניהו כי הרפרומה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה.[52]

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[53]

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה. פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה, לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה, שמבטיח שהממשלה איננה יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, ושוויון בפני החוק.[54] כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [2] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק"[55] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה[56]

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-OECD דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים".[57][58]

מחאה והתנגדות

מול מאמצי המממשלה החלו בינואר 2023 עצומות ומחאות. אחד הצעדים הראשונים היתה עצומה של כלכלנים רבים שדאגו מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי הממשלה. כמו כן אנשי היטק , רפואה ואקדמיה חששו מפני השלכות צעדי הממשלה על עתידם. החלו הפגנות שהלכו וגדלו עד שהגיעו למעל 100 אלף אנשים. כמו כן המחאה הובילה לצעדים של מרי אזרחי לא אלים כמו סרבנות שירות וחסימת כבישים.

המוחים טענו כי אסור לאפשר לממשלה להשאר ללא בלם כלשהו על כוחה , שכן דבר זה עלול לאפשר לה לרסק את הדמוקרטיה בישראל. בעוד שחלק מהמוחים הסכימו שצריך שינויים בהסדרת כוחו של בג"צ, הם גם דרשו הוספה של שינויים אחרים כדי שיהיו בלמים נוספים על כוחה של הממשלה – כמו חוקה, בית מחוקקים נוסף, דרג ממשל פדרלי, יכולת של הנשיא להטיל וטו ומכשירים דומים שיש במדינות דמוקרטיות אחרות.[59]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ריסטארט – ישראל – אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
  2. ^ דן פרי, לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית", Ynet ,14.03.23
  3. ^ ראו הספר – ספין דיקטטורס
  4. ^ שלמה טייטלבאום, כלכליסט, הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה", 08.03.2023, Ynet
  5. ^ יובל נח הררי – נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית מרץ 2023
  6. ^ מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, באתר restart-israel.co.il
  7. ^ החלטת ועידת הליכוד, 1993
  8. ^ אטילה שומפלבי, השר לוין בראיון לערוץ 14, אפריל 2023, טוויטר
  9. ^ 9.0 9.1 שר החוץ קורא לביטול מעמד בנק ישראל, שר החוץ קרא להקפיא את הריבית
  10. ^ בניגוד לעמדת הממשלה: גפני מקדם הצעת חוק פרטית שתפגע בעצמאות בנק ישראל
  11. ^ גד ליאור, דודי אמסלם למנהלת רשות החברות: "אל תפני אלי יותר. עושה פוטש", 06.07.23, Ynet
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 מיכאל שמש, הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר, כאן 11, 22 בפברואר 2023
  13. ^ צבי זרחיה, משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי, כלכליסט, 13.03.23
  14. ^ 14.0 14.1 עידן ארץ, נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס – ונסוג גלובס, 22.02.2023
  15. ^ 15.0 15.1 מיכאל שמש, תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל, כאן 11, 22 מרץ 2023
  16. ^ נעמי נידם, נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך? שקוף, 16 במרץ, 2023
  17. ^ יובל שדה, מירי רגב רוצה למנות לראש הרשות לתחבורה ציבורית אדם חסר ניסיון בתחום, גלובס, 10.07.2023
  18. ^ אסף זגריזק, איך גבר האחיין של ברדוגו על 8 מועמדים אחרים לתפקיד יועמ"ש נתיבי ישראל, גלובס, 12.02.2023
  19. ^ יפעת ראובן, רשות החברות פסלה את מינוי אלעד ברדוגו ליועץ המשפטי של נתיבי ישראל, דהמרקר, 16 ביוני 2023
  20. ^ המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון, מרכז מידע למנהלי איכות סביבה, 6/2/2023
  21. ^ ד"ר ברוך לשם, בן גביר לא הצליח להתאפק. איזו טעות, Ynet ,13.03.2023
  22. ^ איציק סבן, שירית אביטן כהן, מישל מכול, כך תראה משטרת בן גביר: ההצעה להקמת משמר לאומי תובא לאישור בישיבת הממשלה הקרובה, ישראל היום, 29/3/2023
  23. ^ לירן לוי, מאיר תורג'מן, אדם קוטב, ועדה תבחן העברת יחידות ממג"ב: הצעת המשמר הלאומי של בן גביר, 30.03.23, Ynet
  24. ^ איציק סבן, בכיר במשטרה על הכוונה של בן גביר: "זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי", ישראל היום, 1/4/2023
  25. ^ חיים גולדברג, אוזן של מפגין נקרעה: מח"ש תבדוק את התנהלות השוטרים, כיכר השבת, 2.3.2023
  26. ^ אביחי חבר, רימון ההלם על מפגינים: מח"ש פתחה בבדיקה, בחדרי חרדים, 02/03/2023
  27. ^ מאיר תורג'מן, המוסר הכפול של בן גביר: מגבה קצין שהשליך רימוני הלם, תוקף שוטרים שהתעמתו עם חברת כנסת ממפלגתו, Ynet ,03.03.2023
  28. ^ איתמר בן גביר, יש רגעים בחיים שכולם מבינים שאסור לשתוק, פייסבוק, 16/4/2020
  29. ^ איתמר כהן, תיעוד: ‏מתקהלים בבני ברק רגמו באבנים ניידת משטרה – שוטרת נפצעה קל, חדשות כל העולם, 21.01.2021
    מיכאל פדידה, רימוני הלם ואלות בלילה סוער בבני ברק: כתב חדשות כל העולם נפצע – 6 חשודים נעצרו, חדשות כל העולם, 22.01.2021
  30. ^ בודפשט מאשימה את ממשלת אורבן בכך שהגיעה לסף פשיטת רגל, דהמרקר
  31. ^ מבטלים את היכולת של הרשויות המקומיות לנהל ולתכנן את הערים, Ynet
  32. ^ ראשי רשויות מקומיות שובתים רעב מול משרד רה"מ: "הקרע מפורר את ישראל", Ynet
  33. ^ המחאה נגד קרן הארנונה: השלטון המקומי הכריז על שביתה, גלובס
  34. ^ הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?, גלובס
    ראשי רשויות נגד קרן הארנונה: "התושבים יסרבו לשלם", Ynet
  35. ^ אושר החוק שיכשיר מקורב של דרעי למועמדות לראשות טבריה, וואלה!
  36. ^ 36.0 36.1 "לפעמים האמת יוצאת לי": ואטורי חשף את המטרה האמיתית של "חוק טבריה"?, מעריב
  37. ^ אבי בר-אלי, המזימה מאחורי חוק טבריה: הממשלה תוכל למנות ראשי ערים, דהמרקר, 06 ביולי 2023
  38. ^ מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?", כלכליסט
  39. ^ חיים זיסוביץ, על חורבות רוממה, ישראל היום, 30/1/2023
  40. ^ 40.0 40.1 ענת באלינט , החשכת מסך: למה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד, דהמרקר
  41. ^ ערוץ (התעמולה) 14: מי שאינם מצייתים מלא מלא לאג'נדה עפים החוצה, הארץ
  42. ^ אמרנו שערוץ 14 מסוכן לדמוקרטיה. לא הקשבתם. מאוחר מדי, טיים אאוט
  43. ^ שש דרכים להבדיל בין עיתונות לבין מכונת תעמולה. נחשו איפה ערוץ 14, דהמרקר
  44. ^ המתקפה על המחאה היא מתקפה על העובדות, העין השביעית
  45. ^ ערוץ 14 נגד הציונות: "על הרכבות בשואה היה כתוב מפא"י", העין השביעית
  46. ^ זה כבר לא מצחיק: חייבים לטפל בהסתה הפרועה בערוץ 14, כלכליסט
  47. ^ דוד ורטהיים, הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים", וואלה!, 13/06/2023
  48. ^ הסנדוויץ' של ברלוסקוני יסייע לישראלים לבלוע בהדרגה את הרס הדמוקרטיה, דהמרקר
  49. ^ המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית, דהמרקר
  50. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    סוג לא תואם [ 3 ]         ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
  51. ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
  52. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בינואר 2023‏
  53. ^ אוריאל בארי, ‏"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
  54. ^ כתב הזכויות והחירויות הקנדי, ויקיפדיה העברית
    Constitution Act 1982, Canadian Charter of Rights and Freedoms, Government of Canada
  55. ^ אפרת אביבי, שופטים קנדים מתנערים מההשוואה של רוטמן: "בישראל יש ריכוזיות קיצונית של הכוח הפוליטי", שקוף
  56. ^ נו, באמת: ההישענות של תומכי הרפורמה המשפטית על קנדה מופרכת מיסודה, אלן פלד, כלכליסט, 5.2.2023
  57. ^ ה-OECD מזהיר את ישראל: "עצמאות מערכת המשפט חיונית לכלכלה", ישראל היום
  58. ^ OECD רומז: ההפיכה המשטרית עלולה להגביר את השחיתות בישראל, דהמרקר
  59. ^ יובל נח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=המהפכה_המשטרית_בישראל&oldid=129042"