הכחדת ציפורים

הדודו הוא דוגמא ידוע למין שנכחד. העוף חי באי מאוריציוס, הלך והתמעט במהלך במאה ה-16 עקב מתיישבים מערביים שצדו אותו והביאו איתם מינים פולשים. המין נכחד באזור 1662. במהלך המאה ה-19 הדודו הפך לסמל מפורסם של מינים בסכנת הכחדה.

הכחדת ציפורים (באנגלית: Bird extinction) נוגעת להכחדה מודרנית של מיני ציפורים ועופות בכדור הארץ כיום.

מתוך כ-11,154 מיני ציפורים הידועים למדע, 159 (1.4%) נכחדו, 226 (2%) נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, 461 (4.1%) נמצאים בסכנת הכחדה, 800 (7.2%) מוגדרים פגיעים, ו-1,018 (9.1%) מוגדרים כמין בסכנת איום.[1] קיימת הסכמה כללית בקרב מדענים החוקרים מגמות אלו שאם ההשפעה האנושית על הסביבה תימשך כפי שהתרחשה, שליש מכל מיני הציפורים ושיעור גדול עוד יותר מאוכלוסיות הציפורים ייעלמו עד סוף המאה ה-21. [2]

מאז שנת 1500, נכחדו 150 מיני ציפורים. [3]מבחינה היסטורית, רוב הכחדות הציפורים התרחשו באיים, במיוחד באיים באוקיינוס ​​השקט. אלה כוללים מדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י ופפואה גינאה החדשה. סיבה יסודית לכך היא שמינים באיים הם פגיעים יותר למינים פולשים וכן למחלות שונות שמובאות על ידי האדם, בעלי חיים בחקלאות ומיני ציפורים פולשות.

מינים מסוימים אינם נכחדים ונצפים פרטים רבים שלהם, אך מספר הפרטים יורד בצורה ניכרת לעומת שנים קודמות. לדוגמה, ב-50 השנים האחרונות, אוכלוסיית קיכלי העץ (Wood thrush) בצפון אמריקה ירדה ב-50%. לפי המכון לשימור ציפורי בארה"ב, בחצי הכדור המערבי 12% ממיני הציפורים הולכים ופוחתים בקצב כזה שהם צפויים להיכחד במאה ה-22.[4]

גורמים להכחדת ציפורים

פעילות האדם היא הגורם הגדול ביותר להכחדת ציפורים ברחבי העולם. הגורמים האנושיים העיקריים להכחדת ציפורים כוללים: [5]

בשל הגידול באוכלוסייה האנושית, אנשים מחפשים מקום נוסף דבר שגורם לשימושי קרקע - שטחים שהיו פעם פראי הופכים לשטחי חקלאות או מגורים. זהו תורם מרכזי להכחדה.[1]

לפי החברה להגנת הטבע, גורמים להכחדת ציפורים כוללים [2]

  • פלישת מיני בעלי חיים עקב יבוא שלהם באופן מכוון או בלתי מכוון - חולדות, חתולים, נימיות הטורפים את הציפורים או את הביצים, וכן ציפורים פולשות המתחרות בציפורים המקוריות על מרחבי מחייה, מקורות מזון ועוד. דוגמה מישראל כוללת מיינות ודררות שהגיעו לישראל כציפורים לתצוגה, שוחררו לטבע ודוחקות מינים של ציפורים מקומיות
  • מחלות - מחלות שמגיעות ממקורות שונים - כמו מזון מהחי או מיקרו-אורגניזם פולש וגורמות לפגיעה בציפורים מקומיות או לפגיעה ביערות או עצים שמהווים את בתי הגידול של המינים המקומיים.
  • ציד - ציד וסחר בלתי חוקי בציפורים גורמים להרג או שבי של ציפורים שונות. ציד של ציפורים לצרכי שבי גורם בדרך כלל להרג של ציפורים נוספות לדוגמא על ידי לכידת הורים מקננים או שבירת קינים. דוגמה לנזק מציד לא חוקי הוא במלטה שבה נורות או נלכדות כ-3 מיליון ציפורים נודדות בשנה. שליש מתוך 330 מיני התוכים בעולם שרויים בסכנת הכחדה בגלל שבייה לצורך מסחר בציפורי כלוב.
  • ברוא יערות - היערות ובמיוחד יערות בראשתיים כמו יערות הגשם מהווים מקום מחיה אשיר למינים רבים של ציפורים. לדוגמה 22 מינים אסיאתים של פסיון עומדים להעלם מהיערות הנכחדים באסיה.
  • דייג ודייג יתר מאות אלפי עופות ים נהרגים בגלל שימוש בחכות ארוכות; קרסי החכות נתקעים בגוף הציפורים והן טובעות. דייג יתר גורם לצמצום כמות הדגים שמהווים את בסיס המזון לעופות ימיים.
  • דליפות נפט ממיכליות או קידוחי נפט גורמים לאסונות המוניים של עופות ימיים כמו פינגווינים, אוריות וסולות.
  • הרעלות - שימוש בחומרי הדברה רעילים גורם למוות של ציפורים באופן ישיר על ידי הרעלה שלהן. הרעלה יכולה להיות ישירה - כאשר ציפור אוכלת מזון מורעל (שיועד לפעמים למכרסם או חיה אחרת) והיא יכולה להיות הרעלה משנית עקב אכילת בעלי חיים (נברנים, חרקים) המכילים רעל - בעלי חיים שהורעלו והפגרים שלהם נותרו בשדה או ואו בעלי חיים שנטרפו חיים ונחלשו מהרעל בגופם. נזק עקיף נגרם עקב פגיעה במזון הציפורים - בעיקר הדברה של חרקים ומכרסמים. הרעלה יכולה להיות גם עקב חומרי הדברה או מזהמים שהצטברו בסביבה (הצטברות ביולוגית). בשנות ה-60 חלה ירידה באזורים רבים בעולם במספר מינים של עופות דורסים כגון בז נודד ועיט סלעים. קמה זעקה ציבורית בארצות הברית עקב פרסום הדבר בספר אביב דומם. התברר שבאותם אזורים היו קליפות ביצי הדורסים דקות במיוחד, והן נשברו בזמן הדגירה עליהן. בבדיקה, נמצא ריכוז גבוה של די די טי בביצים האלה שמקורו בעיקר בחומרי הדברה בחקלאות. עקב סיבות אלה וסיבות נוספות שכוללות חשש לפגיעה בבריאות בני האדם נאסר השימוש בדי. די. טי. בארצות רבות ואוכלוסיית הדורסים התאוששה מעט. לפעמים ציפורים נפגעות מקליעי עופרת של ציידים, גם אם החיה לא מתה היא עלולה למות עקב הרעלת עופרת.
  • זיהום תעשייתי בשפכי תעשייה שונים מכילים חומרים כמו מזהמים אורגניים עמידים אלו מגיעים דרך תהליך הצטברות רעלים - הצטברות ביולוגית דרך המים והמזון של הציפורים, כך שריכוז הרעל בגוף הציפור גבוה בהרבה לעומת הריכוז בסביבה או בקרב מינים נמוכים יותר במארג המזון. זיהומים אלה עלולים לגרום למשבש אנדוקריני ולפגיעה במערכות הורמונליות של הציפורים - גורמים לעקרות או קושי למצוא בני זוג או להצליח להטיל ביצים בריאות.
  • מבנים גבוהים כמו גורדי שחקים, קווי מתח גבוה, מגדלי תקשורת ותחנות רוח. המבנים השונים גורמים להרג של מיליוני ציפורים שמתנגשות בהן בזמן נדידה.

הכחדת ציפורים בישראל

הכחדת ציפורים בישראל נוגעת לאיום של הכחדה על מיני ציפורים שמקננים או נודדים דרך ישראל. ישראל היא אחת מהמדינות העשירות ביותר במיני עופות ביחס לשטחה. מיליוני ציפורים בשנה עוברות או גרות בישראל והן משתייכות לכ-530 מינים שונים. יש כ-206 מיני ציפורים שמקננות בישראל, ועוד כ-283 מיני עופות הנודדים מאירופה ומאסיה לאפריקה, החולפים בישראל בשתי עונות נדידה, באביב ובסתיו. בשנת 2008 התפרסם דו"ח של החברה להגנת הטבע שמצא כי 45 מיני עופות וציפורים נמצאים בסכנת הכחדה, מהם 18 בסיכון חמור ובסבירות גבוהה להיכחד מישראל. הדוח הביע דאגה לגבי 19 מינים שעלולים להיכחד מישראל בעשור עד שנת 2018. בנוסף, בין הציפורים המגיעות לישראל יש מיני ציפורים המוגדרים כמינים בסכנת הכחדה עולמית. [6] בשנת 2017 הספר האדום עודכן על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. בשנה זו נמצאו 65 מינים בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. עליה של 71% לעומת 2002. [6]

יש מספר גורמים הגורמים לפגיעה בציפורים ועופות בישראל. גידול האוכלוסין המהיר בישראל יחד עם מגמות של פרבור בישראל הובילו לבנייה ופיתוח באזורים נרחבים, שהביאו לשינוי והרס מקומות החיות הטבעיים, במיוחד בצפון הארץ ובמרכזה ולאורך החוף. לכך מצטרפים שימוש ברעלים, התחשמלות, ציד והיפגעות עופות מרשתות חקלאיות. מכלול זה יוצר איום אמיתי על ציפורי ישראל ועל הציפורים הנודדות. [6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הספר האדום של מינים בסכנת הכחדה, https://www.iucnredlist.org/en
  2. ^ Gerardo Ceballos [de], Anne H. Ehrlich, and Paul R. Ehrlich (2015). The Annihilation of Nature: Human Extinction of Birds and Mammals. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. ISBN 1421417189
  3. ^ Loehle, Craig; Eschenbach, Willis (2012-01-01). "Historical bird and terrestrial mammal extinction rates and causes". Diversity and Distributions. 18 (1): 84–91. doi:10.1111/j.1472-4642.2011.00856.x. ISSN 1472-4642.
  4. ^ Extinction", American Bird Conservatory, Accessed July 4, 2019.
  5. ^ Diamond, J. M.; Ashmole, N. P.; Purves, P. E. (1989-11-06). "The Present, Past and Future of Human-Caused Extinctions [and Discussion]". Philosophical Transactions of the Royal Society of London B: Biological Sciences. 325 (1228): 469–477. doi:10.1098/rstb.1989.0100. ISSN 0962-8436. PMID 2574887.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 ציפורים בסכנת הכחדה, החברה להגנת הטבע